עמיקם תורן ( דוד שלי) אומן אנגלי בינלאומי חשוב ( ומצליח) מציג פה עכשיו בארץ וזה לא דומה לשום דבר

עמיקם תורן הוא דוד שלי, דוד אהוב וכיפי שגר בלונדון מאז שנות השבעים המוקדמות, שהיה מרגש לנסוע אליו שהייתי בתיכון, הוא מצחיק ומעניין לדבר איתו, הוא פתוח וכן לגבי דעותיו על החיים ויש הרבה מה ללמוד ממננו, אבל חוץ מזה הוא אומן. בעצם הוא קודם כל אומן. אומן  שבעשור האחרון הפך למבוקש, העובדות שלו נמכרות ברחבי הגלובוס והוא מקור גאווה עצומה למשפחה שלנו

עכשיו הוא בארץ, לרגל תערוכה של עבודות חדשות שלו בגלריה נגא, זה הלינק לתערוכה בגלריה

http://www.nogagallery.com/exhibition/reproductions/

 

 

דיברתי איתו על התערוכה המרתקת שלו ( אני לא אוביקטיבי בעליל אני מת על העבודות שלו מאז שהייתי נער)

הנה ההקלטה –  שיחה עם עמיקם תורן

והנה תרגום לעברית  של הטקסט שמלווה את התערוכה :

עמיקם תורן

תערוכת יחיד – REPRODUCTION

18.5.18-23.6.18

 

טקסט : ג'ון סלייס

 

עמיקם תורן מגדיר עצמו כ"יוצר-הוגה". הצימוד מרמז לקדימותם של חומריות מסוימת והעיסוק הפיזי בחומרים וביצירתם (ואף בפירוקם), כאשר תהליך החשיבה מגיע בהמשך ומתכתב באופן הדוק עם התוצר החומרי. ואכן, הקשר בין רעיון לחומריות, או בין תוכן לצורה, הוא ציר מרכזי בפרקטיקה העשירה ובעלת החשיבות ההיסטורית של תורן, בעוד שמושג הייצוג חוזר שוב ושוב כנושא מרכזי בעשייתו.

עמיקם תורן עובד לעיתים קרובות בסדרות . בסדרת הרפרודוקציות הוא מקבץ ומגבש חלקים גדולים מן העשייה והחשיבה שלו לאורך ארבעים שנות יצירה. עבודות אלה הן ישירות באופן מתעתע ולכאורה קלות לתיאור, עד שמנסים לקשור את אופן עשייתן למסגרת המושגית שבה הן פועלות. טלו ציור מן המוכן, הסירו את הציור ממסגרת העץ שעליה נמתח ושטחו אותו תוך חשיפת הפינות והקפלים, ואז גזרו שתיים או ארבע מן הפינות, או את עמודי הבד שתוחמים את השוליים העליונים והתחתונים או הימניים והשמאליים של הציור. הדביקו את חתיכות הציור הגזור על בד חדש. הפרגמנטים המחוברים לבד המתוח הופכים למסגרת שמקיפה את הרפרודוקציה. טחנו את שאריות צבע השמן המבודד עד להסרת כל הפיגמנט, ערבבו פיגמנט זה עם אקריליק חסר צבע ליצירת צבע חדש. החזירו את הצבע לבד החדש מתוך ייצוג שווה ומלא של הפיגמנטים ופלטת הצבעים שבהם השתמש הצייר  המקורי. העבודה הגמורה מאזכרת את הציור המקורי באמצעות כותרת תיאורית – סופה, טבע דומם, או נוף, שעדיין שמורים בזיכרון או כבר נשכחו. מה שבמבט ראשון מכריז על עצמו כציור מונוכרומטי, במבט שני חושף את המנעד המלא של פלטת הצבעים שבה השתמש הציור הקודם ועדיין נוכחת כאן – מוכתבת על ידי הציור המקורי.

זוהי פעולה מורכבת ורבת עוצמה – השטחה של השטוח. השטיחות האינהרנטית של מישור התמונה מודגשת ומועצמת במהלך זה. הכול נוכח ברפרודוקציות של תורן, הציור ופעולת יצירת הציור ממוסגרים וממוסגרים מחדש, הישן הופך לחדש ותנאי הייצוג שכל יצירת אמנות בעלת משמעות נוגעת בהם, לא רק משוכפלים אלא גם נחשפים במה שהוא ספק צילום רנטגן ספק פעולת נתיחה. עבודות אלה מציעות גם שיח על וביקורת של יחסי השארות בין הצילום לציור ולרפרודוקציה של הציור. הרפרודוקציות של עמיקם תורן הן ארכיאולוגיה של הפעולה, המדיום והפרקטיקה, אשר חוקרות את פעולת הציור ואת האובייקט הציורי בקפדנות וברצינות יוצאות דופן.

ובמילים שלי- שווה לכם מאד ללכת לראות גם אם אתם לא אנשים שמרבים לראות אומנות, פשוט כי  זאת תערוכה קולית ביותר

לכתוב שירים

הייתי כבן 14 כשהתחלתי לכתוב שירים ללא לחן. שנתיים אחר כך הוצאתי ספר שירים ראשון עם שלשה חברים, בשם 'ארבעה אגני חמצון'. הספר זכה לביקורות טובות, ואני לא הפסקתי לכתוב מאז. במקביל, התחלתי לנגן בגיטרה ולהקשיב באדיקות למוזיקה חדשה של שנות ה-60-70:  ביטלס, מתי כספי, פינק פלויד, להקת תמוז, אריק איינשטיין, האבנים המתגלגלות, שלמה גרוניך ועוד. האזנה לתקליטים, תוך כדי קריאת המילים על גב העטיפה, הביאה אותי בסופו של דבר לנסיונות ראשונים של כתיבת שירים והלחנתם.

הנסיון המקצועי הראשון שלי בתחום המוזיקה היה  בעת שירותי הצבאי. הופעתי כשחקן בתיאטרון צה"ל.  לפני ההצגה שבה השתתפתי הופיעה זמרת צעירה בשם שרון ליפשיץ. שרון שרה שירים מוכרים לחיילים, אבל מאחורי הקלעים השמיעה לי את השירים, שבסופו של דבר הפכו לאלבומה הראשון המצליח  – 'קולנוע'. תוך כדי נסיעות משותפות להופעות כתבתי את המילים עבור שישה משירי האלבום, שהידועים מביניהם הפכו ללהיטי-עד: 'קולנוע' ו'גידי'. בלהקה של שרון ניגן קלידן צעיר בשם רמי קלינשטיין. ההכרות איתו הניבה שני שירים מצליחים מאוד מאלבומו הראשון, שלהם כתבתי את המילים: 'את שרה ברדיו' ו'ביום של הפצצה'.

הצלחת האלבומים של ליפשיץ וקלינשטיין הציפה אותי בהצעות לכתוב לטובי הזמרים בארץ בימים ההם של ראשית שנות השמונים, אבל אני הרגשתי שאני לא יכול להפוך את עצמי לעט להשכיר וסירבתי לכל ההצעות ההן. אחרי שלוש שנים של משחק בתיאטרון הבימה  ובבית לסין והשתתפות במספר סרטים, הלכתי ב-1984  ללמוד משחק בסטודיו של ניסן נתיב. צעד, שהביא אותי בסופו של דבר להיות מה שאני היום – זמר-יוצר, שכותב שירים עם אמנים אחרים, ולימים גם מורה לכתיבת שירים.

בבית הספר למשחק התחברתי עם יוסף אל דרור, שולי רנד, ושמוליק לוי, ויחד איתם התחלתי לכתוב שירים, שבסופו של דבר הפכו להיות אלבומי הראשון, כשהמפורסם שבהם, 'לבן על לבן', הפך לשיר שאני שר ומנגן לבקשת הקהל מאז ועד יום. נדמה לי שכבר מהאלבום הראשון החיבור בין היכולת שלי כשחקן והיכולת  כזמר מבצע, באו לידי ביטוי. למעשה גיליתי, שהתשוקה הגדולה ביותר שלי באמנות, היא כניסה לדמות וגילומה, במילים ובמנגינה. המשכתי ללמוד מוזיקה אצל מורים פרטיים, והקמתי את להקתי הראשונה, 'שונרא'. הבנתי אז, שאם אני רוצה להתקדם בתחום המוזיקה, עלי לוותר לחלוטין על תחום המשחק. במשך תשע שנים סירבתי להצעות משחק שונות, והתרכזתי במוזיקה, כשאני  מתחבר אל פורטיס וסחרוף שחזרו אז, בסוף שנות השמונים,  מאירופה לארץ.  עד שבשנת 1991, באלבום הסולו השני של ברי סחרוף, "סימנים של חולשה",  מצאתי את עצמי מלמד אותו לכתוב מילים לשירים של עצמו, וכותב אתו חמישה משירי האלבום המוערך שלו,  כפי שסחרוף עצמו מעיד בסדרה 'האלבומים' בהנחיית יואב קוטנר, בפרק שמוקדש ל"סימנים של חולשה".

נקודת ציון זו פתחה לי את הדלת להתחיל לכתוב שירים עם אמנים חברים נוספים מעולם הרוק, איתם מצאתי שפה משותפת,  ביניהם אסף אמדורסקי ומאור כהן, שאיתו הקמתי בשנת 1995 את להקת הרוק המצליחה שלנו 'הזבובים". החיבור עם מאור, שגם הוא שחקן ומוזיקאי, חיזק אצלי את הביטחון שאני יכול למזג את שני הכישרונות של המשחק והמוזיקה, ובהדרגה חזרתי לשחק והמשכתי לכתוב עם יוצרים אחרים. הרגשתי שהעבודה שאני עובד בשיתוף פעולה עם אמנים יוצרים אחרים מוציאה ממני יצירות טובות יותר. וכך הלך והתחזק הקשר שלי עם כותב נוסף, מאיר גולדברג, שלימים הפך לשותפי להוראת כתיבת שירים. בימים אלה חגגנו עשר שנים לסדנת הכתיבה המשותפת שלנו  – 'סלון הפזמון'. בסדנה שלנו עברו מאות כותבים, וזמרים יוצרים ביניהם קורין אלאל, דנה ברגר, דודי לוי, אניה בוקשטיין – שאת כל שירי אלבומה הראשון כתבה בסדנה שלנו – אביגיל קובארי, איתי פרל, אביגיל רוז, אמיר ברנט, סהר ליבן, ועוד רבים וטובים.

תוך כדי עבודה על המוזיקה שלי ושל אמנים אחרים, מצאתי את עצמי משלב את הידע שלי בתיאטרון, במוזיקה, ובאמנות הבמה בכלל – ביעוץ אמנותי בהפקות מוזיקה בעלות היקף רחב. היכולת לראות את התמונה הגדולה, הביאה אותי לעבוד עם להקת 'משינה' על הקאמבק המוצלח שלה בשנת 2000, ואח"כ במופע של האלבום 'בתשובה'. מאוחר יותר עשיתי את הייעוץ האמנותי למופע המצליח של יהודית רביץ 'באה מאהבה  2009',  למופע קיסריה של ברי סחרוף  ב- 2010, ולמופע הגדול של דיויד ברוזה, 'האישה שאיתי -2011 '.

בשנים האחרונות, דרך עבודתי בבית ספר רימון, ותוך שאני מוצא סיפוק רב ביכולת שלי ללמד אנשים לבטא את עצמם בשירים, הבנתי שיכולת זו יש בה גם מן העזרה הנפשית, והתחלתי לעבוד עם  אנשים בעלי קשיי למידה וקשיים נפשיים. הגעתי להישגים גדולים בעמותת 'עמיתים' בעבודה עם פגועי נפש, ובתיכון 'רוטברג' ברמה"ש בעבודה עם כיתה מיוחדת של קשיי למידה. כתיבת שירים היא אכן כלי חזק לעזרה נפשית. בנוסף אני ממשיך ללמד כתיבת שירים בבית ספר 'רימון' ובבצלאל במסלול הרב מחלקתי, שם אני מלמד כבר 13 שנים.

כל זאת לא היה יכול להתקיים אלמלא הייתי ממשיך להקליט ולהופיע. כפי שכתוב באתר שלי dantoren.com, אני מקליט ומופיע ברציפות משנת 1987. הקשר הישיר עם הקהל, המגע האנושי, היכולת לספר את הסיפור  שלי לקהל  שמקשיב לי בזמן אמת, הם הדלק האמיתי ליצירה שלי.

