תהליך יצירה

סגר יום שבת (ה1 לסגר 2 חולון ישראל)

אתמול נסעתי לים ירדתי את כל חולון עד ליוספטל והמשכתי עד לטיילת בת ים לפי גוגל מפות 4.8 ק"מ

מכין את המקור לציוץ

בגבול חולון בת ים  ניידות וחסומית אבל על הואפניים הם לא מסתכלים בכלל הם מחפשים נהגים

ברכב הרגשתי מלך. הגעתי לים קשרתי צילמתי נכנסתי לשחות וחזרתי החזרה קשה ממש עליה אחר עליה כל הבגדים רטובים מזיעה עצרתי לנוח לפעמיים

הבוקר אני כבר אחרי כמה דברים פתאום בא להקשיב שוב לשיר החדש של מט ברינגר (סולן הנישיונל) אני שם ומשה ו קופף לי לרראש

אני כותב ציוץ – זה הכי דומה לכתוב שיר לצייץ הראשון ב280 :

אני יוצא מהבית הבוקר להליכה, בכל זאת קמתי ב4, אני יורד לגן הפסלים הכחול פתאום אני רואה חתול שחור עם אוזניים מחודדות ושפם סטייל דאלי וצעק לי קארפה דיאם!!! קראפה דיאם!!!! עצרתי לטעון את הפאקס3 שלי ולחשוב דיאם למי? אבל הוא ממשיך אז הלכתיאחריו פתאום הוא נכנס תוך בור ביוב והתגלצ'>>

אבל זה לא מספיק לי ואני מוסיף

בלי לחשוב יותר מידי קפצתי במורד הצינטור כשהגעתיבאתי הסתובבתי כמו מטורף בכלא פוקד על עצמי דמיין שאין מדינות וגם לא דתות אבל כל שעולה לי זה עוגית מזל שכץ נתן לי אלמנתו אומרת ביקש להוריש לך זהירות חזק הורדתי 3 ביחד והייתי צריך לשיר את אמפריות בטקס וזכרתי רק את המילה ילד חתול וילד

ואז פתאום זה בא הרגשה של שיר, אני שם את השיר של מט שוב ואז כותב:

במורד הצינור

אחרון שיכבה את האור

המלאך גבריאל אם אתה שואל

אנחנו בסגר גמור

ארנב לבן רודף חתול-שחור

בס-תופים-גיטרה

זאת רק אני שרה

אל תכעסי

אני לא חוזר

זה לא מעשי

תעשי מה שתעשי

את כברלא מתוקה שלי

תני לי עוד סיגריה

עוד שורה בשיר של החיים

כדור אדום הסל כחול

צייר לי כבשה

על העור במכחול

רק עכשיו יכול להיות, אין עוד, אין עוד… ( א. שודלר )

אלעד שודלר הוא מוזיקאי יוצא דופן, והוא מוציא עכשיו אלבום רביעי, גילוי נאות אנחנו חברים ועבדנו ביחד על הטקסטים באלבום הזה. אני עף על השירם ,כל כך אישים ומלאי תמונת עולם, ממש חומר משובח 

צילום: אילן סימן טוב

מציע לכם להקשיב עם עיניים עצומות ולעוף לסצנות החיים השונות שודלר טומן לנו שם

https://nanadisc.lnk.to/Salvador

[15.9, 9:13] דן תורן: היי שוד מה הולך, רוצה ראיון ווטסאפ על האלבום?

[15.9, 9:14] דן תורן: זה הולך לבלוג ותוכל לשתף

[15.9, 10:09] אלעד שודלר: אהלן אחי בוקר מצויין

[15.9, 10:09] אלעד שודלר: בטח, תודה רבה🙏🏼בוא נעשה את זה

[15.9, 10:10] דן תורן: אוקי אני אשלח לך שאלות תענה בזמנך הפנוי

[15.9, 10:11] אלעד שודלר: מעולה🙂👌🏻

[15.9, 10:11] דן תורן: 🤘🏼

[15.9, 14:08] דן תורן: היי דדי מה שלומך בימים אלה

[15.9, 14:23] אלעד שודלר: שלומי טוב, העולם עובר תקופה מאוד מיוחדת ואני משתדל להוציא ממנה את המיטב, בעיקר מופיע בחצרות בהתאם למגבלות, בזמן הפנוי כותב ומקליט שירים להמשך, והאלבום הרביעי שלי יצא בשעה טובה ממש עכשיו

[15.9, 14:08] דן תורן: איך התחיל האלבום הזה?

[15.9, 14:51] אלעד שודלר: האלבום הזה התחיל מהמפגש שלי איתך על במה בגן יבנה 😉 משם המשכנו להפגש ולכתוב ביחד בתהליך שהשפיע עלי מאוד, תוך כמה חודשים הבנתי שיש אלבום

[15.9, 14:08] דן תורן: מאיפה השם המיוחד סלבדור

[15.9, 14:57] אלעד שודלר: ב2006 נסעתי לדרום אמריקה, העברתי את הקרנבל בברזיל בעיר שנקראת סלבדור, האירוע הזה חרוט אצלי חזק בזיכרון מכל מיני סיבות שחלקן מפורטות בשיר

[15.9, 14:09] דן תורן: כל מי שמכיר אותי יודע שאני גוסס עליך ועל הכתיבה שלך וגם אתה יודע את זה אז בהצלחה

[15.9, 15:04] אלעד שודלר: כל מי שמכיר אותי יודע שזה הדדי, תודה מכל הלב

[15.9, 14:14] דן תורן: ספר על תהליך הכתיבה הלחנה שעשית פה

[15.9, 15:11] אלעד שודלר: לאורך כל התהליך משכת לכיוון מאוד אותנטי,  מבחינה טקסטואלית ומוסיקלית, זה עזר להיות חשוף יותר, לדבר על רגעים ודברים שפעם לא חשבתי שאפשר לכתוב עליהם, השכנה, הספר, הקבצן, ההוא מהתחנה של הטוטו ועוד. זה בא לידי ביטוי גם מבחינה מוסיקלית, הלחנים והמקצבים באלבום הזה קשורים באופן ישיר למקומות שאני בא מהם.

[15.9, 14:14] דן תורן: אתה עובד כמה שנים עם סי היימן, ספר קצת על ההשפעה שלה עליך

[15.9, 15:18] אלעד שודלר: אני עובד עם סי 5 שנים והיא השראה גדולה עבורי וגם עבור הרבה אנשים אחרים, זמרת ומוזיקאית יוצאת דופן בחריצות שלה וביכולות שלה, תמיד מסתכלת קדימה, אוהב אותה ולומד ממנה כל הזמן

[15.9, 14:15] דן תורן: מי זאת נינה? נינט?

[15.9, 15:20] אלעד שודלר: נינה זה שם שתמיד עושה לי נעים באוזן, אולי בגלל שבילדות שלי באשדוד נתקלתי בשם הזה הרבה. נינה יכולה להיות כל אחת, גם נינט

[15.9, 14:15] דן תורן: סיפורי תל אביב אשדוד שלך מאד צבעוניים, כיף לשמוע את שירי השכונה הישנה שלך, איך היה העולם שלך באשדוד

[15.9, 15:31] אלעד שודלר: היה מעולה באשדוד, הרבה ים וכדורגל, אנשים שאני אוהב, בזכות המשפחה שלי הייתה לי ילדות מאוד יפה שם, זה מקום שתמיד נשאר אצלי בלב

[15.9, 14:16] דן תורן: ובתל אביב כשהגעת אליה בחור צעיר במה עבדת מה עשית

[15.9, 15:35] אלעד שודלר: כשהגעתי לתל אביב עשיתי כל מיני דברים במקביל כדי לממן את העשייה המוזיקלית שלי, מלצרתי במסעדות,  הכנתי קפה, חילקתי עיתונים ופליירים, עבדתי בתור טכנאי סאונד, עבדתי במרכז סוזן דלל, השתתפתי בפרסומות ועוד…

[15.9, 14:16] דן תורן: איך השפיע עליך מבחינת המוזיקה לעבוד בחדר חזרות

[15.9, 15:41] אלעד שודלר: כשעבדתי בתור טכנאי סאונד ראיתי ולמדתי את עולם המוסיקה מנקודת מבט מאוד ספציפית, פגשתי במהלך העבודה אנשים שהשפיעו עלי מאוד ועיצבו  את הבנאדם והמוסיקאי שאני היום

[15.9, 14:17] דן תורן: איפה אתה רואה את עצמך בשנה הבאה בתאריך של עכשיו

[15.9, 15:44] אלעד שודלר: שנה טובה מלך💙תודה רבה

[15.9, 15:42] אלעד שודלר: רואה את עצמי כותב, מקליט, מופיע ומרגיש על הכיפאק מבפנים כמו שאני מרגיש עכשיו, רק בלי מסכה על הפנים

[15.9, 14:17] דן תורן: אז שנה טובה ומתוקה אח שלי 😘 😘

[15.9, 15:44] אלעד שודלר: שנה טובה מלך💙תודה רבה

[15.9, 15:46] דן תורן: בכיף אחי 😘 אוהב אותך ראיון מיוחד 🎉

[15.9, 15:46] דן תורן: לחג

[15.9, 15:47] אלעד שודלר: איזה כיף, נהנתי מכל השאלות, שוב תודה, אוהב אותך

[15.9, 15:47] דן תורן: 💘

עושה קפה ועולה על האוטו

https://www.youtube.com/watch?v=9HVQ5hQ8DhY

עושה קפה ועולה על האוטו

שנת 2020

אני כמעט זקן והמוטו

שום דבר לא נשאר אותו דבר

זה משחק GTA או תכנית מציאות 

נוסע צפונה למוזה

בים שלי עכשיו גאות אבל

שום דבר לא נשאר אותו דבר

איפה אני בן הקיבוץ

איפה למדתי כל הזמן לרוץ

איפה אופניים ביורדי הסירה

איפה היה או לא היה

שום דבר לא נשאר

אותו דבר

שום דבר לא נשאר

אותו דבר

מכוניות באוויר לא קרה

מעברים בזמנים קרה

תחיית המתים לא קרה

מכשיר אחד להכל קרה

כיתה כותבת הראש ממשיך

לטייל בחוץ

זה לא מצחיק זה יותר מביך

שום דבר לא נשאר אותו דבר

העבר של העתיד

משהו שנזכרתי בו בחג הטקסט נכתב כמובן על הסגר בשטחים אבל כנראה מי שסוגר נסגר

מישהו כתב על שלט בשנקין
איפה אתם בסגר?
אנחנו למשל  בבית, ולא נקרא בכלל
בבוקר חבר אמר לי בבריכה
שהוא קיבל באי מייל
תקציר של ההגדה
"היה קרב נגד המצרים, הם ניצחו
בואו נאכל"

לא לבד Not Alone

קישור לקבוצה

בדרך כלל קשה להגיב בשיר לאירועים בזמן אמת, למעשה זה קרה לי רק ב'בך לא נוגע' לפני 20 שנה. אבל הפעם הרגשתי משהו שונה, הרגשתי את חוסר הוודאות העולמי המרחף וכל יום את המחשבות המתרוצצות בראש ואת הבידוד והסגר והפחדים, והרגשתי שאני צריך להוציא את החרב היחידה שיש לי, חרב השירים. החלטתי לנסות להתייחס למצב החדש שבו העולם נמצא, בלי להגיד את המילים המפורשות. יותר מזה רציתי להסתכל על העולם מפרספקטיבה, ממרחק, כמעין המשך למה שהרגשתי באלבום הקצר שהוצאתי ב1.1.20 'בין שמש לירח'.
אז כתבתי את המילים וערכתי וניגנתי ושיניתי, וכשהרגשתי שאין לי יותר מה לשנות – שלחתי לג'נגו, שותפי למוזיקה מזה שנים רבות, ובשיחת ווידאו מהמרפסת שלי. 'אני אתחיל לעבוד על זה', הוא אמר.
ואז התחלנו פינג פונג של יצירה, כיאה לתקופה הזו, ממחשב למחשב, ללא מגע יד אדם. ניגנתי, הוא הוסיף כלים, והפקה, ושרתי שוב ושוב עד שזה התיישב לשביעות רצוננו.
ביום שבת הזה 4.4. בשעה 21:00 נחגוג ביחד את יציאת השיר במופע LIVE חגיגי. אבצע את השיר החדש, וכמובן שאנגן גם שירים מתוך המופע "מה, גם את זה הוא כתב?" עם כל הלהיטים. המופע יתקיים בקבוצה מיוחדת וסודית בפייסבוק, באווירת הופעה ממש, ועם סאונד מעולה. בעזרתו האדיבה של עומר לשם שעושה את הסאונד מרחוק, וביוזמת, ניהול וקידום של אפרת קולברג, אלופת העולם באנרגיה חיובית ובכלל. הכניסה להופעה חינם ובסוף ההופעה תהיה אפשרות, מי שיכול ורוצה, לתמוך בכובע הוירטואלי. כולם מוזמנים!
איזה כיף ליצור, להופיע ולהשפיע טוב גם בתקופה לא פשוטה כזו. מקווה שההופעה תעשה טוב לכולנו על הנשמה ותיתן לנו שעה וחצי של פשוט ליהנות ממוזיקה ביחד כמו פעם, ולשכוח מכל השאר. אוהב, דן
קישור לקבוצה הסודית בה תתקיים ההופעה>> bit.ly/dantorenlive
מילות השיר החדש:
We used to think we are alone
Blue planet is our home
No Manual and no script
Sitting ducks on our own

All we know is what we feel
Uncertainty my only love

Not alone
Even now
Not alone
Human touch

We flew to close to the sun
Didn't hear the warning sings
The story is written every day
We must find another way

All we have is a hope to heal
Uncertainty my only love

הקבוצה של ההופעה הערב בתשע

Big Thief הלהקה שאני הכי אוהב באינדי האמריקאי מופיעה בבארבי שני לילות רצופים במרץ

מקס באמצע

ומקס אולארצ'יק הוא בסיסט שלה אז דיברתי איתו בווטסטפ על כל הטריפ המטורף הזה

דן: קודם כל זוכר מאיפה אתה ואני מכירים?

מקס: כן לגמרי, מ ״הבחירה של תומר״ סרט להלאת מודעות שהשתלת איברים 👐

—————————

דן: אז תראה אני מעריץ של. Big Thief הלהקה שאתה הבסיסט שלה, כבר שנה וחצי בערך ורק לפני חודש קלטתי שאתה שם, למעשה אוראל תמוז גילה לי, אז, ביקשתי מאבא שלך את הטלפון שלך ובמקרה אתה בארץ ודיברנו.. אז מה שלומך? 🙂

מקס: אז בעצם אנחנו להקה מ2015, אז כבר 5 שנים כמעט 🌿
אני בסדר גמור, אוכל המון מסבחה ומדבר עם חברים וחברות עם רגשות

————————-

דן: ספר איך התחברת להרכב

מקס: אז נסעתי לניו יורק ב2014, לא הייתה תוכנית, רק המון שכטות, שלג ורוחות עמלק.
כמה חודשים אחרי זה, פשוט פגשתי את אדריאן ובאק בשכונה👐 התחלנו ליהיות בהאנג ולנגן ביחד, וכמה חודשים אחרי זה, חברנו עם מתופף חבר שלנו ✨
בהתחלה לא הבנתי מה זו האנרגיה הזו שנוצרת בינינו ולמה אני מרגיש ככה מהשירים שאדריאן ממציאה..
אני עדיין לא מבין, אבל זה מרגיש מאוד חזק🐠
מאז אנחנו נוסעים מלאאאאא ועושים מדיטציות מוזיקה עם אנשים בכל מיני מקומות

——————————

דן: אתה יודע הייתי רואה אותך ב א בא גה דה עם יעל הבת שלי שהיא כבר בת 16 זה היה מזמן, אבל אהבתי אותך שם, חשבת להיות זמר/שחקן?

מקס: אשכרה כן זה היה בגיל 23 בערך, אחלה וייב, מלא הורים וטף נחשפו לזה🌿
יאללה מגניב אולי אני באמת אנסה את תחום המשחק 😊

——————————

דן: אתם אחת הלהקות המצליחות ביותר באינדי באמריקאי, מה זה אומר מבחינת סדר יום שלכם?

מקס: עכשיו זה יותר רגוע, אבל ב3 שנים הראשונות, ניגנו משהו כמו 500 הופעות, נסענו באוטו, ארבעתנו, סביב ארצות הברית איזה 5 פעמים, מלא תחנות דלק, עשרות אלפי תחנות דלק. טכלס שיגעון חושים די רדיקלי..

——————————

דן: איך אתם עובדים על השירים, איך כותבים?

מקס: אדריאן כותבת את כל השירים, זה פשוט יוצא ממנה בצורה מאוד טבעית אם אפשר לאמר.. ואז אנחנו פשוט מנגנים את השיר עד שזה מרגיש ממש טוב/מפחיד/אוהב

——————————

דן: אתם המון ביחד זה גם בטח כיף מטורף אבל אולי זה לא קל, איך אתה מתמודד עם זה?

מקס: ליהיות ביחד כל כך הרבה, מרגיש לי כמו להתחתן, כפול 5, ועוד עם 3 אנשים.. היו הרבה דרמות וצחוקים ולאט לאט, או אולי בעצם מהר מהר, למדנו אני זה אתה ואת זה אני, וצריך ליהיות עדינים סולחים ואוהבים עם עצמנו, ועם הסביבה, שהם בעצם אותו הדבר איכשהו..

—————————

דן:איזה כיף שאתם באים להופעי בארץ!!!

כן: כן, למען האמת, הכרטיסים ל18 במרץ בבארבי נמכרו כולם אז פתחנו עוד הופעה בבארבי ב17.3 👐👐👐👐🦕🦕🦕🦕

דן: מגניב הנה הלניק לכרטיסים: https://www.barby.co.il/hazmen_cards.aspx?id=2565

דן: ספר על שאר החברים בלהקה

מקס: אדריאן, ג’יימס ובאק הם אנשי הרפתקאה וסקרנות, אוהבים את מה שלא ידוע, ונסתר מן העין, וכך גם אני. מרגיש לפעמים שזה בכלל כת כזו, אבל מהסוג הטוב( אם יש סוג טוב)

————————-

דן: יש לך פלייליסט שלכם שאתה ממליץ למתחילים? 🙂

מקס: כן לגמרי, יש לנו פלייליסט שאנחנו מפרסמים בספוטיפיי👐 https://open.spotify.com/playlist/5abUwbuXosTQowdwIbFjlJ

דן :מקס אפשר לקרוא לך מקסי? 🙂 תודה רבה על הראיון, רוצה להוסיף עוד משהו?

מקס: אפשר לקרוא לי מקסי 🦋
נתראה בהופעה !✨

ב1.1.20 יוצא האיפי החדש שלי

ובכן בשנתיים האחרונות הקלטתי איפי חדש- 4 שירים בהפקת ברי סחרוף ועופק קורן. הפקה אלקטרונית מיוחדת לפני יומיים סיפרתי קצת על העבודה וגם ניגנתי שני שירים בגרסה אקווסטית. אז בבקשה תהנו.

כיתת אומן במפתח סול

לפני כמה שבועות עשיתי כיתת אומן באולם שטריקר בתל אביב ( ליתר דיוק ב 18.11.19) על כתיבת שירים ויצירה עבור עמותת סול שעובדת עם הלומי קרב (הקלטה וצילום : ירון אלדמע )

הנה הלינקים ל6 חלקי התכנית, תהנו

לשחות

בריכה לימודית רמת אביב, נוסע בקו 25 לומד לנשום במים כמו שג'נגו ישיר אחרי הרבה שנים. https://www.youtube.com/watch?v=6xb8fIHWOiA  המים נכנסים לאף, הטעם הזה שיורד לגרון של הכלור, כל פעם שזה יקרה בעתיד אני מיד חוזר לרגע הראשון הזה. אח"כ לקנות צ'יפס מלוח. מלוח מידי בשקית כחולה עם חור של רעב בבטן ולנסוע כמו הגדולים באוטובוס המאוחר חזרה לעיר.

ואז בגורדון, עם המים הקרים המלוחים לקפוץ ראש לעמוקים, לשחות לצד השני לסדר את הנשימה וכמה שנים אחרי זה באותם מים מול מצלמה, תאורן עם בלנדה, מקליט, בום מן, צלם ראשי, פוקוס פולר, מאפרת, עוזרת במאי ראשונה ושניה , במאי ,עוזר בבמאי ועוד כמה סקרנים אני אומר לה 'כנסי למים שפן' והיא אומרת לי שהיא בהריון.

ושוב באותה בריכה חוזר מהפאבליק עם גופיק מתחת לעיתון כמו שלמדנו מפידל מוקדם מאד בבוקר שואבים קשית לבנה

ואח"כ עם איילי המציל ואורי המציל ושי המציל ועמיקם אין מציל בבריכה של הסנטר מחכה בתור, שוחה 25 דקות, מתקלח וחוזר לרוטשילד. וכמה שנים אחרי זה מלמד אותך לשחות , המצילה היפה אומרת 'אם הוא ילמד להיות עם הראש מתחת למים, תוך חצי שנה הוא שוחה' ובגיל 5 כבר שחית שם עם הילדה החד הורית השברירית ועם אריאל בן של גידי שהיה קופץ מהכתפיים של אבא שלו ראש למים וגם אתה רצית ולמדנו לעשות את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד.

שנורקל בסיני, שנורקל בכינרת, שנורקל באילת, בסיני, בסיני סיני

ובים של אכזיב, על הגב בין שני צידי השובר משני צידי המשבר עוף בחול, ים כחול, ומישהו עם פאנטם מטייל על סולם מינור הרמוני במקצב פיליפיני.

ובבריזה בחולון סיבוב ראשון לפני עשור כל העצבים יוצאים בתוך המים ואני מאמין למחשבות של עצמי כמו טירון שנזרק לקרב בלי נשק.

והערב באותה בריכה 25 דקות של נשימה תנועה, נשימה, מחשבה, הכרה, וחזרה לנשימה, תנועה, נשימה. אולי פחות מהיר על המסלול, גם זה לא בטוח, אבל הרבה יותר חד, הרבה יותר כאן.

חבר אתה שוטר

ראיון ווטסאפפ תמים לכבוד צאת 'יובל מנדלסון והמסע לפולין' הופך לידיעה חדשותית מרעישה, רוק אנד רול

עטיפת האלבום החדש https://yuvalmendelson1.bandcamp.com/album/–3
יובל מנדלסון והמסע לפולין מפרקים את הבארבי לפני פחות מחודש
סיני מיתקי הגרפיקאי המעולה שולח לי צילום מסך ואני מבין שקרה משהו אתמול בין התמונה של הפיצה לבין שאני עושה פה, קפה בבוקר מלא ציפורים מצייצות בחולון
רגע לפני ההופעה שייגי שולח לי תמונה של מה הם עושים לפני ההופעה בשדרות… פיצה משפחתית כמובן, תלמודי מצלם ושאר הלקה בקטע של הפיצה ( כלומר פחות או יותר)

2.11.2019, 15:15 – שייג: דניס דה מאניס

2.11.2019, 15:15 – דן תורן: כן חתיך

2.11.2019, 15:16 – שייג: קראתי את הראיונות בבלוג עם ג׳ו ושמוקלר וחשבתי שיהיה נחמד לעשות גם אחד עם השייג, לכבוד הדיסק שאך יצא

2.11.2019, 15:16 – דן תורן: בטח!! 💕 💕

2.11.2019, 15:16 – דן תורן: בשמחה 🤘 ♥ ♥

2.11.2019, 15:17 – שייג: יסס

2.11.2019, 15:17 – דן תורן: שלח לאבא לינק

2.11.2019, 15:17 – דן תורן: ספוטיפיי?

2.11.2019, 15:17 – שייג: ספוטי מוטי?

2.11.2019, 15:17 – דן תורן: יססס 👌

2.11.2019, 15:17 – שייג: גם בנדקמפ טוב לך?

2.11.2019, 15:17 – דן תורן: בטאח

2.11.2019ל, 15:17 – דן תורן: הכח טוב לי

2.11.2019, 15:17 – דן תורן: הכל

2.11.2019, 15:17 – שייג: שולח אבא

2.11.2019, 15:18 – שייג: הכח ר״ג

2.11.2019, 15:18 – דן תורן: רק המאיית האוטומטי נגדי חוץ מזה הכל בעד

2.11.2019, 15:18 – דן תורן: נראה מסיבה יפה אצל אמא בחצר

2.11.2019, 15:18 – דן תורן: חח

2.11.2019, 15:19 – שייג: https://yuvalmendelson.lnk.to/HamasaLepolin

2.11.2019, 15:19 – שייג: כן אחלה וייבים

2.11.2019, 15:20 – דן תורן: אתה נראה באלמנט שלך גם באינדי, שמח לראות אותך הנדריקס ישראלי

2.11.2019, 15:21 – דן תורן: עוקב אחרי האלבום שלך, אקשיב בשמחה

2.11.2019, 15:21 – דן תורן: זה ראיון בהמשכים ניקח אותה על פני השבוע בחמישי נעלה סבבה?