בימים אלה אני ממשיך להופיע בהופעת סולו שלי. רק בחודש האחרון הופעתי בצפון הארץ, בתל אביב, בקיבוצים ובדרום הארץ בפני חיילים, פצועים ומשפחותיהם. בקרוב יוצא אלבום ראשון של להקתי החדשה, 'לואי מרשל',  בה שותפים יובל מנדלסון, שכתב איתי את כל שירי האלבום, וחבריי הוותיקים – יובל שפריר, עופר קורן, ורועי הדס. האלבום הופק בעזרת מימון המונים, ויקרא 'כל הסימנים מראים'.

 

וכל הדרך שר שירים- ספר שירים במתנה

 

לפני כך וכך שנים הוצאתי ספר של המילים של השירים שלי שהולחנו עד לאותו זמן

אני מציע לכם אותו בעותק דיגטלי בחינם ללא התחיבות וללא בלה בלה

אם בא לכן.כם להלחין מחדש תרגישו חופשי

דן תורן- וכל הדרך שר שירים

הספר להורדה:  כל הדרך

תהנו, דן.

מה חדש בדן תורן.קום

אז ככה, האלבום דיבור בציבור שהוא פרויקט פתוח מיוחד שהקלטתי בשנת 2012, עלה לאתר וניתן להקשיב לו להוריד אותו ואף לשתתף בו

https://www.dantoren.com/he/music/dibur

עלה לאלבומים  פרויקט מיוחד שהקלטתי ב2012 במסגרת קול שני וחמישי

https://www.dantoren.com/he/music/178

סלון הפזמון של מאיר גולדברג ושלי עובר שינויים אנחנו מתרגשים מאד לקראת מרתון הכתיבה הראשון שלנו, הפרטים כאן

https://www.dantoren.com/he/home#!salonhapizmon

וחוץ מזה המוסך פתוח גם בשבת ובערבי חג

https://www.dantoren.com/he/home#!garage

שבוע טוב

דנ

לפעמים לפני החג

לפעמים לפני החג

כל נקודות הזמן נאספות לאחד

הבוקר ההוא שחתכנו לים

שרנו קרוסבי סטילס נש ובעיקר יאנג

 

הגענו למכולת בציר הצפוני

מתחת לאוררה בוראליס וקנינו

מיץ תפוזים ששכב ליד טבעי

אפשר היה לחתוך את המתח בינינו

 

בסכין נושקת סכין

עשן כחול מיתמר במטבח

תרמיז

תרמיזי בננה מכוכב מרוחק

 

ואז בקולנוע תכלת

לשמוע שוב שאין לבחור כמוני

מה לחפש בקהלת

פרסומת לסכין של מאיר אדוני

 

עוד  פעם במורד בן יהודה מול שצ'ופק

מישהו כתב העבודה משחררת

מתי למדנו להגיד על מה שלא הולך פאק

אוף את אומרת מתי כבר יתחיל הסרט

איתי פרל מלון ערבה ראיון עם אחי

צילום: אוהד רומנו

איתי  ואני מכירים דרך דנה ברגר, איתי הפיק ב2012 את האלבום שלי קפטן דנימו ונערי הסיפון הלו הם, הוא והדר שכטר.  אם אתם רוצי םלדעת האלבום ההוא ומה עשינו יש דרך, סרט ווידאו של כרבע שעה מספר את הסיפור שלנו מאז, כאן

אבל הפעם אנחנו כאן בעניין שלו, אז בואו נתחיל.

היי איתי אז ככה שמעתי את האלבום החדש רק פעם אחת עד עכשיו וישר התאהבתי בכמה שירים-אפשר לשאול אותך כמה שאלות?

-היי היי קפטן , בטח

איזה אלבום זה שלך?
-חמישי (!!!!!)אבל גם תלוי איך סופרים… "בנות" (2005), "מים מתחת לגשר" (2008),היה את האלבום עם דנה ברגר "הנה באתי הביתה" (2010) שאת רובו כתבתי ושרתי ועיבדתי אז אני מחשיב אותו בספירה.
ואז "מסע בלוז" (2012)
ואם פותחים את זה אז אני מכניס את "קפטן דנימו ונערי הסיפון" (2012) שעשינו יחד – אתה (דן תורן) והדר שכטר ואני,
ואת "העיקר זה המוסיקה" (2013) אלבום הופעה חיה של יוני רכטר שאני משתתף בו, האוסף הבארשבעי "08" (2015)
 ויש עוד כל מיני אלבומים שהייתי מעורב בהם בשנים האחרונות כמפיק/נגן/כותב/יועץ שנכנסים אצלי לקורות החיים המוסיקליים.
אתה מתעסק בשירים שלך הרבה ברגשות…  זה משהו שתפוס הרבה מקום בחיים שלך?
-מכיוון שידוע שאין לי מוח (מכיר תופעת בריחת המוחות ? אז זה עליי) אז יוצא שהיצר מביא ליצירה.
וככל שאתה בתוך חיים של יצירה אתה קשוב יותר ליצרים ולרגש אז כן זה מעסיק אותך הרבה לטוב ולרע.
בינתיים שמעתי שוב…
ואני מתאהב באלבום
כיף לשמוע
בתור כלכלן או מוזיקאי מה ההבדל בין כסף גדול לכסף קטן
 –בתור ארכיאולוג של התת מודע וחקלאי של חלומות בהקיץ –כסף קטן זה משהו שבזבזת בלי       לחשוב.וכסף גדול זה משהו שאף פעם לא יהיה לך.
 מה הנשק הסודי שלך? ומה בשיר?
-הנשק בשיר הוא תיאור מקרה של נשיקה שנאלצה להישמר בסוד למשך תקופה 
כדי לא לחשוף את שמות המתנשקים מחשש להתנקשות.
יש בשירים בחורה או בחורות אתה פונה אליה או אליהן לפעמים בגוף שני ולפעמים בגוף שלישי מספר לנו עליכם מי זאת? מי אלה? עד כמה אתה נאמן לאמת? למה אתה כן נאמן?
-אני נאמן לאמת כפי שהיא משתקפת דרך התודעה המתעתעת. נאמן למציאות שלפעמים עולה על כל דמיון (ולפעמים המציאות של היום אינה אלא פרי הדמיון של אתמול)
אני נאמן לאמת בזמן אמת – כלומר האמת הנתונה לפרשנות הטריה של הרגע הזה.
נאמן לאמת המתגלה לי עכשיו.
ולזו שאני לא מגלה עדיין.
בברכה האקו לוגית יש הרבה משחקי מילים משובחים
אבל זה נמצא בכל האלבום כמה עבדת על המילים באלבום ואיך?
-יש שירים באלבום שהעבודה עליהם נמשכה כמה שנים.
לאחרונה אני כותב לאט וממשיך לכתוב את השיר ולשכתב עד לרגע האחרון לפני ההקלטה
ורגע לפני ששולחים את האלבום למאסטרינג אני עוד נכנס ומשנה מילה כי לפעמים הכל
מאבד צורה ומשפטים מתערבבים, זה יכול להתחיל ממשחק מילים או רצף תודעה ורק שנים אחר כך בנסיעה באוטו
עולה לי משפט ואני מבין שזו התחלה או המשך של שיר, קצה של חוט. ולפעמים רק אחרי תקופה אתה מבין
על מה השיר הזה בעצם ואז לפעמים יש רצון להוסיף משהו או למחוק את המיותר.
אני עובד על זה כל הזמן וגם כשאני לא חושב על זה ועסוק במשהו אחר, זה שם באיזה חלק בראש מחכה להפעלה.
איזה חלק אתה הכי אוהב לכתוב להלחין להקליט להופיע, למה?
-קשה לומר. בכל אחד מהשלבים יש טוב ויש קושי.
העבודה על האלבום האחרון טלטלה אותי ברכבת הרים של פחד ואופוריה
מהכתיבה להקלטות ולהופעות ולקחתי את זה קצת קשה הפעם. לא ברור לי למה.
אני עדיין חושב שלהיות מוזיקאי זה המקצוע הטוב בעולם (בשבילי)
ואני חושב להמשיך עם זה
מה יהיה בהופעות?
-אווירה של בורדל, חגיגת בלוז
הרכב גדול ומפואר של 8 נגני על ואני ואורחים
בהפקה מוסיקלית של נדב אזולאי (שגם הפיק את האלבום)
תופים – מתן אפרת, בס – גיל נמט, חשמלית – נדב אזולאי, קלידים – דודו חמד
סקסופון – גל דהן, טרומבון – יאיר סלוצקי,טרומבון – ירון אוזנה, חצוצרה – ארתור קרסנובייב.

27/3/18 – היכל התרבות ת"א – אורח : יוני רכטר >> https://goo.gl/tbW7bZ

27/4/18 – אולם מופעים קיבוץ כברי- אורח : אריק ברמן >>https://goo.gl/pEZkRJ

24/5/18 – צוללת צהובה י"ם – אורחת : תמר אייזנמן >> https://goo.gl/CCUiQU

אני בפייסבוק – https://www.facebook.com/Itaypearl/

אוהב אותך איתי

 

רואים שלא רואים #19

אי שם בשנת 2000 ברי התחיל לעבוד על האחר, אלבום שהייתה לי הזכות לקחת בו חלק, אלבום שבא להגיד את המובן מאילו בשירים. הידיעה שהאחר הוא אתה שאין באמת הבדל ביננו לבינם יהיו אשר יהיו תהיינה אשר תהיינה. אחד השירים באלבום נקרא רואים שלא רואים ככה הוא נשמע באלבום  https://www.youtube.com/watch?v=iWH1AoSlhdM

ברי הוא אולי לא היוצר היחיד שעובד על אלבום במקביל, בית, כתיבה הקלטה, התחלות המשכים תיקונים החלפות של חלקים, אבל הוא היחיד שאני תמיד מרגיש שהוא יודע לאן הולכים גם אם אין מילים לתאר את המקום הזה, גם אם זאת רק הרגשה, כולנו הולכים איתו למסע הזה כי לא משנה מה תהיה התוצאה, הדרך פאקינג שווה את זה.

אז ככה, רואים שלא רואים לא רצה להסתיים על הנייר, במחשב ובענן יש לי 17-18 גרסאות שונות של הטקסט. בכמה מהם יש 8 בתים. ( אשים את האחת הגרסאות הארוכות בסוף הקטע).יום אחד על הספה של מומו (אורי ברק) באולפן ברי לוקח מיקרופון שמומו מושיט לו  ובאוויר בעוד הסרט רץ והכפתור לחוץ על אדום הוא מקצר את כל הטקסט, שכל אותם חדשים הוא קורא לו שיר ראפ, שצריכות להיות בו הרבה מילים, לשני בתים. מומו מריץ את הסרט אחורה אנחנו מקשיבים ועם ארבע ידיים ושני עטים עורכים את כל הטקסט שהיה לנו לשני הבתים שאתם שומעים. זה לא שיר של הופעות זה לא שיר של המונים ולכן גם פחות מוכר. זה שיר על תופעה שלא עברה מן העולם עד היום, וייקח זמן עד שמשהו בעניין זה ישתנה. אנחנו צורכים  את הכאב של אחרים כדי לא להרגיש את הכאב של עצמנו והחזקים כלומר האנשים עם הכוח והכסף מנצלים את זה כדי לשסות אותנו בקבוצות  אחרות של בני מיננו. זה אולי עלוב כתופעה אבל אנושי כמו לנשום ואני חושש שהדהרה העיוורת שלנו לתוך צינורות הניאון של האינטרנט על כל גווניה לא מקצרת את הדרך שעלינו לעבור כדי לראות שהאחר הוא אתה הוא אני הוא היא הם, זה הכל אותו דבר.

 

 

רואים שלא רואים #גרסה 9

רואים שלא  שרואים

ואלו הימים

לילות של שימורים

עוברים בלי להשאיר עקבות וסימנים

 

רואים שלא רואים

האישונים מורחבים

קונים בייסורים מוכרים בייסורים

דברים שלא ממש צריכים

רצים ורוצים

להגיע לפני שיוצאים

לדעת בלי להבין

להתפלל בלי להאמין

 

עולים כאילו עולים

ואז פתום נופלים

נופלים אל המקום

והמקום נעול המפתחות בפנים

 

באלו הכלים

עולים הניגונים

לשומר האמונים שסובל את הדברים

הכי הכי יפים

רואים שלא רואים

חזרתי ואמרתי לך אבל את החזרת

לי ישר בפנים

 

אשרי המאמין

נבואה היא לשוטים

בכל זאת הם חוזרים

ימים נהדרים עם שמש במרומים

איש תחת גפנו

חוזרים לעולמים

 

ללא געגועים

לטעם החיים

ללא המנצחים

ובלי המפסידים

 

קשה להאמין כאילו כבר יודעים

רצים ומסתכלים החוצה רואים מה שרואים.