2.11.2019, 15:22 – שייג: כיף של קונספט

2.11.2019, 15:22 – שייג: תופס חתיכה קטנה מהחיים

2.11.2019, 15:22 – דן תורן: כן התלבש לי

2.11.2019, 15:22 – דן תורן: תודה 😉

2.11.2019, 15:22 – שייג: אבל שיהיה חושפני סטייל גבי בר חיים שבעה ימים. טוב?

2.11.2019, 15:23 – שייג: צילום גבריאל בהרליה

2.11.2019, 15:23 – שייג: תיכף אשלח תמונות מחדר המיטות

2.11.2019, 15:37 – דן תורן: יאללה

2.11.2019, 15:52 – דן תורן: <המדיה לא נכללה>

2.11.2019, 15:52 – דן תורן: <המדיה לא נכללה>

2.11.2019, 15:52 – דן תורן: <המדיה לא נכללה>

2.11.2019, 15:52 – דן תורן: <המדיה לא נכללה>

2.11.2019, 15:52 – דן תורן: <המדיה לא נכללה>

2.11.2019, 15:52 – דן תורן: איפי חדש לדני שלנו

2.11.2019, 15:52 – דן תורן: יוצא בנענע ב1. 1

2.11.2019, 18:39 – שייג: מברוק יא דני

2.11.2019, 18:59 – דן תורן: תודה רבה אחי היקר 😉

2.11.2019, 20:12 – דן תורן: אתה בעשן אחי?

2.11.2019, 20:12 – דן תורן: שמעתי את 'ג'ון ווין' עכשיו והתחלתי לבכות עם דמעות

2.11.2019, 20:12 – דן תורן: התגעגעתי למישהו למשהו, שברת לי את הלב

2.11.2019, 21:12 – דן תורן: משגע 'ילד של אמא' , עושה חשק הרגע להיות בהופעה

2.11.2019, 21:16 – דן תורן: זאב זאב פרה פרה הגן חיות הטוב

2.11.2019, 21:16 – דן תורן: איזה קלילות ואיזה טקסט

2.11.2019, 21:17 – שייג: תודה חבר

בינתיים בלה על הגדרות אז אכתוב כאן כשהיא תיכנע

2.11.2019, 21:17 – דן תורן: חח בלה בלה

2.11.2019, 21:17 – דן תורן: לא דחוף

2.11.2019, 21:18 – דן תורן: אני מקשיב פה מתמוגג

2.11.2019, 21:22 – דן תורן: חושב, המורה בכיתה זה קצת רפסודיה בוהמית, עובר לך בראש לעשות הצגה עם שירים אולי?

2.11.2019, 21:33 – דן תורן: יש הרבה מוות באלבום והרבה אריה דרעי וגם פחד מות ופחד להישכח וגם אופטימיות קוסמית של דפוקים על המזרון וגם אופרת רוק וגם סדרת הנערים לפני הסדרה ושלג מה עושה פה השלג? ואני כבר לא מדבר על המשפט הראשון של האלבום –
'אתה פותח את הדלת
מרים את העיתון
ובמקום שאתה גר בו
הימין כל הזמן בשלטון'

ותיכף שוב בחירות אתה בטח מאושר מלא יוסי ורטר לייף, בקיצור שייגי אני מה זה מעריץ שלך אתה… פאקינג רוצח את זה כל פעם מחדש…גאה להכין לך על האש טבעוני

2.11.2019, 23:16 – שייג: הגברים בוכים בלילה

2.11.2019, 23:17 – דן תורן: שמעתי את 'ג'ון ווין' עוד פעמיים אחרי זה ואז איתי נכנס ושאל אם אני בסדר

2.11.2019, 23:18 – שייג: ואתה בסדר?

2.11.2019, 23:18 – דן תורן: שייגי דני הולך לישון מחר קם להכין סנדוויצ'ים ליויו מוקדם

2.11.2019, 23:18 – שייג: כי אני כבר קצת יותר בסדר, עכשיו שהשיר הזה בחוץ

2.11.2019, 23:18 – דן תורן: אתה ראית אותי פעם בסדר?

2.11.2019, 23:19 – דן תורן: אתה מוזמן להמשיך לכתוב כאן מחשבות על השאלות שלי או אלו שאתה חושב שהייתי שואל

2.11.2019, 23:20 – דן תורן: אני אגיב מחר כשהמורה שוב יהיה בכיתה המסכן לא רוצה למות מורה לאזרחות

2.11.2019, 23:20 – שייג: מצוין שים אותי על מיוט ואני אמשיך פה עם עצמי

2.11.2019, 23:20 – דן תורן: יאללה 🔥 בכיף

2.11.2019, 23:24 – שייג: יש הרבה מוות באלבום ויש הרבה מוות בחיים ויש כאן לפחות ארבעה שירים שבהם אני כותב על אבא שלי או לאבא שלי שהלך למכור בייגלה לפני 6 שנים. ראית שטיסל? כשמישהו מת שם אז אומרים עליו הלך למכור בייגלה, סלנג חרדי.

2.11.2019, 23:32 – שייג: ואחרי שאבא נפטר אז מצאתי על המחשב שלו מלא תמונות של ברויגל, צייר פלמי מהמאה ה15. ופתאום גיליתי עליו משהו שלא ידעתי, שהוא היה בקטע של ההולנדי הזה, ואני יושב שעה, מסתכל בתמונות, ואחת התמונות נקראת ״ציידים בשלג״ וראיתי שם אותי ואת אבא שלי, הולכים ככה לבד, בלי לדבר, שניים בעולם, שניים לבדם.

2.11.2019, 23:40 – שייג: ואריה דרעי זה בדם, והחדשות, ורשת ב׳, והפוליטיקה, והעיתון. זה גם מה שאני עושה בבית ספר עם התלמידים, אוכל להם ת׳ראש על מה שקורה פה כי זה משגע אותי ואני מקווה שזה מדבק, שזה ישגע גם אותם. אז זה נכנס גם לשירים. כי אפשר להפריד בין החיים לשירים. זה הולך ביחד, כמו ביג מק עם גבינה.

2.11.2019, 23:47 – שייג: כן יצא לנו פרוג רוק. פעם חשבתי שזה של נרדים אבל היום אני יותר בקטע של סולואים ותפקידים ופארטים שונים בתוך השיר. בעצם באתי לתלמודי רק עם בית פזמון והוא דחף אותי להפוך את זה לאופרת רוק סטייל טומי. אז הבאתי עוד דמויות כמו המורה להיסטוריה משה והמורה לפיננסים עידית וכל מיני חיות כמו ציפורים ודובים וצבועים.

3.11.2019, 8:02 – דן תורן: אתה מותק 😘 שייגי

3.11.2019, 8:02 – דן תורן: מלמד היום?

3.11.2019, 13:30 – דן תורן: , בוא נחזור אחורה הזיפת של יום שישי האם יש כאן משהו חדש מבחינתך ככותב

3.11.2019, 13:31 – דן תורן: ספר על תהליך הכתיבה של האלבום במיוחד על העבודה עם תלמודי

3.11.2019, 13:32 – דן תורן: שאלה לא קשורה לנושא בלה שאלה עליי

3.11.2019, 13:32 – דן תורן: חוץ מזה אני לא מפרסם את הכתבה שלנו עד שאני לא מקבל את הזאב על הקו

3.11.2019, 13:36 – דן תורן: אני אשאל את זה בצורה אחרת זה באמת רק הזיפת של יום שישי? האם אתה חי לפי המוטו הזה? זה רק משהו קטן וביום ראשון זה אחרת?

3.11.2019, 13:40 – דן תורן: הקלטות רקע בין השירים של השיחות זה מהאוטובוס בפולין?

3.11.2019, 13:56 – דן תורן: עשה טובה שלח תמונה עם שפם קטן שהקוראים ישפטו בנינו

3.11.2019, 13:57 – דן תורן: עוד פעם שמעתי את ג'ון ווין וכשהפזמון התחלתי לבכות אין תרופה למחלה שלי שייגי קטן

3.11.2019, 14:03 – שייג: לומד. תואר שני. על דמות הגבר כמאהב כושל ביצירותיו של עגנון ועל הולדתה של הסיפורת ביוון העתיקה.

3.11.2019, 14:03 – שייג: אמשיך לכתוב בלילה מאיפה שהפסקנו

3.11.2019, 14:04 – דן תורן: פשששש כבוד

3.11.2019, 14:04 – דן תורן: אתה הבוס

3.11.2019, 14:05 – דן תורן: טרפיק איז א ביץ' ( חמישי אחה"צ?)

3.11.2019, 18:42 – שייג: אני ממשיך עם החיות כי יש באלבום גם עורבים וחמור ועכבר וכלב דם וגם שיר שנקרא הזאב והפרה שפה אני מתכתב עם ״המשל על הארנבת והצב״ של לואי מרשל. מכיר להקה כזאת דני? אני אוהב חיות, בעיקר בשירים, אפשר להגיד הרבה באמצעותן וגם לבן שלי קראתי זאב אבל כולם קוראים לו זוּזוּ

3.11.2019, 18:44 – שייג: הזיפת של יום שישי נכתב כשיר בלוז אמריקאי בטמפו גבוה סטייל צ׳אק ברי. ואז תלמודי הוריד את הטמפו בחצי והחליף ממז׳ור למינור. פתאום השיר קיבל אופי, הייתי אומר אפילו אופי כנעני ושמו המלא של השיר, אגב, הוא הזיפת של יום שישי (עוד בלוז כנעני)

3.11.2019, 18:50 – שייג: שמע דני, גם שאר ימות השבוע הם לא מי יודע כמה אבל ביום שישי יש איזו ציפיה למצוא איזה מרגוע, לתפוס סתלבט, וכשזה לא קורה, ועם ילדים ומשפחה זה בדרך כלל לא קורה, אז האכזבה שלך, או התסכול, יותר מוחשיים או יותר צורבים. מרגיש שזה עוד שלב בהתפתחות שלי כיוצר שכותב על עצמו ואת עצמו. הדבר המקסים הוא שככל שאני כותב יותר ספציפי, אנשים רבים יותר מזדהים עם הטקסט ומוצאים בו את עצמם. דווקא כשאתה מנסה לדבר אל הכלל אתה בסוף מדבר אל הלמפּה

3.11.2019, 18:53 – שייג: זאת דפי המדריכה שליוותה אותי ואת כיתתי במסע לפולין, ממש בקיץ האחרון. הקלטתי אותה בחשאי מדברת במיקרופון של האוטובוס. גם הספקתי להכניס לחוברת של הדיסק תמונות שלי רוקד עם פולניה בערב פולקלור בלובי של המלון או עושה קקי באושוויץ. אבל בשביל להנות מכל הטוב הזה צריך לקנות את הדיסק הפיזי, עדיף עם חולצה של הלהקה. שם לך לינק

3.11.2019, 18:54 – שייג: https://yuvalmendelson1.bandcamp.com/merch

3.11.2019, 20:14 – דן תורן: והמילים… הן מאד חשופות לא??

3.11.2019, 20:14 – דן תורן: זוזו 😍

3.11.2019, 20:15 – דן תורן: מבין אותך גב

3.11.2019, 20:16 – דן תורן: בלה? לא שאלה עלי אני מבין.. ככה זה כשהדוד לא בא לבקר הרבה זמן.

3.11.2019, 20:17 – דן תורן: אתה יודע יויו אמרה לי אתמול שלא יהיה אכפת לה להחליף לי חיתולים בגיל תשעים עד כדי כך היא פוחדת שדני שלנו ימות יום אחד כמו כולם

3.11.2019, 20:18 – דן תורן: היא מתגעגעת אליכם תזכיר לי לספר לך סיפור היסטרי מצחיק על משהו שהיא עשתה בתיכון החדש שלה

3.11.2019, 20:20 – דן תורן: ספר לי על תהליך הכתיבה של האלבום, על העבודה עם התלמוד, ועל השיר הר הגולגולת

4.11.2019, 12:23 – דן תורן: אבל אתה פקיד אפרורי מה אתה יודע

4.11.2019, 12:23 – דן תורן: עכשיו בפלורנטין 10 כח האלבום השלישי של שייגעצ הגענו למרלין מורנו

4.11.2019, 21:39 – דן תורן: נשברת באמצע הריצה?

4.11.2019, 21:39 – שייג: אין סיכוי אחי!

4.11.2019, 21:40 – שייג: תיכף כותב כאן את מגילות הקומראן

4.11.2019, 21:41 – דן תורן: 😹

4.11.2019, 21:46 – דן תורן: בטח תרצה לראות את המקטע מסרטה הראשון של ביורק כשחקנית

4.11.2019, 21:46 – דן תורן: אז הנה בבקשה https://thescene.com/watch/pitchfork/pitchfork-live-the-juniper-tree-exclusive-clip

4.11.2019, 21:47 – דן תורן: ואל תשכח ב2020 ביקיניקיל חוזרות!! https://pitchfork.com/news/bikini-kill-announce-2020-show/

4.11.2019, 23:00 – שייג: אחי, ביקיני קיל הן הדבר עצמו. גם סלייטר קיני, אם כבר מדברים. לביורק לעומת זאת, אף פעם לא היתה לי סבלנות.

4.11.2019, 23:02 – שייג: בלה פחות בקטע של דני ויותר בקטע של דנונה עם פצפוצי שוקולד. אולי תקפוץ בשבת עם יויו ונגה ונראה בוב ספוג ונשתה סודה?

4.11.2019, 23:03 – שייג: אבל דני לא ימות אף פעם. הוא יחיה לנצח כמו אורי אבנרי.

4.11.2019, 23:15 – שייג: חשופות לאללה. חשופות כמו חשופית. ובאמת התלבטתי בהתחלה אם להשאיר אותן ככה או להתחיל למחוק ולערוך אבל אני חושב שזה כמו אצל הפסיכולוג- אם יש משהו שאתה מפחד להגיד או מתבייש להגיד, אתה צריך להתחיל את הסשן בדיוק איתו. ואז משהו קורה. אמרת את הדברים וזה כבר בחוץ. ״אור השמש הוא המטהר הכי יפה״, אמר ידידנו השופט לואי ברנדייס. שירים צריכים לצאת החוצה ולפנות מקום לשירים חדשים.

4.11.2019, 23:23 – שייג: אסף תלמודי הוא חברי הטוב ושותפי ליצירה. כבר איזה ארבע שנים שאנחנו עובדים צמוד ויש לו חלק מכריע במה שאני מזהה כפריחה שלי כיוצר בשנתיים האחרונות. הוא דחף אותי לכתוב, להופיע, לחזור לגב הסוס. הגעתי עליו עם עשרה שירים, מתוכם שרדו אולי שלושה. סיפור פשוט, ג׳ון ויין. באמצע עשינו את יובל המנוול, ככה על הדרך. ואז כתבתי בתוך איזה בליץ של כמה שבועות את המורה, הזיפת, קרב מאסף.

4.11.2019, 23:27 – שייג: והדבר הכי מקסים שקרה בדרך שמצאתי את עצמי שוב בלהקה. אחרי שייגעצ לא חשבתי שזה יקרה לי. ליהקנו את אור אדרי ונדב לוזיה להקלטות ואחרי החזרה הראשונה היה לכולם ברור שהתלבש לנו פה משהו בומבה. ואז אוזןבר ומחוץ לעיר ואינדינגב וסולד אאוט בבארבי וקליפים על הגג של אמא ואני עוד פעם בלהקה: יובל מנדלסון והמסע לפולין. אגב, תשאל את חבר שלך קוואמי והוא יגיד לך שזה השם הכי בנזונה של להקה שהוא אי פעם שמע.

4.11.2019, 23:38 – דן תורן: שייג הווטסאפ בלהבות אתה לוהט

4.11.2019, 23:38 – דן תורן: דני שוב הולך לישון……………יויו בית ספר סנדוויצ'ים שבע בוקר

4.11.2019, 23:38 – דן תורן: תן בראש הטלפון נשאר בסלון על מיוט

4.11.2019, 23:42 – שייג: את הר הגולגולת כתבתי במקלט שלך בחולון בתקופה הקצרה שהוא היה גם קצת שלי. הלכנו אני ושמעון ומשה שתום העין. זה בעצם מין טייק אוף על אני וסימון ומואיז הקטן אבל רע. הכי רע שאפשר לדמיין. זה הרג אותי הסיפור הזה. שאלו אותי כל מיני למה כשרוצחים יהודים אני לא כותב שירים. וזאת שאלה אגרסיבית אבל טובה. חשבתי על זה. דווקא כיהודי אני חושב שעד שלא נכאב את הכאב של הפלסטינים, אנחנו וגם הם נמשיך לכאוב כאן ביחד לנצח. ואז יצאה ׳הנערים׳ ובהתחלה התבאסתי שלא השתמשו בשיר שלי ואחר כך עבר לי וראיתי הכל ביומיים. זאת יצירה חשובה ונוקבת ושלמה בזכות מלא דברים אבל בעיקר בזכות זה שהיא מרשה לעצמה לכאוב את כאבו של הצד השני. וזה משהו שכל כך חסר פה.

5.11.2019, 7:19 – דן תורן: יפה דיברת שייגי בוס בוקר טוב לך

5.11.2019, 17:19 – דן תורן: שוגי

5.11.2019, 17:19 – דן תורן: דני פה

5.11.2019, 17:20 – דן תורן: שלח תמונת יחצ הופעות לקדם ומה שצריך לקטגוריה אין יותר שאלות

5.11.2019, 17:20 – דן תורן: אתה חתיך מתמיד ילד

5.11.2019, 21:23 – שייג: תיכף עולים בשדרות

התמונה שתלמודי צילם את אדרי לוזיה ושייגי קצת לפני ההופעה

5.11.2019, 21:29 – דן תורן: יפים עם ג'יפים

6.11.2019, 8:52 – דן תורן: חתיך בוקר טוב

6.11.2019, 8:52 – דן תורן: שולח לי מה שצריך?

6.11.2019, 8:52 – דן תורן: 👕 + 💾?

6.11.2019, 8:53 – דן תורן: או תמונה של עטיפה פלוס של הלהקה

עד פה הבוקר אני חושב שהכל רגיל….. ואז סיני הכרפיקאי שולח לי צילום של המסך טלווזיה שלו

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5620158,00.html

והכותרת 12 'יובל מנדלסון נעצר' (ד.ת)

6.11.2019, 9:10 – דן תורן: אהה?!!!

6.11.2019, 9:11 – דן תורן: אתה צריך את דודני?

6.11.2019, 9:25 – דן תורן: טוב דיברתי עכשיו עם תלמודי ואני מבין שכולם בסדר

6.11.2019, 9:35 – דן תורן: אתה בטח כבר באמצע סבב הראינות עם כל אתרי ותכניות החדשות בארץ, אז מה שאעצור כאן ואעלה את הראיון שלנו כמו שהוא? + שיחה בטלפון עם תלמודי שסיפר לי מה קרה.

6.11.2019, 9:26 – דן תורן: אם תוכל לתת לי פה את תקציר האירועים, אני מתאר לעצמי שאתה עסוק אבל אל תשכח מי ראיין אותך קודם 😉

6.11.2019, 9:36 – דן תורן: תגובתך?

6.11.2019, 9:54 – דן תורן: טוב, אני קרוע פה… מבחינה אישית אני מבין שאתה בסדר פחות או יותר, דברתי עם שיר ועם אסף, מבחינה עיתונאית אני יודע שאמרתי לך שאני רוצה להעלות את הראיון שלנו מחר אבל נראה לי שכדאי להקדים ולצאת התחרות עם YNET וזה חח

6.11.2019, 9:55 – דן תורן: אז?

6.11.2019, 9:58 – דן תורן: זאת תחילת הראיון מבחינתי

[10:37, 6.11.2019] שייג: דני רק עוד קצת סבלנות


[10:37, 6.11.2019] שייג: אני מופצץ


[10:37, 6.11.2019] דן תורן: אני מתאר לעצמי
[10:37, 6.11.2019] דן תורן: סליחה
[10:37, 6.11.2019] דן תורן: אני מפרסם עכשיו
[10:37, 6.11.2019] דן תורן: אתה תגיב בזמנך בהמשך