 

עץ הדעת תפוחים עם רעל

ונסיכה שמנשקת צפרדע

איש הפח, אריה, דחליל ביחד

אבנים, צהובות הן לרגליך

סוכריות וממתקים בשפע

ודג זהב מדבר פתאום אליך

זיכרונות צפים בדרך קבע

מנגינה שמלווה את צעדיך

 

 

 

באבא או'רייאלי במאה ה21

אי שם בשלהי שנות השישים אחרי שאופרת הרוק טומי הצליחה פיט טאוסנט  התחיל פרויקט צד ללהקת ה Who , ותחת השם Lifehouse  , הוא חשב להוציא עוד אופרת רוק.

השיר Baba O'riley היה אמור לשיר בתחילת המחזה . אמור היה לשיר אותו חוואי לאשתו ושני ילדיו לפני שהם יוצאים למסע ללונדון. בסופו של דבר הסיקוול לטומי לא יצא, והשיר מצא את עצמו ב1971 באלבום של The Who שנקרא,  Who's Next, השיר שנבחר ע"י TIME אחד ממאה השירים הגדולים בכל הזמנים ובעוד רשימות כאלה שעושים מכיל את הביטוי החזק Teenage wasteland ,  ביטוי שמתכתב עם הפתגם של המחזאי הבריטי  ברנרד שו, הנעורים טובים מידי בכדי לבזבז אותם על צעירים:)  אבל אולי גם עם מה שאומרים על דור הY אתם יודעים כל הבלה בלה בלה הזה על זה שהם מרוכזים בעצמם וכו, פתאום לפני כמה ימים אני קולט שהשיר האדיר הזה מחכה לריילי, אחת מגיבורות הסדרה, עם אבא שלה, על יוקליילי בשדה התעופה של איסלנד

כן כן. בעולם שבו לצעירים אין ברירה אלא להיות אמיצים וחכמים כי אנחנו מילאנו אותו בזבל אלקטרוני שברובו מיותר השיר הזה מקבל משמעות חדשה.   ובהזמנות זו תודה ללנה וואשבסקי על אומץ והכחמה והיופי

 

 

לגרש זה להוציא להורג

בוקר טוב, נניח שאמרת לעצמך, טוב הגירוש הזה הוא לא כזה נורא כמו שהם מספרים , בסה"כ יחזרו לאזורי הסאפרי החמודים שלהם זה לא לשלוח אותם למות כמו שמגזימים ואומרים לנו אז אולי תקרא.אי את זה    https://www.haaretz.co.il/news/world/africa/MAGAZINE-1.5765393

זה אנחנו עשינו וממשיכים לעשות, ועד שלא נעצור את זה זה לא יגמר

למות בעד ארצנו

שיר דן תורן ציור יוסי אוחיון

בקרוב המנגינה

 

גדלתי במרכז תל אביב

רחוב שונצינו

שוקו לחמניה

כדורגל בגינה

לא יצאתי מהעיר עד גיל 13

אז נסענו לאילת

דולפינים וזה בחיים לא ראיתי

כזאת חכמה בעיניים

כזאת שמחת חיים



עכשיו עוד חודש

מגרשים אותי למות בעד ארצנו

אתה לא רצוי אצלנו

היה כאן נחמד לעזאזל

ותודה עבור האוטו-תל

באמת שירות להתפעל

    

יש לי חברים לבנים ויפים

הם אומרים

שאני הכי מצחיק

שהם מכירים

"אפף הם אומרים

תקמט את האף"

השם שלי אמא אומרת פרושו

צנוע,  טהור, הגון, ומוסרי

אז למה אמא הם מגרשים אותי



כן עכשיו עוד שבועיים

מגרשים אותי למות בעד ארצנו

אתה לא רצוי אצלנו

היה כאן נחמד  לעזאזל

ותודה עבור האוטו-תל

באמת שירות להתפעל  להמשיך לקרוא למות בעד ארצנו

לילה פלאי

לילה פלאי הציף אותי
בזיכרונות שכבר מחקתי
חול בסנדלים
סירת נייר קרועה
שיר עם פתיחה כפולה
שביל של נמלים
לילה פלאי הצית בי
מדורה של גפרור אחד
מערות עטלפים
הליכה על חבל דק
בין שני מגדלים

מסיבות בעמקים
צלילת מעמקים
קדימה בנות
קדימה בנים

 

  • חבר איחל אתמול בלילה במקום לילה טוב- לילה פלאי תודה.

שהם לא שירים ולא לא שירים

 

שהם לא שירים ולא לא שירים   2010- 1017

קובץ זה מכיל את מה שכתבתי על פתקים במחברות בטלפונים על מפיות

על אייפד הקלטתי לנייד ואין להם מבנה של בית פזמון כלומר במובן הזה הם לא שיר

אבל במובנים רבים אחרים הם כן. הם לא ארוכים מספיק להיות סיפור, הם לא מאמר דעה ולא פוסט וגם לא טווויט, הם…שיר במבנה אחר אז מי מכם שבא אליה או אליו לחן בי מיי גסט

אני רק השליח אל תירו ואל תפחדו מכלום כמו שאמר פעם מורה שאני מכיר לתלמידים שלו ברימון, יש שני דברים קבועים בעולם הזה, האחד שבסוף מתים והשני שאני תמיד צודק. מה שנכון נכון.

*דן תורן AKA הקרחת הרותחת

הקובץ : "שהם לא שירים ולא לא שירים"

ראיון עם רועי צמח לרגל צאת 'ילד חלל'

 צילום: דפנה טלמון

 

אוביקיטבי-דן: רועי צמח הוציא עכשיו את האיפי הנהדרמשיריו 'ילד חלל'.  אני עובד איתו וקורא לו קיד כבר הרבה שנים ערכתי את ארבעת הספרים שהוציא והייתי היועץ האומנותי של האיפי שאגב ניתן למצוא כאן- https://royzemach.bandcamp.com/releases

ככה שזה לא ראיון עיתונאי אובייקטיבי, זאת יותר שיחה עם חבר אמן, מה שהיינו קוראים פעם קולגה

 

היי קיד מה שלומך?

היי דן! אני חושב שלומי איפה שהוא בין שפיר לסביר להתמוטטות עצבים וחוזר חלילה. אבל ככה זה תמיד. אז אני מניח שבסדר.

 

תגיד אתה זוכר למה קראתי לך קיד? מתי זה היה?

וואו, זה היה מזמן, מזמן…די בתחילת העבודה שלנו יחד.

מתי זה היה בערך אתה זוכר?

לפי התיקיות שלי במחשב, זה כנראה היה מתישהו ב-2009 J

השתעשענו ברעיון שאוציא לאור את שיריי תחת שם בדוי מגניב שכזה. אם אני זוכר נכון, באתי אליך עם השם "קיד ימאהה", גם כי היה לו צלצול מאד רטרואי וגם כי ניגנתי מאז ומעולם על אורגנים של ימאהה. ואז ענית, בצדק, שאולי כדאי שנרד מזה, פן נחטוף תביעה מהענק הקלידים והאופנועים היפני. אז המשכנו לחשוב על חלופות לשם במה, ויצא שדיברתי על היפוכונדריה, כדורים ומחלות – ואז ירית את "קיד זמנהוף"; לא בהשראת זמנהוף ממציא האספרנטו, אלא כמחווה לסניף קופ"ח המיתולוגי ברחוב זמנהוף בתל-אביב. איך שהוא עם השנים, ה"זמנהוף" הלך, אבל הקיד נשאר.

 

אני חושב שבאת אלי אז אחרי שעשית את הסדנה של טל גורדון  המצוינת?

כן, זה נכון, שאת טבילת האש הראשונה בקטע של כתיבת שירים עשיתי בסדנה של טל גורדון, שהייתה סדנה מעולה. אצלה למדתי לראשונה לא לפחד לחשוף רגשות אמיתיים על הנייר. הסדנה ההיא פתחה לי את התיאבון והבנתי שנכנסתי לעולם חדש ומופלא של כתיבת שירים שמספרים סיפורים, על העולם, עליי, וידעתי שאתה הכתובת לדייק, ללטש ולמקד את כל נושא הכתיבה, ולאחר מכן חיבור וגיבוש של טקסטים עם לחנים, וההבאה שלהם למצב בו הם יהיו מוכנים להקלטה.

 

אני זוכר שעבדנו הרבה על השירה שלך במקלט 29 זוכר?

זוכר, בטח זוכר. כל הזמן אמרת לי "קיד, יותר בקול רם!" הגברת את הווליום באורגן שבו ליוויתי את עצמי, כדי לאלץ אותי להוציא את הקול החוצה. גם הלכתי לשיעורי פיתוח קול בערך לתקופה של שנה, ואפילו הקלטתי כמה סקיצות של שירים בעיבוד והפקה של יסמין אבן המופלאה. הסקיצות האלו מתחבאות אי שם בסאונדקלאוד, אבל לא ניתן לינק…מי שיחפש, ימצא:) אגב, גם היום אני לא מסוגל לשמוע את עצמי שר.

 

יש לי זיכרון שמתי שהוא שלחתי כמה סקיצות שלך שאתה שר לכמה חברי מקצוע, שאמרו שיש בך משהו , לא שלא הייתי בטוח בזה בעצמי זוכר קטע כזה?

אכן, שלחנו כמה מהסקיצות לחברי מקצוע כמו קוטנר, קוואמי, רוני ורטהיימר ואחרים, שאמרו שיש פה משהו חדש ומעניין אבל גם מאד גולמי, ואולי צריך להקצין עוד יותר לכיוון האינדי-פופ אלקטרוני.

 

 

 

איך התחלת לחשוב על כתיבה כעל משהו שמלווה אותך בחיים?

האמת שכשהייתי ילד כתבתי. אבל לא שירים, אלא סיפורים – בכיתה ג' כתבתי על מלחמת עולם שלישית שפורצת בין ברה"מ לארה"ב (אל תשאל, קיד היה ילד שמאד אהב סיפורי קרבות וחיילים והיה לו מנוי על "בטאון חיל האוויר"), ומילאתי מחברות דפתר בתסריטים שהמצאתי לפרקים של "מגנום" ולסרטים של ג'יימס בונד. אבל אחר כך הגיע גיל ההתבגרות הנוראי, בו לא כתבתי מלה, רק רציתי להתחבא במיטה מהעולם והאנשים הרעים שמציקים לי (כמו שקורה לי, עד היום, בעצם, לפעמים). כשלמדתי במכללה למנהל, כתבתי טור סאטירי בעיתון הסטודנטים, אבל זה היה מן חיקוי חיוור של אתגר קרת, שהיה אז 'אלוהים' של כל החבר'ה בגילי שחלמו על כתיבה. רק אחרי הרבה מאד שנים, תארים, עבודה של גדולים, משבר גדול מאד שקרה בקיץ אחד בערך לפני עשר שנים, משהו שהיה אצור ועצור בתוכי נפתח. היד נזכרה איך להזיז את העט. הסכר נפרץ. ומאז זה לא ממש נפסק.

 

אתה כותב הרבה על בדידות…. הכתיבה השלך היא חברה? אני משאיל משיר שלך🙂

בסרט המצוין HEAT של מייקל מאן מ-1995, הדמות של רוברט דה נירו אומרת שם את המשפט: "אני לבד, אבל לא בודד". ומאז אימצתי את המשפט הזה בתור מנטרה לעצמי. כן, אני לבד, זו החוויה שמקיפה ודי מגדירה אותי כבר כמה שנים, אבל זה לא לבד שמלווה בתחושת מסכנות ורחמים עצמיים. בלבד הזה יש לי עולם שלם שבו אני חי הרבה יותר מאשר בעולם החיצוני, ב"מציאות", אם תרצה. חוץ מזה, מי צריך אנשים כשיש נטפליקס?

הכתיבה היא מפלט, היא מקלט, היא המקום שבו הכי אני מרגיש נח לבטא רגשות, לספר את הסיפור שלי, של מה שאני רואה מסביבי בשכונה, בעיר, בעולם. לצייר יש מכחול, לבמאי יש מצלמה, לנו יש מחברת שורות וכלי כתיבה.