שמוקלר קודם כל התערוכה

29.10.2019, 9:49 – דן תורן: היי עופר זה דן תורן יובל נתן לי את הטלפון שלך, אתה מעדיף שאקרא לך שמוקלר?
29.10.2019, 9:49 – דן תורן: זה בקשר לראיון על התערוכה שלך כאן בווטסאפ
29.10.2019, 10:00 – עופר שמוקלר: היי דן ובוקר טוב 🙂 בוא נקרא לי לצורך הריאיון שמוקלר. אני ממש מתרגש לקראת התערוכה, עובד קשה ומקווה שיהיה מגניב וכיף
29.10.2019, 10:00 – דן תורן: אוקי שמוקלר
29.10.2019, 10:00 – דן תורן: בוקר טוב\
29.10.2019, 10:00 – דן תורן: ספר לי על עצמך קצת
29.10.2019, 10:01 – דן תורן: יש לנו זמן עד יום חמישי
29.10.2019, 10:01 – דן תורן: נעשה את זה בהמשכים טוב?
29.10.2019, 10:03 – שמוקלר: זה יהיה נחמד בהמשכים. ייתן לי זמן לארגן מחשבות. מחשבות זה משהו שמתרוצץ אצלי בראש בלי הרף ולא תמיד מאורגן
29.10.2019, 10:03 – דן תורן: מבין אותך גם אצלי
29.10.2019, 10:04 – דן תורן: ספר ממתי התחלת להתעניין באומנות, מה אתה אוהב בזה ספר על מוזיקה.. 😊
29.10.2019, 10:07 – שמוקלר: קודם כל קצת על עצמי. אז אני שמוקלר, טיפוס חביב ומתחבב שלא תמיד מוצא את המקום שלו בגילגול הנוכחי. אני גוש מהלך של רגשות, חרדות ומחשבות טורדניות שמוצאים ביטוי בזרם בלתי פוסק של דימויים גרפים מילוליים וכשנחה עלי המוזה אני גם מלחין את כל זה
29.10.2019, 10:08 – דן תורן: 👏🏻 יפה יצאתי לפגישה
29.10.2019, 10:08 – דן תורן: ספר על הקשר של אומנות
29.10.2019, 10:08 – דן תורן: שלך
29.10.2019, 10:16 – דן תורן: זוכר את הציור הראשון שלך? 🙂
29.10.2019, 10:17 – שמוקלר: אני זוכר שהייתי מצייר המון על השולחנות בבית הספר. תמיד הידיים שלי היו שחורות מעופרת של עיפרון
29.10.2019, 10:17 – דן תורן: גמאני.. חח הייתי עושה את הלוגו של להקת yes
29.10.2019, 10:18 – שמוקלר: מגניב. אני ציירתי את הלוגו של מכבי חיפה !
29.10.2019, 10:18 – דן תורן: חחח יניב הגדול
29.10.2019, 10:19 – שמוקלר: דיי נרתעתי מהמילה אומנות. אמנים תמיד נראו לי אנשים הזויים ומוזרים. כשגדלתי הבנתי שאני דיי עונה להגדרה של אמן. ואז קיבלתי את זה בהכנעה
29.10.2019, 10:22 – שמוקלר: אני זוכר שהיתה תלויה גיטרה על הקיר בחדר שלי. לילה אחד היא נפלה והתעוררתי בבעטה מעוצמת החבטה. ריחמתי עליה והחלטתי לנסות לנגן עליה. באותו הזמן הייתי מטורף על פורטיס אז ניסיתי לנגן שירים שלו
29.10.2019, 10:22 – שמוקלר: זה היה בגיל 16
29.10.2019, 10:23 – שמוקלר: ככה התחיל הרומן שלי עם המוזיקה פחות או יותר
29.10.2019, 10:23 – שמוקלר: ( עד היום אני חולה על פורטיס )
29.10.2019, 10:28 – שמוקלר: בתור חיפאי הייתי אוהב ללכת למועדון העיר השניה המיתולוגי. רקדתי שיכור לצליליי הדארק אייטיז, וכמובן , ראיתי מיליון הופעות של פורטיסחרוף
29.10.2019, 10:28 – דן תורן: פורטיס משוגע 😜
29.10.2019, 10:28 – שמוקלר: העולם משוגע
29.10.2019, 10:28 – דן תורן: נכון 😥
29.10.2019, 10:30 – שמוקלר: אבל בעולם משוגע אנשים מטורפים יכולים לבוא לידי ביטוי . זה נחמד
29.10.2019, 10:30 – שמוקלר: כל עוד הם לא הופכים לראשי ממשלה ונשיאים של מעצמות, כמובן
29.10.2019, 10:31 – דן תורן: אבל הם כן.. 😉
29.10.2019, 10:32 – שמוקלר: נכון.. זה המחיר של עולם משוגע.. אבל היי, לפחות אני עושה תערוכה ויש לי תקליט
29.10.2019, 10:32 – דן תורן: מזל טוב 🎉 🌹 🌹 😍 😍
29.10.2019, 10:33 – שמוקלר: תודההההה
29.10.2019, 10:33 – דן תורן: איזה תקליט?
29.10.2019, 10:33 – דן תורן: מה יהיה בתערוכה?
29.10.2019, 10:33 – שמוקלר: ובכן
29.10.2019, 10:39 – שמוקלר: את התקליט כתבתי והלחנתי בעת סערת רגשות עצומה, הקלטתי על האייפד ועל המחשב ומסרתי את הכל ליובל שפריר המופלא שייצר מכל הכאוס הריגשי הזה את האי פי המופלא הזה
29.10.2019, 10:45 – שמוקלר: התערוכה היא בעצם כרטיס כניסה לתוך הבלגאן הזה שנקרא שמוקלר. זה בא לידי ביטוי בצורה של דימויים מצויירים, מפוסלים ואפילו מונפשים ! בתערוכה גם אתן הופעה קצרה. אמאלה
29.10.2019, 10:46 – דן תורן: 🙏👏🏻😍
29.10.2019, 10:47 – שמוקלר: כרגע הבית שלי נראה כאוטי כמעט כמו המחשבות שלי. אני עובד המון וישן מעט
29.10.2019, 10:47 – שמוקלר: קשוח
29.10.2019, 10:48 – שמוקלר: ומכין את הקפה השני של הבוקר !
29.10.2019, 20:54 – דן תורן: כמו ג'נגו בשיר שלו מאה שקל אחרונים
29.10.2019, 20:54 – דן תורן: תגיד מתי התחלת לנגן?
29.10.2019, 20:54 – דן תורן: מה היה הכי הראשון שלל
29.10.2019, 20:54 – דן תורן: שלך
29.10.2019, 20:55 – דן תורן: מי השפיעו עלייך באומנות ובמוזיקה
29.10.2019, 21:22 – שמוקלר: התחלתי לנגן בגיל 16 בעקבות תקרית הגיטרה הדרמטית. עד היום אני זוכר את המגע הנוקשה של מיתרי המתכת על כריות אצבעותיי הבתוליות.
29.10.2019, 21:24 – שמוקלר: השיר הראשון שלי היתה בעצם ידיעה בעיתון כלבו החיפאי על איזה אסיר נמלט שנתפס עירום בזמן שהתייחד עם אישתו. פשוט הלחנתי את הכתבה. שרתי עם עוד חבר מהבית ספר. אחר כך גם כתבתי שיר בשם רצח בקריית חיים . זה נשמע לי שם מגניב לשיר.
29.10.2019, 21:24 – שמוקלר: שאר השירים שלי הרבה פחות פליליים
29.10.2019, 21:26 – שמוקלר: התשובה למי השפיעו עליי דיי מתבקשת. נראה לי שפורטיסחרוף. וגם הושפעתי קשות מכל הזרם הניפלא של הרוק הישראלי הבלתי מתפשר ששטף את ארצנו בתחילת הניינטיז
29.10.2019, 21:26 – שמוקלר: כרמלה גרוס ואגנר, איפה הילד וכו. אפילו הלכתי לילה אחד עם חבר לרוקסן המיתולוגי לראות הופעה של להקת בלגאן (!)
29.10.2019, 21:27 – שמוקלר: היה כביר. אפילו אתה היית שם על הבמה אם אני לא טועה. אבל רוב הזמן בהיתי בדנה ברגר היפהפייה עם השמלה האדומה..
29.10.2019, 21:29 – שמוקלר: חוץ מזה אהבתי ללכת לאוזן השלישית בשנקין ולנבור בערימות התקליטים. היתה שם טינופת מחשמלת באוויר וריח חזק של ויניל. וגראס
29.10.2019, 22:03 – דן תורן: נהדר. 😊 אז אני אכנס לראות את הסרט החדש עם ג'וליט בינוש עם חברה שלי.
29.10.2019, 22:35 – שמוקלר: יש לך שני דברים שאין לי. חברה וזמן פנוי . תהנה מהסרט. אני אעבוד לי כאן לבד בחושך ( אני פולני בנשמה )
30.10.2019, 0:02 – דן תורן: 💪🏿💓🙏
30.10.2019, 0:02 – דן תורן: סרט נפלא
30.10.2019, 0:16 – שמוקלר: מגניב. אראה אותו מתישהו. וגם את הג'וקר. אבל קודם אתפוס תנומה. לילה טוב
30.10.2019, 0:17 – דן תורן: 🤙♋
30.10.2019, 9:45 – דן תורן: בוקר טוב שומקלר איך יום התחיל? 🙂
30.10.2019, 9:50 – שמוקלר: בוקר אור ! הבית נקי, החתולים מפזזים בחצר ואני עם הקפה הראשון, נמרץ ואופטימי ומוכן לקראת עוד יום של עשייה ויצירה. משלומך ?
30.10.2019, 9:51 – דן תורן: נשמע טוב אני שותה קפה בדרך לפסיכולוגית שלי ואז ללמד
30.10.2019, 9:51 – דן תורן: אעך קוראים לחתולים שלח תמונות שלנם
30.10.2019, 9:55 – שמוקלר: איזה כיף להתחיל את היום עם פסיכולוג. גם אני אוהב. לילי זו החתולה וג'אנגו החתול. הם אח ואחות וחמדתי אותם מהרחוב כשהיו בגודל של זרזיר. הם קצת גדלו מאז. קצת הרבה…
30.10.2019, 9:58 – שמוקלר: ‏IMG-20191030-WA0004.jpg (קובץ מצורף)

שמוקלר: הנה הזאטוטים



30.10.2019, 10:12 – דן תורן: מיאו
31.10.2019, 10:58 – שמוקלר: בוקר טוב ! אני בדרך לתל אביב להכנות אחרונות לקראת התערוכה וסוג של חזרה גנרלית לקראת ההופעה.. מקווה להיות נגיש עד כמה שמפלס החרדה והזמן ייאפשר. שיהיה יום מלבב 🙂
31.10.2019, 10:58 – דן תורן: ןןאן
31.10.2019, 10:58 – דן תורן: שלח לי איזה תמונה
31.10.2019, 11:05 – דן תורן: תן פרטים למי שירצה לבוא לראות ותגיד לי גם מתי יהיה אפשר לשמוע משהו מהמוזיקה שלך
31.10.2019, 11:06 – שמוקלר: סבבה. אחשוב על תמונה קולית ומייצגת משהו ממה שעובר עלי. וגם אסגנן סוג של טקסט אינפורמטיבי
31.10.2019, 11:06 – דן תורן: בכיף שלך שמוק
31.10.2019, 11:06 – דן תורן: shmook
31.10.2019, 11:06 – דן תורן: אצלנו בחברה מקצרים את כל השמות
31.10.2019, 11:07 – דן תורן: ג'נגו- הג'נג למשל
31.10.2019, 11:09 – שמוקלר: את השם שלך טיפה קשה לקצר.. או שיש לך כבר כינוי גיזעי מהחבר'ה
31.10.2019, 11:10 – דן תורן: קרא לי דנוך הגיטריסט מחולון
31.10.2019, 11:10 – דן תורן: זה השם האמיתי שלי:)
31.10.2019, 11:37 – שמוקלר: אחלה של שם , דנוך ! גם שמוקלר הוא שם משפחה אמיתי. הוריי שינו אותו אבל אני עשיתי לו החייאה !
31.10.2019, 11:42 – דן תורן: אני נולדתי תורן סבא שלי היה אייזנברג
31.10.2019, 11:42 – דן תורן: שלח הזמנה לפתיחה
31.10.2019, 11:42 – דן תורן: בהצלחה. 😊 🙏❤️
31.10.2019, 11:44 – שמוקלר: ‏IMG-20191031-WA0019.jpg (קובץ מצורף)
תודהההההההה

(התמונה בראשית הפוסט ד.ת)
31.10.2019, 11:44 – שמוקלר: מוזמן בחום
31.10.2019, 11:45 – דן תורן: 🤙💓

פעם למשך 40 שנה היית העיר שלי

כמו רבי עקיבא בשכונה שלו בזמן שלו עשיתי 40 שנה אותו דבר ואז המשכתי הלאה. הדבר שלי היה להיות ליברל תל אביבי על הדגש על התל. הייתי גאה בהיותי חלק מהעיר הלבנה גרתי למשל בשדרות רוטשילד באותה דירה 15 שנה. עד הנעורים גרתי בגורדון. בין לבין ברחובות הכי שווים של מרכז צפון ולב העיר. היה … היה טוב.

בשנת 2012 הייתי גרוש טרי בחולון. בשנת הגרושים הראשונה שלי התגרשתי בכאב רב גם מתל אביב, במשך שנה אחת תרגמתי את השיר מיסיספי של בוב דילן לעברית כשמשפט המפתח שלי היה מבוסס על המשפט של דילן כולל המצלול שלו

Only one thing I did wrong
Stayed in Mississippi a day too long

ואצלי: רק דבר אחד עשיתי לא נכון\יותר מידי זמן נשארתי בחולון

אבל… אני לא הרפתי וגם דילן לא, נעזרתי במתרגמים של דילן בכותבי שירים כמו צרויה להב ואחרים וברגע מסוים הבנתי שאני לא מדבר על העיר החדשה שעברתי אליה אז אלה על הקודמת הזונה שאיך שעזבתי אותה שכחה אותי בלי למצמץ לטובת כל מי שכן נשאר בה, בהתלחה נפגעתי, אח"כ המשכתי לעבוד על התרגום שלי.

ואז הכרתי את איתי פרל ונעלנו את הגרסה הזו של השיר קצת לפני שהתחלנו לעבוד על קפטן דנימו ונערי הסיפון. אני גאה בתוצאה ואוהב את המקור וגן את כל הגרסאות שלא יצאו מהמגירה.

איתי פרל מנגן להקליט איתי תורן צילם את הקליפhttps://www.youtube.com/watch?v=8MI3ufos9K4

Only one thing I did wrong
Stayed in Mississippi a day too long

הטקסט המקורי המלא: https://www.bobdylan.com/songs/mississippi/

לא הייתי כותב את הפוסט הזה אלמלא השיר הזה היה מתחיל לדגדג לי מאז ששמעתי אותו השנה בספישל של דילן בנטפליק, האם יש לי שנה לתרגם אותו ? אולי….נראה אולי…https://www.youtube.com/watch?v=9w1mCevu3sU

בצד שמכירים

אני רוצה לשיר שיר הלל לחיים
שיר גם לאלו שכושלים
שלא יכולים ולא רוצים
או שנלקח מהם או נמנע
חיים זה הצד שאנחנו מכירים
צדדים אחרים זה רק מנחשים
איפה מוצאים נחמה לפגוע
רגיעה לייגע מנוחה לקרוע
נשמה הסתבכה ביער עבות של מחשבות
עד כדי שהפכה בעצמה לכזאת
להיות להיות
עדיף ציפור חופשיה מתוכי בגן חיות
כן צריך טובות
חברות הקשבה הקלה
לקבל את מה שלא ניתן להבין
להבין את מה שאי אפשר לקבל
להיות חופשי למצוא אלוהי בתוך ומחוץ לאנושי

שום דבר לא נשאר אותו דבר

עושה קפה ועולה על האוטו
שנת 2020
אני יותר בוגר והמוטו
שום דבר לא נשאר אותו דבר

זה משחק GTA או תכנית מציאות
נוסע צפונה למוזה
בים שלי עכשיו גאות
אבל
שום דבר לא נשאר אותו דבר

איפה אני בן הקיבוץ
איפה למדתי כל הזמן לרוץ
איפה אופניים בבן יהודה
כאילו שלא יודע
שום דבר לא נשאר אותו דבר

מכוניות באוויר לא קרה
מעברים בזמנים קרה
תחיית המתים לא קרה
מכשיר אחד להכל קרה

פרויקט האדמה לי היא שירים הגיע לסיומו

האדמה שלי היא שירים

הפרויקט "האדמה שלי היא שירים", הגיע לסיומו. ממש לפני שנה התחלנו לעבוד עליו ועכשיו עם העלאת הסקיצות שאיתן התחלנו, לפלטפורמות הדיגיטלית, אחרי ש 50 גרסאות שונות של 50 יוצרים עלו לפני כחודש , בשני חלקים, אנחנו מודים לכולכם.כן. זהו האלבום השיתופי הראשון ההופך את כל השירים שבו ליצירות משותפות. הוא כולל 11 שירים מקוריים שהגרסה הערומה שלהם הוקלטה ברמה הגבוהה ביותר, ערוצי הקלטה ניתנו לכל גולש/מתעניין בחינם. המשתף/משתתף, הוזמנו לבחור שיר ולעבוד עליו בדרך שלהם, כל אלמנט בשיר עצמו ו/או בהקלטות הותרו לשינוי. המשתתפים באלבום הפכו לשותפים (ליצירה ולתמלוגים), כל משתתף על פי הביצוע שלו.לה

אנחנו, מודים מכל הלב לכל מי שלקח חלק ביצירה תודה מיוחדת לערן ג'גו על צילום ועריכת הסרטון הקצר שמתעד את הקלטת הסקיצות. לאביעד זיסמן על הצילום והגרפיקה של הפרויקט ולירון סאפר על העזרה במיקסים, לאורן אבידור ולאיתמר שאול על הקליפים סופ"ש נעים לכולנו

באהבה דן ג'נגו ודורון

לינק לפרויקט כולו: https://open.spotify.com/artist/726DLhslq6YEKS7dWZ3GOv?si=Dhwo6KGxSCe8YVwDZT95Aw

ראיון עם אופיר טושה גפלה

לכבוד ספרו החדש 'רשימו מארץ הכביש' שאני נהנה ממנו הנאה גדולה ( במהלך הראיון אסיים לקרוא) כפי שתוכלו לראות מיד התחלתי לשאול את השאלות לקראת סוף הספר. קראתי גם את 'עולם הסוף', 'היום שהמוזיקה מתה' ו'האורחים' ואהבתי מאד את שכולם, יצא לי להכיר קצת את טושה כמו שכולם קוראים לו על שם הצב המצויר , הוא בא להופעה שלי בזמנו ואמרתי לעצמי שאשמח לשמוע קצת על איך הוא כותב ועל מאחרוי הקלעים של הספר הנוכחי.

[13:43, 31/5/2019] דן תורן: טושה מה נשמע? אני עומד לסיים לקרוא את הספר שלך ורציתי לראיין אותך לבלוג שלי עליו ראיון וואטסאפ, בא לך?

[14:50, 31/5/2019] touche gafla: היי יקירי. בכיף.

[15:51, 31/5/2019] דן תורן: נהדר ❤ אני אשלח שאלות לכאן בקרוב 🙏

[17:35, 1/6/2019] דן תורן: טושה עוד לא גמרתי אז אל תעשה לי ספויילר  אבל תלמידה שלי כתבה אתמול שיר  שמה אילנה בוגומלני  והנה השיר:

כשאתה רחוק מעבר לים \ או בתוך הקופסא \ איך אדע אם אתה עוד קיים \ משגשג או עמוק בקריסה? \ מרחוק אתה שניהם בו זמנית \ חי ושמח וגם מסכן ורוצה למות  \ איך אדע? אולי אכנס למכונית ואסע לבקר, \ אתקרב לחלון ואציץ, \ כמו שעושה חברה אמיצה \ אבל עצם ההצצה בחריץ \ תכריע בין חייך לבין מותך \ תקבע אם תצא אליי מחייך \ או תשכב שרוע במיתתך \ אז אני אשאר רחוק \ מטפחת מחשבה חיובית כמוסה \ ואתה תעשה לי טובה \ ותישאר בתוך הקופסא

[17:37, 1/6/2019] דן תורן: תאוריית היקומים המקבילים שמלווה את רשימות מארץ הכביש, ספר לי מה בא קודם התמה הנ"ל שאנינה אותך, או הסיפור? או שזה לא עבד ככה?:)

[18:03, 1/6/2019] touche gafla: שיר מקסים. למען האמת מה שעניין אותי הוא הדואליות שבקיום – העובדה שבכל רגע נתון אנחנו מתקיימים בכמה מישורים במקביל: על ציר הזמן, במחשבה ובתודעה. הסיפור נולד כתוצאה מהרצון לחקור את הדואליות, כך שלמעשה בכל פרק מפרקי העבר למשל יש סיפור שעוסק בהיבט הזה של הקיום: הפה והשם/ השחקנית שהיא גם אדם רגיל/ הצילום שמנציח רגע מול כל הרגעים שבאופן טבעי נעלמים/ הנוצה כסמל לאקראיות מחד גיסא ולאפשרות שלנו לשאוב נחמה ממה שלכאורה לא שייך לרגע הזה מאידך גיסא וכו׳. תמיר לכוד בתוך קליפה אבל מה שנמצא עמוק בתוכו – לא מה שמחוצה לו – זה מה שעוזר לו לנסות להיחלץ מהקליפה: הרוח שמניעה את החומר. ואחת קייט בוש אלוהינו אלוהינו שבשמים ובארץ. כולנו חיים אינספור חיים בכל רגע נתון: החיים הנראים לעין והחיים הבלתי נראים. יש לי קיום מקביל באנגליה וקיום מקביל עם מערכות יחסים אחרות ואפילו קיום מקביל במשלח יד אחר. העובדה שאני סופר מאפשרת לי לדור בכפיפה אחת ובשלום עם שלל קיומיי.

[18:05, 1/6/2019] דן תורן: שמע אני יוצא להופעה ואמשיך לשאול א"כ אבל אני לא יכול להתאפק בעניין תמיר, גיבור הספר, זה קצת שם כמו אופיר, יכולת להרחיק את השם ממך אבל דווקא חרזת … כלומר סליחה על החיטוט הסיפור הוא הסיפור שלך? המוזיקה אני יודע שהיא העולם שלך, מהספרים שלך ומהשיחות שלנו, אבל הצילום ואנגליה והמשפחה?

[18:11, 1/6/2019] דן תורן: ולפני שאני יוצא.. אני חייב עוד קטנה על נושא המולטי ורס… אתה קורא תאוריות מדעיות? זה מעניין אותך? או ששוב הכל בעיני המתבונן? כי גם בספרים הקודמים שקראתי שלך יש הקשה ברורה למד"ב או פנטזיה

[18:17, 1/6/2019] touche gafla: תודה יקירי. האמת שהשם הזה בא לי באופן אינטואיטיבי כמו רוב השמות של גיבוריי. מבחינתי, וזאת לא התחכמות, יש מרחק עצום בין תמיר ואופיר. או בין דן ורן למשל. אבל אולי זה רק אני. הסיפור של תמיר הוא לא הסיפור שלי. מאז ומעולם אהבתי לכתוב על אנשים אחרים ולהיעלם בתוך הספר. אתה צודק לגבי המוזיקה ואנגליה, שיש לי אהבה עזה אליה, במיוחד בשל התרבות המפעימה שלה (נו, איפה עוד מונרכיה ופאנק חיות בשלום?) והנופים המרהיבים שלה. וכן, כמו בספר ביקרתי בדורסט. ופה ושם יש נקודות דמיון (גם אני הייתי בהופעה של קייט בוש ב2014 בלונדון. לך תדע, אולי אפילו ישבתי בשורה של תמיר ולשנינו לא היה מושג). וגם באוסטין הייתי והתרשמתי מאד מהזירה המוזיקלית שם. וגם לצלם אני אוהב אבל רק כתחביב. אבל תמיר ואני שונים מאד ואני מניח שהייתי נוהג אחרת ממנו בכל מיני נסיבות שמופיעות בספר. נקודות הדמיון המעטות בינינו הן רק עוגני אוויר שמהם אפשר לדמיין אינספור התרחשויות ובמובן מסוים כל הדברים שקורים בספר שלא קרו בחיי (90 אחוז) שלי הם היקום המקביל שלי.

[18:25, 1/6/2019] touche gafla: למען האמת אני לא קורא הרבה תיאוריות מדעיות. ומבחינתי הסוגה הספרותית שאליה אני משתייך היא ריאליזם פנימי. כל מה שקורה לנו בפנים (שזה חלק הארי של קיומנו) מעניין אותי יותר מכל דבר אחר. אני יודע שאנשים חושבים על חלק מספריי במונחים של מד״ב או פנטזיה ואני בהחלט מבין מדוע אבל אני מעדיף את הריאליזם הפנימי כי זה מאפשר לי להישאר נאמן לחוויה האנושית (והספרותית) מבלי להיכנע לתכתיבים חיצוניים ממדרים (מלשון מידור). הדבר היחיד שלא מתיישן זאת השיטה שבשיגעון, אם לצטט את שייקספיר, שאותה אני מבקש לחקור בספריי. מה שעושה כל אחד מאיתנו למי שאנחנו הוא השיטה הספציפית בשיגעון הפרטי של כל אחד מאיתנו. תיהנה בהופעה!

[18:26, 1/6/2019] דן תורן: תודה רבה טושה מלך

[18:26, 1/6/2019] touche gafla: תודה רבה דן מלך!

[10:34, 2/6/2019] דן תורן: טושה אתה בכושר? יש לי ערימת שאלות…:)

 [10:38, 2/6/2019] touche gafla: אני יוצא עכשיו לסידורים. כשאשוב אשיב (עברית שפה מצחיקה).

[16:06, 2/6/2019] touche gafla: ( טושה שלח את התשובות, כדי להקל על הקריאה של הראיון, חיברתי את התשובות לשאלות כמוקבל ד.ת)

דן – אני נקרע בין לסיים את הסיפור ( 60 עמודי מהסוף) ואז, גם להיפרד ממנו או לשאול את השאלות עכשיו ולהמשיך להיות בספר ובתוך השיחה איתך שמרתקת אותי מאד. אז אני ארשום כמה שאלות לעצמי ואחזור לקורא. ספר לי על סם ודימטרי שתי דמויות משנה מרכזיות מאד בחייו של תמיר נראה לרגעים שאולי תפקידם חשוב יותר או מרכזי יותר עבורו מאשר ענבל והילדה

טושה: סם ודמיטרי אכן חשובים מאד בחייו של תמיר. אפשר אפילו לומר שהם שני צדדים של אותו המטבע בגלל הנסיבות המיוחדות שקושרות ביניהם מטאפורית. תמיר עוין כלפי סם בתחילה בגלל מה שקרה עם אביו בילדותו אבל ככל שהזמן חולף הוא מבין את האחריות שיש לו כלפיו ולמעשה הוא מבקש לתקן דרכו את מה שלא עשה עם דמיטרי. דמיטרי לעד יהיה פצע בחייו של תמיר וסם, אם להתפייט, הוא הגלד הפוטנציאלי. מעבר לזה, כסופר וכאדם הייתי סקרן לחקור את השאלה מה עושה אדם בסיטואציה כל כך מורכבת כמו זאת שתמיר נקלע אליה. דרך אגב, דן, אני שומר על עמימות מסוימת בתשובות מחמת הספוילרים. דמיטרי וסם לא חשובים יותר מענבל ושחר אבל בנסיבות שבהן תמיר פוגש אותם יש בהילות מסוימת בניגוד לשגרת הקיום האהובה עם אשתו ובתו. חברות מול מערכת יחסים: שתי טריטוריות שונות בתכלית.

דן -אני רוצה להבין יותר את המנגנון של הראליזם הפנימי

טושה – המנגנון של הריאליזם הפנימי (שזאת הגדרה שלי לסוגת הספרים שלי) מבקש לספר סיפור, כל סיפור, ללא התנצלות או הידרשות אל קיטלוג ספרותי חיצוני כי זה לא העיקר. אנשים לעתים נרתעים מסוג הספרות שאני כותב כי הם חושבים שהיא קיצונית אולי או קצת מוטרפת, וזה מצחיק אותי כי הספרים שאני כותב עוסקים בעולם הפנימי שלנו, וזה מעצם היותו נסתר ושוקק חיים יותר מכל עולם אחר, אכן קיצוני ומוטרף. זה כמו ללכת ברחוב או לשבת בבית קפה ולהתבונן באנשים: אין לנו מושג איזה טירוף רוחש בפנים אבל בחוץ הכל נראה נורמלי למדי. וברגע שקוראים יבינו שהטירוף הפנימי הוא הדבר הכי נורמלי אז לא תהיה שום בעיה לקרוא את ספריי מבלי להידרש אל סוגיות מיותרות. לסיכום: אני כותב על המקום האמיתי ביותר, מחוזות הדמיון של הנפש, שם קשה מאד לשקר. לדידי במציאות משקרים המון אבל בדמיון קשה עד כמעט בלתי אפשרי לשקר כי זה מקום הרבה יותר חשוף לתהליכי עיבוד אל-מודעים.