 

קיד, ספר על עצמך קצת על השגרה שלך, אם בא לך למשל איפה אתה עובד? איפה גר? רק אם אתה רוצה להגיד

כמו שכתבתי באחד השירים הראשונים שלי: "שומר על שגרה קדושה." היומיום שלי די רוטיני ובנאלי בדיי ג'וב של תאגיד מדיה שעושה המון, המון כסף (לצערי אני לא רואה ממנו ולא זוז אחד), כשאני מעביר את מרבית שעות היממה בבהייה בטבלאות אקסל מרתקות. אני גר בין אתרי בניה של תמ"א 38 בעיר ושמה רמת גן. בניגוד לדימוי הישנוני שיצא לה, פיתחה לה לאחרונה סצנת חיי לילה תוססת בדמות מיני-סופר חדש שנפתח, ופועל 24 שעות ביממה. זה ה"אלנבי 58" שלנו.

אני זוכר חזק את התקופה לפני שעשינו את ההופעה הראשונה עם יסמין אבן של הספר הראשון, אני זוכר שההופעה הלחיצה אותך, הימים עברו מאז עשינו כמה הופעות?

בטח שאני זוכר כמה לחוץ הייתי! בסופו של דבר זה היה כיף גדול, ויש אפילו תיעוד של ההופעה הזאת ביוטיוב. עשינו מספר הופעות, השקות לספרים, ובין לבין, הופענו באברקסס, בלבונטין 7 ובאוזןבר, והשתתפתי בכל מיני ערבי הקראת שירה, שעזרו לי קצת לקבל ביטחון עצמי בהופעה מול קהל. זה עדיין לא משהו שבא לי באופן טבעי; אבל מה שלא עושה הקהל, עושה הכימיקל.

 

התחלת לדבר איתי לפני כמה זמן על ההופעה של ילד חלל מתי בערך זה הולך לקרות ומה יהיה שם?

כן, זה נכון, הולכת להיות הופעת השקה של ילד חלל מתישהו בעתיד הממש הקרוב, שתכלול את ששת שירי האי.פי לצד שירים ותיקים וחדשים, וכן קטעי קריאה מ-4 הספרים שהוצאתי עצמאית בשנים האחרונות. עם השנים וההופעות שעשינו, התגבשה לה חבורה מיוחדת של זמרות וזמרים, קריינית וקריינים, אנשים מופלאים וקצת שרוטים בקטע טוב – דן תורן, יסמין אבן, נתן סלור, גדי רונן, סיון אבלסון, אפרת לוטנברג, גליה גלעדי, טל ארגמן וחנן בן סימון. אלו הם "ילדי החלל". פרטים נוספים, כמו שאומרים – בהמשך.

 

ספר קצת על העבודה על "ילד חלל" האי.פי.

למעשה, האי.פי. הזה נולד רבות בזכותך, שדחפת ועודדת אותי להוציא לעולם את קובץ השירים שאט אט התגבש וקיבל צורה בשנתיים-שלוש האחרונות. חלק מהשירים ב"ילד חלל" הלחנתי על האורגן בבית, ואת השאר הלחינו הזמרים המבצעים, ואז עברנו להקליט את השירים הללו באולפנים קטנים וגדולים, ביתיים ומקצועיים בגוש דן רבתי – כשלכל שיר היה את המעבד/מפיק שהתאים לו במיוחד, מה שהעניק לאי.פי. הזה רב-גוניות מבחינת הז'אנרים המוסיקליים, אני חושב. וכאן אפשר לשמוע את התוצאה הסופית:

https://royzemach.bandcamp.com/album/–2

 

מי עושה את הקליפים הנהדרים של האיפי?

העבודה על הקליפים של "ילד חלל" התחלקה בין שלושה אנשים – רן דסקל האלוף, עשה את "וינונה לנצח", שהיה הראשון שזכה לקליפ מלים מושקע, והתווה את הדרך לקליפים שיבואו אחריו. מור יזרעאל המוכשרת עשתה את "עיירה של רמזור אחד", "זיפים לבנים" וקליפ מלים ל"מלחמת עולם". ואילו אופיר גל המופלאה אחראית לקליפים של "ילד חלל" ו-"לבד הוא חבר".

 

תכניות נוספות ל2018?

לעבוד על "ילד חלל 2.0 – המסע לכוכב פלוטו", לצפות שוב (ושוב) בטווין פיקס ולבהות בתקרה.

מה אתה ממליץ לכותבים.ות צעירים.ות שרוצים.ות שהשירים שלהם.ן יתפרסמו/יושמעו?

ברמה המקצועית: לכתוב, לכתוב ועוד פעם לכתוב. הכתיבה היא שריר שאם לא מטפחים אותו מספיק, סופו להתנוון. להתייעץ ולהראות את הטקסטים לעורך/ת, שיוכל לתת ביקורת ומשוב על מה שכתבתםן. זה מ-א-ד חשוב. בשלב שבו אתןם שלמים עם התוצאה, לא להתבייש לפנות לזמרות/ים שאתןם אוהבות.ים, ולשלוח להם את הטקסט שאתם חושבים שמתאים להם לשיר אותו. היום בעידן הפייסטוש והאינסטוש, לא קשה להשיג מיילים של אמנים שאתם מעריכים. מקסימום, תקבלו בחזרה תשובה שלילית (כמו שאני קיבלתי, לא פעם ולא פעמיים). לא להתייאש. להמשיך לנסות. בסוף מישהו יידלק עליכןם.

ברמה הכלכלית/פרקטית: להתחיל לחסוך כסף בצד בשביל המטרה הזאת. כולל קיצוץ דרסטי בהוצאות פנאי ובידור אם צריך. כי הספר/אלבום/הופעה שלכןם צריכה להיות היעד העליון כרגע. אסור לשכוח שהוצאות הספרים וחברות התקליטים ששרדו בימינו, מחפשות כמעט כולן את שורת הרווח קודם כל. לכן, בעיניי, הדרך המומלצת היא דרך הוצאה העצמאית – של ספר שירים, או אלבום, או מה שזה לא יהיה. (ואגב, גם מי שמוציא ספר דרך הוצאה בימינו, צריך לשלם אלפי שקלים). וכמובן שתמיד אפשר לפתוח הדסטארט (מימון המונים) ולבקש מהקהל להשקיע בפרויקט העתידי שלכןם. בהצלחה לכולןם!

צילום עטיפה: רחלי שביט

 

צילום עטיפה: רחלי שביט

 

 

קיד, תודה שאמרת לי שישראבלוג יורד בזכותך העברתי את הבלוג לwordpress  

כתובתנו החדשה אגב: http://dantorenblog.com/

תודה לך, על הכל. קיד

 

 

צליל האזעקה

קמתי הבוקר אחרי שבלילה ירדנו כל השכנים למדרגות

 הילדים ואני הלומי שינה, לתוך פוסט טראומה שכבר הכרנו מהפעם הקודמת

ואז נזכרתי שכתבתי על זה משהו אז ב2014 כהייתי בלואי מרשל ( הלהקה) ובארץ השתוללה מלחמה

הנה הטקסט מהימים ההם

 

צליל האזעקה חרט עמוק בנשמות הילדים

הם שומעים אותה עדיין בכל מנוע אופנוע

בכל אוטובוס עובר

בכל ידיעה בynet

בכל מבט מבוהל של אמא

הם זוכרים את זה בגוף

ואנחנו מה עושים, להשקיט  ת'מהומה ?

מתכננים את המלחמה הבאה

 

מתמכרים לכאב

נסחפים בסופה האלקטרונית הגדולה

הכל עובר, נשטף בפיד

כאילו אין יותר מה להפסיד

המינון עולה

רודף אחרי הסימפטומים

הצלילים מתפרקים לאטומים

מי זוכר מי סופר

מתי זה היה כששרון עלה

על אל-עקצה?

צלמת מלחמות יפה

רצה רצה רצה

 

בכל רגע נתון יש מי שמנסה

להדליק את האש

שמעולם לא כבתה

התסכול של אחד

הוא כאב האחר

והכאב אף פעם לא עובר

שיחה עם ג'נגו יום לפני או אחרי הופעת ההשקה לאלבום החדש!

-ג'נגו מה שלומך? כמו שאמרתי לך אני אשמח לראיין אותך. לבלוג שלי לקראת הופעת הבכורה בבארבי לכבוד התקליט החדש שלך, סבבה?

כן דנוך

-רגע מתי ההופעה?

אתמול בבארבי

 

-מה?אתה מתרגש?-

אני בריגושים מטורפים, לנגן שירים חדשים עם להקה כזאת מטורפת וכל זה בזמן שההקלטות הסתיימו וכל תהליך הכנת התקליט ליציאה וההופעה ועוד בבארבי

 

-רגע.. אלו שאלות שאלתי לפני ההופעה בבארבי שהייתה כאמור אתמול, אבל מסיבות שונות אי אפשר היה לפרסם את הראיון הזה לפני ההופעה אבל גם עכשיו זה טוב.

ספוילר – היה מדהים, נהנתי בטירוף, ולא רק אני, הבארבי היה מלא אנשים מהשבט של הרוק אנד רול וזה

היה מלא רגש וזיכרונות של אהבה ותקווה לעוד מזה.

ג'נגו עם עוד שישה נגנים מדהים שרפו את הבארבי, ככה שיכולתי לדמיין שזה קורה לו כל רגע בחייו, ואני יודע שזה לא קורה כל יום ואולי בגלל זה אני מרוגש עוד יותר.

אז אני אשאל כמה שאלות ואם יהיה לנו מזל ג'נגו יתן עוד הופעה כזו ואתם ואני ניפגש שם.

 

-רגע איזה תקליט שלך זה?-

זה תקליט מספר 8 שלי , 6 תקליט שירים ו 2 תקליטים אינסטרומנטליים

 

-אומרים עליך שיכולת לעשות יותר תקליטים, כמה אתה מרגיש ככה?

אני מרגיש שבין ״לב״ שיצא ב 2007 וב״בתוך רגע״ שיוצא השנה עברו 10 שנים שבהם הייתי צריך להוציא לפחות עוד 4 תקליטים

אבל אין דבר רע בחיים רק טוב

 

-וואלה, איזה תקליטים לא עשית?

רציתי לעשות עוד תקליט אינסטרומנטלי כדי להשלים את 3 התקליטים האינסטרומנטליים שתיכננתי מראש

וגם עוד כמה תקליטי שירים

1.אלקטרוני

2. ברומנית

3. ועולם

 

 

 

-מותר לשאול למה לא עשית אותם?-

לא עשיתי אותם כי נירדמתי ,כי פחדתי ,כי נמאס לי מהמאבק

עכשיו התעוררתי ,אני מסתכל לפחד בפנים וחזרתי להאבק

 

-תודה והאם מותר לשאול בעניין יותר אישי, מותר לשאול איפה אתה והמשפחה שלך גרים?

אני והמשפחה שלי גרים בעיר האורות (גבעתיים)

לי ולעינב יש 3 ילדים ,עמית בת 12 ,עומר בן 8 ובילי (קורגן) הכלבה בת 4

 

-ספר עליהם קצת, רק אם מותר ואם בא לך

אני ועינב ביחד קרוב ל 20 שנה והיא מושלמת וגם משתתפת בקליפ לסינגל הראשון ״בלי כוונה״

 

-תודה, בוא נדבר קצת על איתן(רז) , איך נוצר הקשר איתו?

את איתן אני מכיר הרבה שנים, הוא מתופף בכיר ויצא לי לנגן איתו בתקופה שהייתי מנגן עם עברי לידר

ותמיד היה בינינו משהו מיוחד ואהבנו אחד את השני

הרבה זמן הוא אמר לי שאנחנו חייבים לעשות תקליט ביחד

אבל הביטחון שלי לא היה בשיאו ולא רציתי

עד שנמאס לי מעצמי, נפגשנו ומאז עברנו חויה מטורפת של הקלטות ,שיחות וכתיבה משותפת שהתנקזה לתוך התקליט הזה ששנינו מאוד אוהבים

 

-יש לי שאלה קצת מתבקשת מאליה, אבל זה מסקרן בכל זאת, במה התקליט הזה שונה מהקודם?

ב״לב״ התקליט הקודם חשבתי על איך להנגיש את השירים שלי ליותר אנשים בדיעבד זאת היתה מחשבה מצחיקה

למרות שאני מאוד אוהב את התקליט ואפילו שיר הנושא הצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהכנס לפייליסט לילה של גלגלצ

בתקליט הזה הקוים המנחים היו –,אנרגיה גבוהה ואוירה חותכת

 

-אחלה! מה הולך לקרות בהופעה

אחרי שנים של נגינה בשלישיות איתן אמר לי ״בוא נעשה הופעה עם מלא נגנים״

אירגנו להקה של 7 אנשים ,2 מתופפים ,3 גיטריסטים ,בס וקלידים

איתן רוצה עוד אבל קשה לקבוע חזרות לכל כך הרבה אנשים

אנחנו ננגן 7 שירים מתוך 9 השירים של התקליט החדש ועוד מלא שירים ישנים (מיטב הלהיטים) לפנינו ינגנו trust a lady

ואני מקווה שהרבה אנשים יעלו לבמה לרקוד איתנו

 

-בהצלחה תנו בראש אני אהיה שם. לסיום, אתה תמיד שומע מוזיקה חדשה אפשר לקבל טיפ על שלשה דברים שאתה מקשיב לאחרונה באפל מיוזיק?

לתת 3 תקליטים מכל התקליטים שאני שומע זה דבר קשה מאוד אבל אני אנסה לתת 3 תקליטים מעניינים לדעתי מ 2017

 

1. The Cribs- 24-7 Rock Star Shit

 

Dälek – Endangered Philosophies .2

 

3. oh sees -Orc

 

תודן מלך!! ג'נגו תעשה לי תקליט!!!

 

ד. ת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ספר שירים שלי שהולחנו שהוצאתי לפני כעשור

וכל הדרך שר שירים

דן תורן

 

 

 

הופק עבור:

 

פה גדול הפקות

 

 

 

 

 

כל הזכיות שמורות © & (P)

 

להתקשרות: dan.toren@gmail.com

 

www.dantoren.com

 

 

 

 

 

 

 

בתים בתים

 

 

 

אין הכרח להגיע

 

אין אונס לראות

 

לא חובה לשמוע

 

לא צריך לבכות

 

 

 

בתים בתים בתים בתים

 

ערים ערים למגורים

 

בנות בנים גרות גרים

 

בחדרים חורים הורים

 

 

 

אין טיפש כמוני

 

אין שוטה אוויל

 

משחית זמנו לזבל

 

baby & זרקי לי חבל

 

It's die or kill

 

 

 

בתים בתים בתים בתים

 

ערים ערים למגורים

 

בנות בנים גרות גרים

 

בחדרים חורים הורים

 

 

 

מה שיהיה היה

 

אין מוסר בחוק

 

המלך יחזיק שניה

 

גם אותך, גם אותך נזרוק

 

 

 

בתים בתים בתים בתים

 

ערים ערים למגורים

 

בנות בנים גרות גרים

 

בחדרים חורים הורים

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1991

 

מתוך " חופשה בעליי" – דן תורן

 

קיצור תולדות הילדות

 

 

 

בסנדלי אילת ידיים בכיסים

 

חולמים, חולמים אבל עוד לא עושים

 

היינו הולכים לטייל על צלע ההר

 

מחכים שהיום יהפוך למחר

 

 

 

אופניים ישנים ושעון צלילה

 

מחכים כל השבוע לאיזו מסיבה

 

נפגשים מתרגשים גונבים מבטים

 

אבל ברוב המקרים סתם מתביישים

 

 

 

קיצור תולדות הילדות

 

מסתורי האוכל הכחול

 

רגעים שהשארתי בגן הנשיקות

 

 

 

(איפה השארתי את האלבום של ה- Doors

 

ואת התמונה שמסתירה יותר משהיא מגלה

 

לילה אחד נישקתי ילדה

 

ואני זוכר משם רק את הנשיקה)

 

 

 

כינרת, כינרת מה את אומרת

 

תגידי גברת, האם את זוכרת

 

שטים אל הירח בסירת משוטים

 

אומרים האהבה היא רק לשוטים

 

 

 

מילים: דן תורן 2003

 

לחן: שי להב 2003

 

מתוך "אדוני הממון"- שי להב

 

בך לא נוגע

 

 

 

יש דובים גדולים ביער

 

ופחד מורגש

 

ריקודים מול האש, יש

 

ינשופים ונחש

 

 

 

יש מפלצת בתוך הנהר

 

רעבה וערה

 

אבל החדר חמים ונעים

 

ואת ישנה

 

 

 

הבל פיך התמים

 

שקט ורוגע

 

שוב דבר לא מפחיד

 

בך לא נוגע

 

 

 

יש מלחמה באמצע אירופה

 

הימים שחורים

 

שיירה בורחת בלי בית

 

מפני הרעים

 

 

 

יש חיידק משוגע שפוגע

 

חסר הבחנה

 

אבל החדר חמים ונעים

 

ואת ישנה

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 2001

 

מתוך "געגוע"- יהודית רביץ

 

וגם "עוד סיבוב" , "מבריח מכס" – דן תורן

 

ילדת פעמון

 

 

 

שכבי לישון

 

ילדת פעמון

 

 

 

כבר זמן לשכוח

 

זמן לברוח

 

מהעולם החיצון

 

ממה שעתיד לקרות

 

ממה שיש עוד לראות

 

יש עוד הרבה הפתעות

 

בשנים הבאות

 

אז לכי לישון

 

 

 

ילדת פעמון

 

שכבי לישון

 

ילדת פעמון

 

 

 

אני אשמור את ניקיון חלומך

 

ותמיד אדאג לשלומך

 

אז קפלי את יומך

 

אל בין השמיכות,

 

פזרי מחשבות

 

פזרי שערך

 

האדום כרימון

 

ולכי לישון

 

 

 

ילדת פעמון

 

שכבי לישון

 

ילדת פעמון

 

 

 

יש עוד זמן בתוך השעון

 

כל דבר בזמן הנכון

 

יש צלילים בתוך הפעמון

 

המון, המון

 

אז לכי לישון…

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1990

 

מתוך "חופשה בעליי" – דן תורן

 

בובה מדברת אנגלית

 

 

 

היא יודעת כל כך הרבה פרטים

 

שלא נותנים תמונה

 

כמו כלום היא קוראת מסך מכ"מ

 

אבל שום דבר על עצמה

 

 

 

בשישים ושבע בזמן המלחמה

 

היא היתה בדיוק בת שבע

 

ואבא קנה לה ברבי במתנה

 

בובה מדברת אנגלית

 

Ho daddy, talk to me

 

Daddy do you love me

 

 

 

בממוצע כל בחורה שנייה

 

עברה ניסיון לאונס

 

לפחות בעיר

 

וכל גבר מזכיר לה

 

לפחות במשהו

 

את זה שדחף אותה לקיר

 

 

 

בשישים ושבע…

 

 

 

מחפשת מישהו שייתן לה משהו

 

שאפשר לקחת

 

"אם לא יקרה מחר דבר חדש

 

אני משתגעת"

 

 

 

בשישים ושבע…

 

 

 

(ראיתי סרט בטלוויזיה על

 

שחקנית שמתגרשת מבעלה השחקן.

 

היה להם כלב שקראו לו יאגו.

 

כשהיא הלכה, הכלב הלך איתה.

 

אני מקווה שאת הכלב שלנו

 

לא נצטרך להכריח להחליט.

 

דרך אגב יומולדת שמח,

 

יש לי מתנה בשבילך מתחת לשידה,

 

זה קצת גס…)

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1983

 

מתוך "לוחמה בשטח בנוי" – דן תורן

 

 

 

 

 

בת כמה שרון סטון

 

 

 

מעונן בבייג'ין

 

ובהונג-קונג יהיה נאה

 

לשרון סטון קשה ללכת לעשות קניות

 

והמנחה כל כך גאה

 

נראה שריצ'רד גיר עזב אותה

 

לטובת לוליטה דוידוביץ'

 

והגברים מצלצלים

 

רוצים לדעת על הסצנה בלי התחתונים

 

 

 

יום קר ברצועת הביטחון

 

ראיתי את הסרט "חמון חמון"

 

שביתה כזאת שביתה אחרת

 

בת כמה שרון סטון?

 

 

 

דר' אהרונוב המציא את מכונת הזמן

 

והוא טוען שאפשר להחזיר דברים אחורה

 

אני רק רוצה

 

להיות איתך על המיטה

 

ללחוש לך דברים על האוזן

 

לראות כשאת נהיית רטובה

 

 

 

לשר הביטחון יש סיוט כל לילה

 

הוא לא יודע איך או מה

 

אבל תמיד מתחילה מלחמה

 

ובינתיים מרדכי היהודי יושב בכלא

 

והוא דורש לאכול לחם בפסח

 

שמונה ימים שמונה לחמים

 

ומה הענייניים

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1996

 

מתוך "כלבי רוח" – דן תורן

 

פטרישיה סטארק

 

 

 

זה הסיפור של פטרישיה סטארק

 

שהיה לה מגע של קסם ושם חזק

 

פטרישיה עבדה בקפה האופנתי

 

והיה לה עגיל גבה ויופי אמיתי

 

 

 

פטרישיה סטארק הסיפור מוכר

 

התאהבה פתאום בגבר זר

 

שלקח אותה ברצינות וקנה לה טבעת

 

ובאופן כללי לא עשה לה רע

 

 

 

הו זה לא מוצדק

 

פטרישיה סטארק

 

הכל הולך חלק

 

רק לפטרישיה סטארק

 

וכאן אני נחנק על חבל דק

 

בלי פטרישיה סטארק

 

 

 

פטרישיה סטארק ביום בהיר

 

עברה לגור איתו מחוץ לעיר

 

חברים של פטרישיה

 

עדיין במרוץ

 

והיא החרישה

 

הו הו פטירישה

 

 

 

הו זה לא מוצדק

 

פטרישיה סטארק

 

הכל הולך חלק

 

רק לפטרישיה סטארק

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1998

 

 

 

ליקי

 

 

 

ליקי ארזה תיק גדול

 

בדלת היא אמרה

 

"אתה יכול

 

להמשיך לאונן

 

ממילא לא יצא ממך הרבה

 

אני עוברת למשה"

 

מישהו אמר שיפה ירקוני רוצה

 

להקליט שיר שלך

 

המנהל שלי אומר שזה מאד מומלץ

 

"תראה דן אני חושב שהם ימותו על זה בגלגל"צ"

 

 

 

אבל אנ'לא רוצה להתעשר

 

ובטח לא צריך להיזכר

 

אני בסה"כ רוצה להישאר בתמונה

 

ואם זה לא נוח לך אפשר לשנות תנוחה

 

 

 

ליקי אומרת שאני לא מתבגר

 

ואין לה כל פעם כוח ללכת למניאק אחר

 

הייתי מחלקת איתך את כל החיים

 

אבל אתה תמיד נמצא עם החברים

 

וכל פעם שאתה מתחיל להתעסק באומנות

 

האיש מהבנק מתקשר בעצבנות

 

 

 

אבל אנ'לא רוצה להתעשר…

 

 

 

בלילה כשיצאתי להוריד את הכלבלב

 

אנ'לא אומר שלא לקחתי אותך כמובן מאליו

 

ניסיתי להתחיל עם אחת, אמרתי " אהה… מה העניינים?"

 

והיא אמרה לי תשמע חבוב, יש לי חברה

 

עד שהספקתי להבין למה היא מתכוונת

 

פתאום הגיעה כוסית לא מובנת

 

הבנות התנשקו אח"כ התחבקו

 

אותי ואת הכלבלב שלי לגמרי שכחו

 

 

 

אבל אני לא רוצה להתעשר…

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1996

 

מתוך "כלבי רוח" – דן תורן

 

קולנוע

 

 

 

תן לי יד אני פוחדת

 

משם בא אחד עם כובע גרב

 

וזאת שיושבת ליד הדלת

 

נראית חשודה ומסוכנת

 

אתה, כן אתה תרים ידיים

 

ואת הבלונדינית עם העיניים –

 

איתי, אף מילה לא רוצה לשמוע

 

אני רק רוצה לתת ידיים בחושך.

 

 

 

לא לזוז או שהיא הולכת

 

אני מבקש מטוס וכסף וזמן

 

בלי חוכמות אני פוחדת

 

כי הוא משוגע ואין לו מה להפסיד

 

 

 

תן קריאה לאיש שלנו בסין

 

קוד עזרה ברדיו גמא "חמסין"

 

קרטה, אקדח וחרב – מושלם

 

עם מבט שכל אישה מבקשת.

 

 

 

אני אומרת

 

שזה כל כך פשוט

 

כשזה בסרט

 

אני אוהבת רק איתך לשבת

 

מול המסך הזה שבקולנוע

 

אני אוהבת ת'קולנוע.

 

 

 

ועכשיו כוכב הסרט משמאל

 

לא לנשום כי הוא הולך על גדול

 

בקפיצה הוא משתק את הרע

 

עוד מכה והוא נפצע, לא נורא

 

אין לו זמן כי הוא צריך להספיק

 

להציל את הבלונדינית ההיא

 

ועכשיו היא תתאהב בו כל כך

 

ואני אזיל דמעה כאן בחושך.