דן – ואני שואל בהשתאות איך ניגשים לעבודה כל כך רחבת יריעה, העולם שאתה פורס, כאן הוא כל כך רחב ומגוון שאני לא מבין איך אתה מסוגל לעשות את זה אתה לא פוחד שלא תדע מתי לסיים? ומה אם הספר היה נגמר ב 1500 עמודים

טושה – רוב ספריי רחבי יריעה באופן כזה או אחר, אבל אתה צודק בנוגע לספר הזה. זה הספר שלי בעל היריעה הרחבה ביותר ועבדתי עליו בסבלנות רבה כי היה חשוב לי להישאר נאמן לסיפור חייו של תמיר. במובן מסוים זאת האוטוביוגרפיה הלא רשמית שלו שנועדה להציל את חייו כדי שיהיו בהם עוד פרקים בהמשך. ידעתי מתי לסיים כי ידעתי איפה הסיפור אמור להסתיים אז זאת היתה מעין אלומת אור מנחה בעבורי. ואם הספר היה נגמר. ב1500 עמודים בטח היו מחלקים אותו למספר כרכים. נראה לי אל סביר והגיוני שסיפור חיים יימשך כמה שצריך.

דן -יש לי כמה דברים לדבר איתך על קייט בוש שגם אני מאד אוהב, קודם כל, איך הייתה ההופעה שלה

טושה – ההופעה שלה היתה נהדרת אבל כמו תמיר כל כך התרגשתי שהיא עברה ביעף ואני זוכר רק חלקים ממנה, במיוחד את העובדה שנדהמתי מהעוצמה של הקול שלה, או שהאישה שישבה לידי הוציאה אותי מדעתי כי היא בכתה שלוש שעות (!) או שבגלל שהייתי כל כך לחוץ מההופעה שלא אכלתי כלום באותו היום וכשיצאתי מההופעה גוועתי ברעב ומצאתי את עצמי מסתובב ברחובות קילברן עם מגש פיצה חצילים אחרי חצות שטרפתי כאילו אין מחר.

דן – ספר לי מתי הכרת את המוזיקה שלה מה היה השיר שלה שחיבר אותך אח המוזיקה שלה

טושה – הכרתי את המוזיקה שלה בגיל 17. זה היה יום ששי סתווי בספטמבר וקראתי ביקורת על  אלבומה החדש Hounds of Love שהכותרת שלה היתה ׳מסתורית׳. הייתי חייב לשמוע את זה. רצתי לחנות, רכשתי את התקליט ומאז הכל הסטוריה. עד היום היצירה המונומנטלית ביותר שלה בעינייי היא הגל התשיעי, מחזור של שבעה שירים שהוא הצד השני של האלבום מ1985, ושגם מוזכר בהקדשה שלי בספר.

דן -אני חוזר לעניין האנושי. בקריאה אני מרגיש שבני אדם והחיים הרגילים שלהם כביכול הם מה שמעניין אותך אבל נראה כאילו אתה מסתכל כם מעבר לכך על מה מפעיל אותנו שאלות כמו האם יש חיים אחרי המוות גלגולי נשמות למה אנחנו בעלי תודעה ומה נעשה איתה כדי להציל את כדור הארץ אם בכלל מעסיקות אותך?

טושה –  בכל הכנות הכל מעסיק ומעניין אותי כשזה נוגע לבני אדם. במיוחד פרק הזמן החטוף שלנו פה ומה זה אומר לגבי החיים שלנו וההתנהגות שלנו כבני אנוש בשאלת התודעה כמנוע להצלה עסקתי בספרי הקודם ׳האורחים׳.

דן -קריאת ספר זה הכי תובעני שיש מבין האומניות הנרטיביות אתה יכול רק לקרוא וזהו איך אתה עם ריבוי המסכים וכל החרא הזה

טושה – אין ספק שהעולם משתנה ולאנשים יש פחות סבלנות לקרוא, במיוחד כשהטלוויזיה מספרת סיפורים בכל מיני דרכים מרתקות. עם זאת, לספרים ולקריאה יש מעמד ייחודי בעיניי משום שמדובר בפעולה אינטימית של התכנסות שאין לה אח ורע. ולכל מי שחושב שהטלוויזיה תופסת את מקום הקריאה אני עונה שמדובר בשני צבעי יסוד שונים שלא יכולים לתפוס זה את מקומו של האחר. אי אפשר לדמיין עולם ללא ספרים: זה כמו עולם ללא עצים, ונדמה לי שאפילו אנשים שמעולם לא קראו ספר בחייהם גם לא רוצים לחיות בעולם כזה.

דן -אתה חושב על הקוראות קוראים שלך? אתה פוגש אותם? מתייחס לתגובות?

טושה – אני אוהב את הקוראים שלי ופוגש אותם בערבי סופר, בשבוע הספר ובעוד אירועים. אני מתייחס לתגובות אבל יודע לסנן מה שצריך.

דן -על מה הספר הבא?

טושה- יש עוד הרבה זמן עד הספר הבא אבל הוא יהיה משהו אחר לחלוטין…

[11:18, 2/6/2019] דן תורן: אל תשכח לספר לי על הלהקה מאוסטין טקסס, שאתה מרבה לתאר בספר, האם היא קיימת, אם לא, תוכל לשלוח לי רפרנסים למוזיקה שלה?

[11:28, 2/6/2019] touche gafla: אין להקה כזאת. בהמשך אשלח רפרנסים. יום כזה מטריד. מלא סידורים. אעשה זאת בהמשך. תדע לך שהשאלות שלך ובכלל הקריאה הכל כך מעורבת שלך ממש מרגשות. המשך יבוא

[11:34, 2/6/2019] דן תורן: אני איתך טושה

[12:17, 2/6/2019] דן תורן: דיווח מהמשך הקריאה בקפה בארלזורוב, לזקנים משמאלי יש בעיות ראיה, לגברים הצעירים לימיני יש אפליקציה שהם מפתחים ומולי מולי הקלה גדולה!!

יש חיים אחרי המוות!! 💕 אמרתי לך שאתה אוהב את הנסתר

[12:36, 2/6/2019] touche gafla: 😂😂😂

[17:28, 2/6/2019] דן תורן: וואו טושה איזה כיף, עוד לא קראתי הולך ללמד

[17:29, 2/6/2019] touche gafla: שיהיה לך אחלה שיעור.

[17:37, 2/6/2019] דן תורן: 🧡👉רגע, עוד לא סיימנו:) אני רק עוד שאלה שתיים ואתה רפרנסים תמונה שלך ותמונה של הספר בבקשה

[22:15, 2/6/2019] דן תורן: סיימתי לקרוא!!! וואו הסוף של הספר  מקסים כמו כל הספר, והכתיבה שלך נפלאה אבל אל תדאג אני לא מגלה..

[22:57, 2/6/2019] touche gafla: תודה יקירי. שלחתי לך תמונות למייל.

[22:58, 2/6/2019] דן תורן: תודה רבה טושה 🙏 לילה טוב בלי חלומות שמתעוררים מהם במקום אחר בבקשה, יש לי משהו בבוקר

[22:59, 2/6/2019] דן תורן: אני שולח עוד שתי שאלות אחרונות למחר, תמיר רותח מזעם על נציג הדור הצעיר בספר, תומס על האדישות שלו על האגוצנטריות,  מה דעתך בסוגיית מצב דור הקקי? ( נקראים ככה בגלל האימוג'י של הקקי 💩)

-נושא המוות, תקן אותי אם אני טועה מופיע ברוב הספרים שלך והוא חלק מהותי מהספר הזה, דבר איתי עליו קצת בבקשה:)

[22:59, 2/6/2019] touche gafla: לילה טוב יקירי. אענה מחר

[22:59, 2/6/2019] דן תורן: ❤👉

[11:41, 3/6/2019] touche gafla: תשובות: ככלל יש לי בעיה עם המילה דור כי היא מתייחסת לכולם כאל מקשה אחת. מי שיקרא את הספר ודאי יבין מדוע תמיר כל כך כועס על הנער אבל לי עצמי אין בעיה עם הדור הצעיר אלא עם הדור המבוגר שלא אחת מכתיב את צעדיו מטעמים כאלה ואחרים (כסף, כסף, כסף). אני לא מקנא בבני נוער כי הם נולדו לתוך צונאמי היסטרי של מידע וזה לא פשוט להתמודד עם כל הבלגן הזה. צר לי שגם חוויות נפלאות כמו ביקורים בחנויות תקליטים נשללו מהם אבל סביר להניח שמה שאתה לא מכיר לא ממש מטריד אותך. האגוצנטריות של תומס בספר היא הקצנה של סוגיית הפה והשם: אדם יושב בחדרו מול המחשב ומפעיל את המציאות הלכה למעשה כשמבחינתו מדובר במציאות וירטואלית. זה היבט נוסף של חוויית הקיום הדואלית שבה הספר עוסק.

המוות מעסיק אותי רק משום שהוא מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים. קשה לי להתעלם ממנו. אבל יותר מהמוות מה שמעסיק אותי זה מה שפרוסט כינה ׳הפער הבלתי נתפס שבין הזיכרון והאין׳. כל אדם הוא אימפריה של רגשות, מחשבות ומעשים. לאן כל זה הולך? והאם לזמניות ולארעיות של קיומנו אין השפעה על הבחירות שלנו בחיים? בספר החדש יש לא מעט התעסקות באנשים שקל לחשוב שהם לא רוצים לחיות. זה לא מדויק בכל המקרים. רובם פשוט לא רוצים לחיות כפי שהם חיים בהווה אבל לא מוצאים את תעצומות הנפש שנדרשות כדי לחיות אחרת.

רפרנסים מוזיקליים יש לי למכביר: ג׳רמי מקראקן מזכיר לי שילוב של ג׳ון גרנט ומארק לנגן. הלהקה מזכירה לי הרכבים נפלאים כמו The Old Ceremony, The Leisure Society ואת Wilco (במיוחד האלבום שלהם Shmilco, שאמנם יש לו שם מצחיק אבל הוא אלבום רציני).