 

 

 

אני אומרת…

 

 

 

מילים: דן תורן 1982

 

לחן: שרון ליפשיץ 1982

 

מתוך "קולנוע"- שרון ליפשיץ

 

 

 

גידי

 

 

 

גידי אתה מתרחק ממני

 

מתפוגג ברקע, נעלם בשקע

 

אני לא יכולה להיות לבד

 

גידי אתה מתעלם ממני

 

נעלם באופק זה מחליש ת'דופק

 

המטוס ממריא אתה נראה בריא

 

מה יהיה הסוף?

 

 

 

אז תחבק אותי תראה אותי

 

רוצה לצרוח שלא תעיז לשכוח

 

שאני חושבת וחולמת רק אותך

 

 

 

גידי לא, תגידו לו

 

גידי אל תיסע מפה

 

 

 

גידי החתול מדבר עליך

 

ואותי שורט בחלב בועט

 

גם הוא כמוני לא אוהב לבד

 

גידי השכנים שואלים אותי

 

איפה הוא וסתם רק נו

 

מה מעציב אותי ומה יהיה איתי

 

אני רוצה אותך

 

 

 

אז תחבק אותי…

 

 

 

גידי אתה תשלם ביוקר

 

מסתובב בשטח עם פרצוף של פוקר

 

ואני לא ישנה כבר שבועות

 

גידי אתה עוד תבוא על ארבע

 

תיילל בחוץ כמו חתול לחוץ

 

אז תחליט עכשיו אתה הולך או שב

 

או שזה הסוף

 

 

 

מילים: דן תורן 1982

 

לחן: שרון ליפשיץ 1982

 

מתוך "קולנוע" – שרון ליפשיץ

 

וגם "מבריח מכס" – דן תורן

 

 

 

 

 

איפה הוא עכשיו

 

 

 

הטיח מתקלף על הקיר שאת נשענת

 

המסיבה הזאת נוסעת

 

רק את נשארת

 

 

 

פתאום הוא בא קרוב

 

ומודיע לך- הולכים

 

הוא מושך אותך משם

 

 

 

איפה הוא עכשיו מתוק ומתרגש

 

את זוכרת שאמרת

 

מה שעכשיו זה מה שיש

 

 

 

האוטו מזמזם אל תוך הערפל

 

מה שלא תגידי

 

זה בוער ומחשמל

 

 

 

ומה אתה אומר

 

שנגנוב ככר לחם

 

נאכל אותו לוהט

 

שתכאב לנו הבטן

 

 

 

איפה הוא עכשיו מתוק ומתרגש

 

את זוכרת שאמרת

 

מה שעכשיו זה מה שיש

 

 

 

מילים: דן תורן 1998

 

לחן: דנה ברגר 1998

 

מתוך " פשוט להיות" – דנה ברגר

 

וגם "עוד סיבוב" – דן תורן

 

העבד

 

 

 

הוא העבד לה היא השפחה שלו

 

זה טוב וזה רע זה רע וטוב

 

קיפלת מכנסיים, כביסה ביד

 

שישי צהריים לפני כניסת הים

 

זחלתי בשקט מעלה בן יהודה

 

לביתך הצנוע, קופסת גפרורים

 

אני במפתח לריח ספגטי

 

עם הרוטב ההוא שהבאת מפרובנס

 

כמה זה טוב לחלוץ אישיותי

 

וכמה נעים שאת איתי

 

 

 

הוא העבד לה היא השפחה שלו

 

 

 

החתול מיילל, היא רוצה תשומת לב

 

ושלי מתנפח עד כאב

 

"אני אומר לך אפשר להשתגע

 

מה שהולך שם בעזה, דרך אגב חסר קצת מלח"

 

לא מוריד את העיניים רואה אותך זזה (איך שהיא זזה)

 

ובערב נצא כל אחד לדרכו

 

את למלון, ואני כל שנייה אסתכל בשעון

 

מתי את חוזרת, ואיך היה?

 

נשאר עוד ספגטי אפשר עם חמאה

 

ואם כבר חמאה אז אולי נדלג על קפיצה למיטה

 

וליד החתול ממש בכניסה

 

את במגף הוא על האף

 

 

 

הוא העבד לה היא השפחה שלו

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1987

 

מתוך "נופל על ארבע" – שונרא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אם את הולכת

 

 

 

אם את הולכת אחר הצהרים

 

ופתאום נדמה לך שאת לא לבד

 

אולי זה בגלל שאני חושב עליך

 

ואני חושב עליך לא מעט

 

 

 

אם את קונה חולצה בסוהו או בצ'לסי

 

ולרגע נדמה לך שאת שומעת אותי

 

אולי זה בגלל שאני כאן ברוטשילד

 

לוחש אליך תחזרי

 

 

 

אז איך החיים

 

ואיך בינתיים

 

איזה עיתון את קוראת

 

עברו כבר שנתיים

 

איך הסרטים

 

על מה את חושבת

 

מה באופנה

 

את מי את אוהבת

 

 

 

אז תגידי לי ככה

 

ישר מהמותן

 

כשאת הולכת לישון, את בטח לא לבד

 

יש מי שלוחש לך oh my baby baby baby…

 

ואני חושב עליך כל הזמן

 

 

 

אז איך החיים….

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1994

 

מתוך "יורד נמוך" , "עוד סיבוב" – דן תורן

 

 

 

שיער קצר

 

 

 

בסוף היא הסתפרה קצר

 

ולי היה כבר מאוחר לומר

 

הרי שיער זה לא העיקר

 

 

 

אחרי שהסתפרה קצר

 

מצאה חבר טיפה מוזר

 

אחד חייכן ומסודר

 

ולי היה כבר מאוחר

 

 

 

חשבתי שתחזרי אלי

 

יפה ומפויסת

 

דמיינתי שאני שומע

 

איך שאת נכנסת

 

רציתי לטייל איתך

 

בסוף הקיץ על החוף

 

לתת ידיים

 

 

 

בסוף היא התחתנה מהר

 

התחתנה עם מישהו אחר

 

אולי לא הייתי מספיק חבר

 

הכל קרה מידי מהר

 

 

 

חשבתי שתחזרי אלי

 

יפה ומפויסת

 

דמיינתי שאני שומע

 

איך שאת נכנסת

 

רציתי לטייל איתך

 

בסוף הקיץ על החוף

 

לתת ידיים

 

 

 

בסוף היא הסתפרה קצר

 

ולי היה כבר מאוחר לומר

 

הרי שיער זה לא העיקר

 

אולי תבואי אלי מחר

 

נרד ביחד לכיכר

 

אולי תבואי אלי מחר

 

תבואי כבר

 

 

 

מילים: דן תורן 2003

 

לחן: פיטר רוט 2003

 

מתוך: "פיטר רוט" – פיטר רוט

 

טיפשות מלכה

 

 

 

זה מגיע אלי, זה חודר אלי

 

אחרי שיש לי כבר מחשב

 

אחרי שכבר נדמה לי שאני יודע

 

מה אני חושב

 

אני מתחיל לראות תמונה כוללת

 

של החיים שלי בתוך צוללת

 

ואיך הכל עובר בהודעה מוקלטת

 

והטיפשות מלכה

 

האטימות שולטת

 

זאת תהום ללא תחתית

 

דולפת וקרה

 

והשלטים אומרים עצור

 

רק בשפה זרה

 

לגמור, לגמור לסתום עוד חור

 

שיהיה כאן כמו עיר

 

ושיהיה כאילו סרט

 

והטיפשות מלכה

 

האטימות שולטת

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1991

 

מתוך "חופשה בעליי" – דן תורן

 

 

 

אלוהים

 

 

 

אנחנו כאן למטה חיים בתוך טירוף

 

פונים אל השמים מתוך מרוץ רדוף

 

רוצים לגעת בדקה של אושר

 

ומוכנים למכור אמת ויושר

 

אחד קורא בקול אחד כבר לא יכול

 

אחת שלא נרדמת אבל תמיד חולמת

 

שילדים קטנים רוצים לאמא

 

ואנשים גדולים רצים קדימה

 

אלוהים האם אתה שומע

 

 

 

אלוהים אמרו לי שהוא מת

 

אלוהים היכן ציפור התכלת

 

אלוהים כל כך קשה

 

 

 

מעל גלי הקסם נושאי דברך באים

 

נסה לשמור אותנו ממה שהם אומרים

 

מכאן הכל נראה כל כך רדוד

 

חיים חסרי תשובה בזמן מדוד

 

 

 

אלוהים האם אתה שומע

 

אלוהים אמרו לי שהוא מת

 

אלוהים היכן ציפור התכלת

 

 

 

אלוהים כל כך קשה להאמין

 

אלפי שנים עוברות כמו אלבום תמונות

 

האם אתה משגיח האם אתה רואה

 

חמור לבן עובר ללא משיח

 

מול עדר מטומטם ללא מרעה

 

 

 

אלוהים האם אתה שומע

 

אלוהים אמרו לי שהוא מת

 

אלוהים היכן ציפור התכלת

 

אלוהים כל כך קשה להאמין

 

 

 

מילים: דן תורן 1991

 

לחן : ברי סחרוף 1991

 

מתוך "חופשה בעליי" – דן תורן

 

 

 

 

 

תלחץ על הכפתור

 

 

 

שחיתי לבד באוקיינוס הארקטי

 

לעזאזל, דם אני ירקתי

 

אחרי צוללת בתוך לווין

 

תגיד לי כשהכל יהיה מוכן

 

 

 

תלחץ עליו כבר

 

בן אדם תלחץ

 

כפתור אחד ונגמר העולם

 

תלחץ עליו כבר

 

בן אדם תלחץ

 

כפתור אדום אחד

 

והעולם- בום טרח

 

 

 

ג'יימס בונד פרש

 

ובאטמן התעלף

 

שעון החול הולך ומתנדף

 

אני לבד עם אצבע בחומה

 

יושב חזק על פצצה חכמה

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1999

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביום של הפצצה

 

 

 

שב איתי על החלון

 

עזוב עכשיו את השעון

 

שקט למטה ברחוב

 

חבק אותי חזק וטוב

 

 

 

ככה היא רוצה ביום של הפצצה

 

 

 

בוא נצא מהארון

 

ליום אחד של תיאטרון

 

נשכב בריינס על הכביש

 

נשחק אישה ואיש

 

 

 

ככה היא רוצה ביום של הפצצה

 

 

 

נשען על מעקה הגג

 

מהצפון יורד ענן

 

היא צודקת כמובן

 

זה לא עוזר להיות מודאג

 

 

 

כן בטוח לא בטוח

 

אל תהיה כל כך מתוח

 

בוא נצא לגנוב אופנוע

 

נשרוף ביחד את המנוע

 

 

 

ככה היא רוצה ביום של הפצצה

 

 

 

שימטירו גופרית וערפל גועש

 

בוא איתי נרקוד אל האש

 

 

 

ביום ביום ביום של הפצצה

 

 

 

מילים: דן תורן

 

לחן: רמי קלינשטיין 1985

 

מתוך "ביום של הפצצה" – רמי קלינשטיין

 

 

 

 

 

בשבילי הצהריים

 

 

 

בשבילי הצהריים מטייל חסר כיוון

 

רוב הזמן נסחף בלי תוכן

 

מתנדנד על הסיפון

 

החיים עוברים בינתיים

 

בין שפל לגאות

 

ובקצות הציפורניים

 

נאחז במציאות.

 

מסביבי מראית עיניים

 

ופושעים חסרי בושה

 

ואני חסר שיניים

 

נפולת נמושה

 

אם הייתי יודע

 

מה באמת מתרחש כאן

 

אם היה לי ת'כוח

 

לקום עכשיו ולעזוב – בזמן

 

והנה האינדיאנים

 

משחיזים את קני הסוכר

 

והשריף העזתי

 

מחייך חיוך מוכר

 

ילד רץ בצד הדרך

 

וצועק לי לעצור

 

"רואים אותך הי מיסטר,

 

בבלון שלך יש חור"

 

מסביבי ריקוד הפחד

 

וים רגשי האשמה

 

זה אולי מקור הרעש

 

מהומה על לא לאומה

 

אם הייתי יודע

 

מה באמת מתרחש כאן

 

אם היה לי ת'כוח

 

לקום עכשיו ולעזוב – בזמן

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1990

 

מתוך "חופשה בעליי" – דן תורן

 

 

 

דודה גולדה

 

 

 

דודה גולדה את הכי גדולה

 

דודה גולדה רק את יכולה

 

רק את יכולה לתת לי להרגיש

 

להרגיש כמו חרא על הכביש

 

 

 

תני לי לקק

 

תני ללקק לך

 

את המגף את קצה האף

 

תני לי רק לחיות

 

לחיות כמו אידיוט

 

ולא למות, למות כאן בטעות

 

 

 

דודה גולדה מה אני עושה

 

מה אני עושה עם חור בחזה

 

דודה יקרה תני את הפקודה

 

את הפקודה לחזור בחזרה

 

 

 

(דודה גולדה איך זה מגרד

 

התולעים שאוכלות לי ת'כבד

 

נשארתי כאן באמצע המדבר

 

לא חייל בסה"כ מספר)

 

 

 

מילים: דן תורן 2004

 

לחן: יותם בן חורין 2004

 

מתוך פס קול הסרט "שנת אפס" – יוסף פיצ'חדזה

 

 

 

חוץ לארץ

 

 

 

אתה צריך להסתובב ברחובות עירך

 

כאילו זאת עיר זרה

 

להיכנס לבית קפה

 

לשבת לראות מה יקרה

 

אולי תיכנס נערה שאינך מכיר

 

תחייך אליך ותשב מרחוק

 

תוכל לחייך חזרה תוכל גם לקום ולגשת

 

 

 

סביר שלא תיגש אבל זה לא העיקר

 

תחשוב שזה חוץ לארץ

 

וזה בסדר

 

הכל בסדר

 

 

 

נערה יכלה להיות חצופה

 

להישיר מבט למתוח גופה

 

ולצאת בריקוד לרחוב

 

ואתה תסלק את החוב

 

תצא אחריה תיגש ותאמר

 

היי יש לך ריח של סתיו

 

 

 

סביר שלא תאמר אבל זה לא העיקר

 

תחשוב שזה חוץ לארץ

 

וזה בסדר

 

הכל בסדר

 

 

 

אל תחפש אהבה

 

אל תחפש אהבה

 

אל תחפש אהבה

 

חפש אושר קצר

 

אולי לפתע תרגיש

 

רגש עתיק חם וסמיך

 

 

 

סביר שלא תרגיש אבל זה לא העיקר

 

תחשוב שזה חוץ לארץ

 

וזה בסדר

 

הכל בסדר

 

 

 

מילים: דן תורן 1989

 

לחן: יובל מסנר 1989

 

מתוך "גן עדן עירוני" – בלאגן

 

וגם "עוד סיבוב" – דן תורן

 

 

 

 

 

 

 

גלקסיה

 

 

 

לא רחוק מהירח

 

יש כוכב של מלחמה

 

שאת שמו אולי שמעת

 

וקוראים לו אדמה

 

 

 

זה מקום מאד אלים

 

באזור של מאדים

 

החיים פה לא קלים

 

וזה לא רק האקלים

 

 

 

אולי זה לא אומר כלום

 

על מצבו של היקום

 

אבל אצלנו בן אדם

 

שום דבר הוא לא מושלם

 

 

 

זה חבל שהתקשורת

 

כאן אצלנו בכוכב

 

לא קולטת ושלוחת

 

שידורים אל המרחב

 

 

 

אולי היינו יכולים

 

ללמוד טיפה מאחרים

 

אבל אצלנו עסוקים

 

בלריב עם אחרים

 

 

 

מילים: דן תורן 1999

 

לחן: ג'נגו עמיר רוסיאנו 1999

 

מתוך "געגוע" – יהודית רביץ

 

בחור לבן

 

 

 

אני חייב לכם הסבר קצר

 

אין סיכוי שתשמעו את מה שאני שר

 

כי אני חי במזרח התיכון

 

שר עכשיו את השיר הלא נכון

 

 

 

בחור לבן

 

לא מובן

 

לא יכול לברוח

 

ואין לי גם לאן

 

 

 

בחור לבן

 

כמובן

 

לא יכול לברוח

 

ואין לי גם לאן

 

 

 

ובינתיים ממשיכים לספור מתים

 

מתחמקים מכדורים של צלפים

 

אנחנו הורגים בהם והם הורגים בנו

 

לא רוצה לגמור "אחד משלנו".

 

 

 

מילים: דן תורן 2003

 

לחן: דן תורן 2003 לחן נוסף: פיטר רוט 2003

 

מתוך "מסיג גבול" – דן תורן

 

וגם מתוך "פיטר רוט" – פיטר רוט

 

 

 

חופשה בעליי

 

 

 

ירדתי לבר עם טוקסידו חדש

 

סיגר בזווית , השעה ערבית

 

הקזינו סגור בשעה כזו

 

אף אחד לא מוציא את האף

 

ובבר -טלוויזיה תלויה

 

שישים ערוצים בכולם מלחמה

 

אני ביליתי יפה בחופשה בעליי

 

 

 

בחורות מעמאן חמש או שש

 

מדברות ביניהן לא זורקות מבט

 

חדש באזור באתי לנפוש

 

מחפש הזדמנות לסדר את הראש

 

ובערב נכנס הבן אדם

 

רוצה דובדבן אמרתי נראה

 

אני ביליתי יפה בחופשה בעליי

 

 

 

חופשה בעליי נגד כל סיכויי

 

השלום הוא חלום ועליי זה פסה

 

אבל מה אכפת למוח חוליי

 

אני ביליתי יפה -בחופשה בעליי.

 

 

 

הקזינו נפתח אני עומד בשולחן

 

מהמר על אדום,גם בעיניים אדום

 

בחורה מעמאן עושה לי סימן

 

אני לא מבין מרוכז במזל

 

הקרופיה מסמן למהר להמר

 

אני דבוק לאדום וממשיך להפסיד

 

אני ביליתי יפה בחופשה בעליי

 

 

 

חופשה בעליי נגד כל סיכויי

 

השלום הוא חלום ועליי זה פסה

 

אבל מה אכפת למוח חוליי

 

אני ביליתי יפה -בחופשה בעליי.

 

 

 

מילים: דן תורן 1991

 

לחן: אורן קפלן 1991

 

מתוך "חופשה בעליי" , "עוד סיבוב" – דן תורן

 

 

 

 

 

ניקרגואה

 

 

 

אז סגרתי את הרדיו יצאתי לרחוב, הידיעות מניקרגואה גרמו לי לחשוב

 

ואם היא לא תפסיק לומר "תירגע אתה לחוץ" אני שורף לה ת'בוטיק

 

ולא משאיר אותה בחוץ פתחתי חפיסת סיגריות, בא לי לעשן סיגריה זה מקלט ברור עמוד להישען בפינה קבצן פשט ידיים בבושה- אין עלי אפילו גרוש תיקח את הקופסא

 

 

 

איש זקן אל תרגיש חייב כל אדם זכאי לחיות את כל חייו

 

 

 

נכנסתי לעיתון לתוך עמוד המודעות, במקום דרושים מצאתי רק

 

תמונות של נפטרים. נפטר מאהבה ומת לדעת ת'תשובה

 

השאלה היא כמה, למה , איך ואיפה אלוהים

 

חזרתי לדירה יעל חיכתה לי במיטה שאלתי את עצמי- זה מקרה או זו שיטה

 

אמרתי- יש לך עור עדין, אולי אתך אמצא שלווה והבנה

 

 

 

פתאום צלצל הטלפון שוטר צעיר חרוץ אמר "נשרף לה הבוטיק, היא לא הייתה בחוץ" נשבע שלא אני הרי הייתי בעיתון ואת רחל אנ'לא פגשתי מיום ראשון

 

 

 

כבוד השוטר אם זאת רק בדיחה תגיד לי שאדע אני אצחק אתך

 

 

 

שוחררתי בערבות נכנסתי למונית נתתי לנהג את הכתובת של רונית

 

דיברנו על פוליטיקה ואז אמרתי בוא שניניו נעלה אליה אל תגיד לי לא.

 

שתינו כל הלילה רונית, אני והנהג אח"כ התחבקנו, על הגג

 

בשמונה הוא אמר "אני הולך, תודה על הכל היה נחמד להתחלק"

 

 

 

היי נהג אל תיסע מהר ואם זה מסתדר לך תבוא לבקר

 

 

 

הבטתי למעלה, מישהו צלל, זה היה אבי סבי שבא מהחלל אמרתי-

 

סבא, רע כאן הכל נחרב והוא צחק "תבוא איתי אל המרחב"

 

 

 

סבא גדול אם זאת לא בדיחה תתניע ונצא אני בא אתך

 

 

 

סבא גדול יעל קטנה שוטר לחוץ

 

סבא גדול יעל קטנה אני בפנים ואתם בחוץ.

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1987

 

מתוך "נופל על ארבע" – שונרא

 

 

 

סין

 

 

 

סעי איתי לסין

 

עשי בי מעשים

 

 

 

אישה שבפנים

 

חלקת דעה

 

ולה מגע נעים

 

עוצמה כואבת

 

קבלי את הדין

 

 

 

וסעי איתי לסין, סעי איתי לסין

 

עשי בי מעשים

 

 

 

היא תכין את הסוסים

 

נוסעים אז נוסעים

 

גוף חשוף

 

מבקש ללא משים

 

סעי איתי לסין

 

 

 

כל צעד מקדם

 

רגל עם כיסוי

 

עלי על הפסים

 

בכף הנפש היא תשים

 

ואז תיסע איתי לסין…

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1983

 

מתוך "לוחמה בשטח בנוי" – שונרא

 

 

 

עורב

 

 

 

נקר בי עורב

 

על שאני עוזב

 

נקר בי עורב

 

שארגיש את כאב

 

בזמן המתאים

 

 

 

לא אחרי שמאוחר

 

לא כשהגוף כבר קר

 

לא כשהליטוף שעבר

 

העלה אדים

 

 

 

נקר בי עורב

 

שעזבתי מלוכה

 

נקר בי עורב שיצאתי לנדוד

 

שרציתי עוד

 

 

 

לא אחרי שמאוחר

 

לא כשהגוף כבר קר

 

לא כשהליטוף שעבר

 

העלה אדים

 

 

 

מילים ולחן: 1991

 

מתוך "חופשה בעליי" – דן תורן

 

 

 

עלה קרח

 

 

 

בנית בית נשמה טובה

 

הלכת על המים באמת תודה

 

שלש שנים קולר שפתיים

 

הוא לא מוציא מילה

 

חצית לב לשניים הו איזו אהבה

 

נגעת בשמיים זה היה נפלא

 

 

 

עכשיו לך עלה קרח

 

אתה בסה"כ מוכה ירח

 

 

 

עכשיו אתה שוכב פצוע

 

הלב שלך שותת חשוף

 

עיני חיה מבט נגוע

 

אתה רועד בכל הגוף

 

 

 

אולי כדאי שתסתלק

 

לפני שתתפרק

 

חפש מנזר או איזה שבט

 

שבו תוכל להתקרר

 

 

 

עכשיו לך עלה קרח

 

אתה בסה"כ מוכה ירח

 

 

 

נתתי לך את החופש שלי

 

ויתרתי על עצמי

 

עשיתי עסק רע

 

ואפילו חופש הבחירה

 

לא עזר לי כשהלכת

 

לקום מהרצפה

 

 

 

עלה קרח

 

אתה בסה"כ מוכה ירח

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1991

 

מתוך "חופשה בעליי" , "עוד סיבוב" – דן תורן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לגעת ברוח

 

 

 

לגעת ברוח זה לא בטוח

 

וגם לא קרוב

 

וכמה אפשר לאהוב

 

לרוץ, לרוץ אף פעם לא לדעת

 

אם תצליח לגעת

 

לגעת ברוח

 

 

 

לגעת ברוח

 

לגעת ברוח כמו חץ שלוח

 

וכמה שזה טוב

 

וכמה נשאר לאהוב

 

לעוף, לעוף אף פעם לא לדעת

 

אם תצליח לגעת

 

לגעת ברוח

 

 

 

אמונות תפלות

 

ורוחות רעות

 

לא נשאר את מה לגלות

 

לרוץ, לרוץ אף פעם לא לדעת

 

אם תצליח לגעת

 

לגעת ברוח

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1996

 

מתוך "בזזז" – הזבובים

 

צעד לא חשוב

 

 

 

אם צעד לא חשוב

 

יכול לגרום לך לשוב

 

מה המרחק שצריך לעבור

 

כדי אף פעם לא לחזור

 

 

 

זה לא קורה לי אף פעם אנ'לא יודע

 

ומה שלא יהיה איתי אנ'לא פוגע

 