[11:58, 3/6/2019] דן תורן: תודה רבה טושה אני מודה לך על הראיון המופרט והמרתק אפרסם אותו בקרוב ❣ דן 🤓

[11:58, 3/6/2019] touche gafla: בשמחה, יקירי. שלח לי לינק לכשיתפרסם. ותודה רבה בחזרה 👋

[11:59, 3/6/2019] דן תורן: ברור 💕

[11:59, 3/6/2019] touche gafla: 👍

היומן שעשה לי את זה אי אז בתחילת שנות ה 2000

כפי שאומרת התת כותר של הבלוג הזה: אני אוהב יומנים – היומן\ בלוג שפתח לי את הראש הוא של בריאן אינו ושמו A year with swollen appendices . הבלוג הזה פעיל באופן רציף מאפריל 2003

אז הנה הזדמנות להזיג לכם אותו, זה לא זול להשיג אבל שווה למי אוהב להבין מהיכן באים הרעיונות, איך לעבוד עם יומן למה זה טוב, וגם לשמוע קצת רכילות משבוף האלף הקודם https://www.wired.com/1996/12/enos-book-traces-a-year-with-swollen-appendices/

גם לי יש יומן והוא לא עולה כסף הוא כאן, ואתה מוזמנים לקרוא בו אחורה לדוגמה משהו שכתבתי ב 2004

מכתב גלוי לשר.ת החינוך הבאים

שוב כתבתי פוסט בבלוג המתחרה של עצמי, הם לא משלמים לי אבל יש להם חלון יותר גדול לים התיכון אז אני תולה את הציורים שלי אצלם לעת עתה והנה הלינקוש למכתב

https://www.zman.co.il/7297/

הפרחה הגאה

הפרחה הגאה
מסמנת את הדרך בעיקר לעצמה
קדימה אני ולעזאזל המדינה

עצרי את הפן את הקניות בבוטיק
תקשיבי לי מותק
את לגמרי טועה
חושבת שאת מושלמת בבורות ושמלה
הפרחה הגאה
כלום היא לא למדה
מנשות בעלי השררה
בארגנטינה פרו ואיטליה היפה

חברים מפורסמים משקרים לכבודך
עם הכסף שלך והכישרון שלהם
מי יעצור אותך מכניסה אצבע לתןך הפצע ואז, מסניפה.
כאב של אחרים עושה לך את זה
אז מי אמר שאת בורה
את פשוט רואה רק את מה שאת רואה

בערב בטקס קיבלתי כרטיס מחבר במשבר
הלכתי לשמוע אותך נואמת
כמו כולם מחאתי בקצב כפיים כפיים
ובלילה במיטה נדמה לי שראיתי
כלבה רטובה עם כדור בפה
מנענעת את ראשה מצד לצד
מקשקשת בזנבה

ראיון עם יוסף אל דרור לכבוד הסרט הנפלא שלו בלי דם

ג'ו ואני חברים מניסן נתיב בית הספר וגם הבן אדם עליו השלום, בכל אופן הייתה לנו קבוצת כתיבת שירים בבית ספר. בין שאר הדברים שג'ו עשה הוא כתב את המילים של לבן על לבן אז כתבתי לו אתמול אחרי הקרנהת הבכורה של בלי דם בראשון בערב,

30.4.2019, 19:56 – דן תורן: ג'ו רוצה לעשות ראיון ווטסאפ לבלוג שלי על הסרט? זה קל
הנה דוגמה: http://dantorenblog.com/2019/04/10/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A1%D7%90%D7%A4-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%98-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99/
30.4.2019, 20:08 – ג'ו: יאללה. איך זה מתבצע?
30.4.2019, 20:12 – דן תורן: אז ככה.. 😊 אני שולח לך שאלות כאן ואתה עונה כשיש לך זמן ואח"כ אני מפרסם את זה
30.4.2019, 20:22 – דן תורן: סבב 👌?
30.4.2019, 20:31 – ג'ו: לגמרי.
30.4.2019, 20:32 – דן תורן: ובכן ככה, ראיתי את בלי דם שלש פעמים וכל פעם נהנתי יותר איך אתה מסביר את זה? חח
30.4.2019, 20:33 – דן תורן: כלומר יכול להיות שזה סרט שמבקש יותר מצפיה אחת?
30.4.2019, 20:34 – דן תורן: ראיתי שאתה חתום על גם הקאסטינג בסרט, מה היה חשוב לך כשבחרת את השחקניות והשחקנים לסרט?
30.4.2019, 20:34 – ג'ו: אה, רגע, שאלה תשובה? חשבתי בזמני החופשי. אני בהרדמה. אגמור, אסמן.
30.4.2019, 20:34 – דן תורן: אין לנו דד ליין בבלוג.. 😊
30.4.2019, 20:34 – ג'ו: (:
30.4.2019, 20:35 – דן תורן: עזוב את הטלפון לך תרדים ותן להתרכז
30.4.2019, 20:35 – ג'ו: טוב. תודה.
30.4.2019, 20:35 – דן תורן: ❣🤘🏼
30.4.2019, 20:36 – דן תורן: רק בפעם השלישית שמתי לסטירה שהמורה לתאטרון נותן לתלמידה בכניסה לדירה שלה
30.4.2019, 20:57 – דן תורן: לא יכולתי שלא לחשוב על רוצה מכות, אתה לא חייב להגיב לכל אסוציאציה שעולה לי.. 😊
30.4.2019, 20:58 – דן תורן: המורה משתמש במזכירה אלקטרונית לארוך הסרט, יש עדיין להשיג? כלומר לדעתך יש להן עדיין קהל?
30.4.2019, 20:59 – דן תורן: החטיפות לסוריה שהחוקר מדבר עליהן, מאיפה הרעיון? זה מפחיד
30.4.2019, 21:01 – דן תורן: אני אוהב שרוני אומר לשכנה 'ראיתי שלט לא להפריע, אמרתי נפריע, אני מפריע?' זאת ממש בדיחה. היו עוד בדיחות מודעות בתסריט? היו כאלה שהורדת?
30.4.2019, 21:03 – דן תורן: הסצנה שבה נהג המונית מספר לגיבור שהיה מסיע את הגשש.. זה יפה ומוזר.. מה זה? געגוע למשהו? אולי לעג לגעגוע להומור ישן?
30.4.2019, 21:05 – דן תורן: כשהדילרית יושבת על המורה בחלוק רחצה ומצלמת אותו ב אייפון שלה היא אומרת לו 'אל תדאג יוצאים פה טוב' זה אתה אומר לשחקנים?
30.4.2019, 21:06 – דן תורן: לסיום יש משהו שאתה רוצה להגיד שלא שאלתי? ותן לינק להקרנות ותמונה או פוסטר של הסרט בבקשה. תודה רבה, דה דיין

לצורך הקריאה אני משייך את השאלות לתשובות,
-דן תורן: ובכן ככה, ראיתי את בלי דם שלש פעמים וכל פעם נהנתי יותר איך אתה מסביר את זה? חח
כלומר יכול להיות שזה סרט שמבקש יותר מצפיה אחת
1.5.2019, 0:03 – ג'ו: אני אענה ברצינות. זה בגלל שהסרט הוא לא אינפורמטיבי אלא מרומז. אם הוא היה אינפורמטיבי, ברגע שהיית יודע את העלילה ומה אמרו היית יודע הכל. ברגע שהסרט מפעיל אותך אסוציאטיבית, או מאפשר לך לפרש אותו בכמה דרכים, אתה רואה בו, ולמעשה בעצמך, דברים חדשים כל פעם. בקיצור, כמו שמאני, אומר בסרט: ״הכל בראש של הצופה״ .
1.5.2019, 0:04 – ג'ו: האמת, חשבנו לעשות ״צפייה שנייה חינם״, אבל אז חבר אמר לי, רגע, זה אומר שאני לא אהנה פעם ראשונה? לא בא.

-דן תורן: ראיתי שאתה חתום על גם הקאסטינג בסרט, מה היה חשוב לך כשבחרת את השחקניות והשחקנים לסרט?
1.5.2019, 0:05 – ג'ו: היה חשוב לי קודם כל ללהק בעצמי, כי הרגשתי שזה המשך של הכתיבה, כלומר, פעולה אינטימית, ולא רציתי התערבות חיצונית. מה שחיפשתי בשחקנים זה שיהיו יפים, חכמים, מעניינים, ובעיקר בעלי אוזן טובה וטכניקת משחק מפותחת. התהליך הזה דורש המון מיומנות כמו שאתה יודע.

– דן תורן: רק בפעם השלישית שמתי לסטירה שהמורה לתאטרון נותן לתלמידה בכניסה לדירה שלה
לא יכולתי שלא לחשוב על רוצה מכות, אתה לא חייב להגיב לכל אסוציאציה שעולה לי.. 😊
1.5.2019, 0:06 – ג'ו: לא שמת לב לסטירה עד הצפייה השלישית??? אני המום, דה דיין! (אולי כאן המקום להגיד למאזינים, למה אני קורא לך דה דיין. לפני איזה ששים שבעים שנה, יצאנו אני ואתה מקולנוע רב חן, נדמה לי, שם ראינו את הסרט ״צומת מילר״. היתה שם דמות שקוראים לה The Dane‪. ‬
ותוך כדי שחצינו את שרידי כיכר דיזנגוף, החלטתי שהשם הזה הולם אותך בגלל דמיונו לשם שלך ומאז אתה דה דיין)
1.5.2019, 0:08 – ג'ו: כן, זו סטירה שהגיע באיחור של שלושים שנה. (:
אבל לא, זו לא אותה סיטואציה כמו בשיר

– דן תורן: המורה משתמש במזכירה אלקטרונית לארוך הסרט, יש עדיין להשיג? כלומר לדעתך יש להן עדיין קהל?
1.5.2019, 0:09 – ג'ו: היום זה תא קולי אני חושב, אם בכלל. אספר לך אנקדוטה. אבי ז״ל היה רופא וקנה מזכירה אלקטרונית עוד בתחילת שנות השבעים, כי חשב שזה ייתן תחושה של שירות יותר טוב לחולים, שיוכלו להשאיר הודעה בכל שעה. מכיוון שהמכשיר עוד לא היה מוכר בארץ, פציינטים היו מתקשרים ולא מבינים למה הקסטה לא עונה להם, והיו מתחילים לקלל את הדוקטור, שרצה רק טוב. בתור ילדים זה היה שעשוע שלנו להקשיב להיסטריה המוקלטת.

– דן תורן: החטיפות לסוריה שהחוקר מדבר עליהן, מאיפה הרעיון? זה מפחיד
1.5.2019, 0:09 – ג'ו: אני חושב שזה בא מההיקסמות מהקונספט של ״הצד האחר״, גם של הנפש וגם של הגבול, שהם היינו הך במובן מטאפורי אולי.

– דן תורן: אני אוהב שרוני אומר לשכנה 'ראיתי שלט לא להפריע, אמרתי נפריע, אני מפריע?' זאת ממש בדיחה. היו עוד בדיחות מודעות בתסריט? היו כאלה שהורדת?
1.5.2019, 0:10 – ג'ו: כן זו בדיחה מודעת, אבל רק כי הדמות, רוני, רוצה להקסים את השכנה וההומור משמש לו למטרה הזו. אני מנסה להיזכר אם היו בדיחות שירדו… אולי אזכר אחר-כך.

-דן תורן: הסצנה שבה נהג המונית מספר לגיבור שהיה מסיע את הגשש.. זה יפה ומוזר.. מה זה? געגוע למשהו? אולי לעג לגעגוע להומור ישן?
1.5.2019, 0:11 – ג'ו: אני חושב שזה געגוע שלו לתקופה ההיא במובן הישראלי, וגם שלהיותו נהג היתה אז אולי משמעות מעבר לבנאליות של היומיום. להסיע את הגשש זה להוביל מטען חד פעמי ויקר ערך.

– דן תורן: לסיום יש משהו שאתה רוצה להגיד שלא שאלתי? ותן לינק להקרנות ותמונה או פוסטר של הסרט בבקשה. תודה רבה, דה דיין
1.5.2019, 0:15 – ג'ו:

בלי דם הפוסטר


1.5.2019, 0:19 – ג'ו: איך אני מביא לינק מהפייסבוק לפה?

1.5.2019, 0:20 – דן תורן: אני אדאג לזה
1.5.2019, 0:21 – דן תורן: https://m.facebook.com/blidammovie/

1.5.2019, 0:21 – ג'ו: יופי כן. יש שם טריילר, סרטונים ולינקים לכרטיסים
1.5.2019, 0:20 – דן תורן: איזה יופי של תשובות ג'ו, תודה רבה ! 💕 שמע אני לא עורך את הראיון אז אם הכל מקובל עליך אני מוריד את זה לדפוס כמו שהיו אומרים פעם.

1.5.2019, 0:21 – ג'ו: תודה דיין
1.5.2019, 0:22 – דן תורן: מעולה תודה רבה 🙏
1.5.2019, 0:22 – ג'ו: יכול להדפיס
1.5.2019, 0:22 – דן תורן: 🤘🏼💓
1.5.2019, 0:22 – ג'ו: לילה טוב. איזה כיף שראית שלוש פעמים.

לא יכול

יורד למכולת באחד הערוצים מדברים על מיתון אחרי  הבחירות כמו שהיה ב 83 ולא קל לבחור כשכל הלחמניות כל כך דומות     יש פרומו של נטע מסמפלת את ברקו ואופירה עושה את עצמה מקשיבה אני אומר לעצמי

אתה לא יכול לאבד את מה שאין לך/אתה לא יכול לאבד את מה שאין לך

חנות נוחות בדרך לקקטוס ישראל זוכה באוסקר על סרט  קצר על עונשו גזען ואנחנו חיים את הסרט המלא פוחדים  לדבר מצנזרים מחשבות אני לוחש לעצמי תתכונן לבאות

אתה לא יכול לאבד את מה שאין לי לך / אתה לא יכול לאבד את מה שאין  לך

בראשית עושה את דרכה בחלל עמוסה בספר תנך ובואו נתפלל שהיא תגיע בכלל אני חושב על  משפחת רמון המון המון

אני לא יכול לאבד את מה שאין לי כאן/ אתה לא יכול לאבד את מה שאין לך