 

 

אם מבט אחד קצר

 

יכול לקרוע בלב הצר

 

מה באמת צריך לקרות

 

כדי שזוג אחד יוכל לחיות

 

 

 

זה לא קורה לי אף פעם אנ'לא יודע

 

ומה שלא יהיה איתי אנ'לא פוגע

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1994

 

מתוך "יורד נמוך" – דן תורן

 

חלומות טלוויזיה

 

 

 

אמרתי לה תבואי כבר

 

אני מופיע כל שבת

 

והיא יודעת כמה זה חשוב לי

 

כמעט יותר מכל דבר

 

והיא נהיית מיום ליום

 

יקרה לי ויפה

 

אני עונה כשהיא קוראת לי

 

חבל שהיא לא קוראת יותר

 

 

 

אבל יש לה

 

חלומות טלוויזיה

 

כלום לא מזיז לה

 

 

 

רציתי שניסע מפה

 

נרד דרומה לתקופה

 

והיא אומרת "כן למה לא

 

העיר קשה ומעיקה"

 

בסוף הייתה לה עבודה

 

וכמו תמיד נורא חשובה

 

היא לא אוכלת ולא ישנה

 

ורק נהיית יותר יפה

 

 

 

בגלל שיש לה

 

חלומות טלוויזיה

 

כלום לא מזיז לה

 

 

 

לפני שבוע יומולדת עשינו תוכניות

 

ניקח כדור במועדון וכל הלילה שיגעון

 

אבל תבין הג'וב שלה

 

כזה חשוב ומסובך

 

שלא איכפת לה לאבד

 

חבר אמת לזרוק לפח

 

 

 

בגלל שיש לה…

 

 

 

הערב היא קרוב לכאן

 

אני מרגיש את זה ברור

 

ואם עוד לא נפגשנו כלל

 

זה לא אומר שחל איסור אני גמור

 

חלומות טלוויזיה כלום לא מזיז לה

 

 

 

מילים: דן תורן

 

לחן: דן תורן ורע מוכיח 1996

 

מתוך "כלבי רוח" – דן תורן

 

הילדים מגבעת נפוליון

 

 

 

החופש מתחיל

 

מבפנים

 

קשה לחפש

 

בשבילים נסתרים

 

 

 

אבל אל תפחד

 

אתה לא נמצא כאן לבד

 

תסתכל מסביבך

 

אין אחד שהוא לא מיוחד

 

 

 

כי העולם שבחוץ הוא לא רק חבר

 

רע לאחד זה טוב לאחר

 

קורה שחלום מתערבב במציאות

 

קורה שטפל מכסה על מהות

 

 

 

כי העולם שבחוץ הוא לא רק חבר

 

רע לאחד זה טוב לאחר

 

אבל גם אם קרה שעשית טעות

 

אחרי השפל תבוא הגאות

 

 

 

שמים כחולים

 

נפתחים

 

מליון כוכבים נוצצים

 

 

 

אתה עוד תראה

 

יש גם דברים נפלאים

 

אם תרצה תגלה

 

יש אוצרות נסתרים

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 2001

 

שיר הנושא לסדרת הטלוויזיה "הילדים מגבעת נפוליון" בערוץ הילדים

 

יורד נמוך

 

 

 

אני יורד בינות לחרכים

 

יורד לגמרי מהפסים

 

אני יורד נמוך

 

 

 

אני יורד מתחת לרצפה

 

יורד לגמרי מהמפה

 

אני יורד נמוך

 

 

 

מתחת לחגורה

 

מציץ מהמגירה

 

אני יורד נמוך

 

 

 

וכמה שאני לא נופל

 

אנ'לא פוגש שם אף אחד

 

לא פוגש אפילו צל

 

אני יורד נמוך

 

 

 

אני יורד מתחת לכבישים

 

מתחת לעכברושים

 

אני יורד נמוך

 

 

 

מתחת לפני הים

 

יורד למטה מכולם

 

אני יורד נמוך

 

 

 

מתחת לעולם

 

אף אחד לא מושלם

 

אני יורד נמוך

 

 

 

וכמה שאני לא נופל

 

אנ'לא פוגש שם אף אחד

 

לא פוגש אפילו צל

 

אני יורד נמוך

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1995

 

מתוך " יורד נמוך" – דן תורן

 

 

 

 

 

אדוני הממון

 

אדוני הממון בעלי המדינה

 

אני לא מאמין לכם לאף מילה

 

אדוני הממון בעלי המדינה

 

אני לא מאמין יותר לאף מילה

 

 

 

אתם צריכים אותנו זאת השיטה

 

בלעדינו אתם לא שווים יריקה

 

נאמנים גדולים רק לחשבון הזר

 

ואז מוכרים לנו שהעולם אכזר

 

מדברים בסמלים מנופפים בדגלים

 

משקרים בפנים אבל מתים מבפנים

 

ילד בוכה זאת השקעה בטוחה

 

תקציב לפרסומת של גבינה מלוחה

 

 

 

אדוני הממון בעלי המדינה…

 

 

 

ואחרי מסג' עם הרפיה מלאה

 

סטייק 700 גרם עם מנהל מחלקה

 

טלפון קצר- "לפטר עוד שלושים

 

ושהשאר יתנו יותר או שגם הם הולכים"

 

המנוע דולק הנהג מחכה

 

נשפך הקפה? " עזוב אותך, הרומני ינקה"

 

קפיצה קטנה לחו"ל הכל הכסף קונה

 

האישה מצלצלת? אף אחד לא עונה

 

 

 

אדוני הממון בעלי המדינה…

 

 

 

"סחטן על הפזמון, סחה על המבנה

 

וואלה באמת שיר יפה

 

אבל תדע לך שאני אישית לא מכיר

 

מישהו ששינה את דרכיו בגלל איזה שיר

 

וחץ מזה מה אתה רוצה זה החיים

 

העשירים מתעשרים, העניים מתענים

 

ואלו שבאמצע דבוקים למסך

 

מחכים כל ערב שהמסך יפתח

 

שהמסיבה תיגמר החלב ישפך

 

השמש תשקע הגלגל יתהפך

 

ושמישהו אחר יפתח את הפה ו…"

 

 

 

אדוני הממון בעליי המדינה…

 

 

 

מילים: דן תורן 2003

 

לחן: שי להב 2003

 

מתוך "אדוני הממון"- שי להב

 

 

 

 

 

אוטו כחול

 

 

 

קניתי אוטו בלי גלגלים

 

ביקשתי עזרה מחבר

 

שמנו אותו מול הים

 

 

 

קניתי צבע היה כחול

 

כל היום צבענו

 

ישבנו לחכות שיתייבש

 

 

 

ועכשיו אני גר בו,, באוטו הכחול

 

אין לי דלק ואין גם מה לאכול

 

אז אני פותח רדיו באוטו הכחול

 

אבל הוא תקוע על אותו השיר

 

 

 

אישה שהכרתי, נפטרה מאהבה

 

רק אני נשארתי

 

ברכב מקורקע

 

 

 

אז עכשיו אני גר בו,, באוטו הכחול

 

אין לי דלק ואין גם מה לאכול

 

אז אני פותח רדיו באוטו הכחול

 

אבל הוא תקוע על אותו השיר

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1995

 

מתוך " יורד נמוך" – דן תורן

 

 

 

 

 

אלוהים, איך אני אהבתי

 

 

 

כשאפגוש אותך

 

בפעם הראשונה

 

אחשוב שכבר נפגשנו

 

כנראה בשנת תשעים ושתיים

 

אסתכל לך בעיניים

 

 

 

נדמה לי שנפגשנו

 

באלפיים ושלוש.

 

המהפכה התחילה

 

הסתובב לי הראש

 

 

 

אלוהים – איך שאני אהבתי

 

את המוסיקה של המאה העשרים.

 

 

 

ירדתי למחתרת

 

משהו השתבש

 

בשנת תשעים ושש

 

איבדנו את הקשר

 

נשארה לי רק תמונה

 

קרועה וישנה

 

 

 

עכשיו בהווה אני יושב בתי קפה

 

מדמיין שתכנסי

 

ותגידי לי:

 

זוכר אותי?

 

הסתובב לי הראש

 

 

 

אלוהים- איך אני אהבתי

 

את המוסיקה של המאה העשרים.

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 1997

 

מתוך "כלבי רוח" , "עוד סיבוב" – דן תורן

 

לבבי

 

 

 

לבבי, יפה שלי

 

אני אתך ואת איתי

 

 

 

וגם אם לפעמים זה מתסכל

 

ואנחנו אומרים דברים שפוגעים

 

את ואני יודעים להתנצל

 

טוב, אנחנו מתאימים

 

 

 

לבבי, יפה שלי

 

אני אתך ואת איתי

 

 

 

ותסתכלי כמה זה יפה

 

אנחנו לא כל כך שונים

 

הזמן יעבור וככה נהייה

 

ביחד עוד המון שנים

 

את אני והילדים

 

הקוצים והשושנים

 

 

 

ותסתכלי עלינו

 

תסתכלי

 

הולכים ביחד

 

בלי פחד

 

מהירי חימה

 

אבל מה

 

 

 

לבבי, יפה שלי

 

אני שלך ואת שלי

 

וגם אם לא הייתי הראשון

 

את הולכת איתי לישון

 

 

 

מילים ולחן: דן תורן 2002

 

מתוך "מבריח מכס EP" – דן תורן

 

 

 

 

אם אי פעם

 

ואם אי פעם יצא לנו בטעות להיתקל

אחד בשניה באיזה מקום

בבקשה אל תגידי לי אף מילה

אל תחייכי אלי

אל תנסי ללכוד את מבטי

אל תעשי כאילו עבר מספיק זמן

ובסה"כ היה הרבה טוב

ואתה יודע שאהבתי אותך

ולא זייפתי אורגזמות

כמעט בכלל

כי לא עבר מספיק זמן

ואני פגוע ולא בא לי בשום צורה לדעת מה קורה איתך

ולא בא שתדעי מה קורה איתי

פשוט תעזבי אותי לנפשי

חבל שאהבתי אותך

תעזבי אותי לנפשי

חבל שאהבתי

 

 

 

מצלמת מהירות שלי

כשאני נוסע הבייתה מיפו תל אביב וזה קורה כמעט כל יום או יומיים, אני עובר בכביש 44 כשמקווה ישראל נמצא מימני וכשאני חולף על פני שער ירושלים וכ-50 מטר אח"כ יש מצלמת מהירות שבאה להזכיר לי שהינני נוהג בדרך עירונית שהמהירות המותרת בה היא 70 קמ"ש. בית הספר מקווה ישראל הוקם על ידי נטר בי"ד באדר א' תר"ל (15 בפברואר 1870). אני מזכיר את צידו הימני של השטח החקלאי העצום הזה ( כ-3,000 דונם!!), כי אפשר כמובן לנסוע מצידו השמאלי, ברחוב מקווה ישראל שהופך לרחוב יוסף סרלין שהופך לשדרות ירושלים. היו שנים שבהן שילמתי מחיר של כעשרה שקלים עבור אישור הליכהריצה שהקב"ט הנחמד סיפק לי ואז הייתי הולךרוכב בפנים. כש- The Suburbs של Arcade Fire יצא – https://www.youtube.com/watch?v=5Euj9f3gdyM והייתי שומע אותו באוזניות כשהיתי בפנים, ואז יום אחד ראיתי שעל מצבת הקבר של קרל כתוב "מיטיב לאחיו מה רבו חסדיו, מקווה ישראל כוננו ידיו" ופרצתי בבכי גדול ומשחרר.
אני מגיע למצלמה במהירות תשעים ומוריד כעשרה מטר לפניה ל 70 ונוסע עד למרחק שבו אני חושב שהמצלמה כבר לא יכולה לראות את המספר של האוטו הכחול החבוט שלי, ואז מגביר שוב ל 90 ופונה לתוך חולון ברחוב המכתש והתודעה המיוחדת של הלהאט ואז להאיץ עוזבת אותי לאותו יום.
בכיתי בגלל שנדהמתי שלמרות שעברו מאז כ-140 שנה עדיין אף יזם לא הצליח להשתלט על חלקים מהשטח ולהפוך אותם לשכנות קרל נטר או שכונת מקווה ישראל היוקרתית ( אם יש אלהים זה הזמן לבקש ממך- אדושם עשה טובה לא בימי חיי דחיל רבק אם נותר בך עוד טיפת רגש כלפי בינך הסורר) והשיר של קרל בעל המשקפיים נטולי המסגרת והזקן ההיפסטרי שלו עדיין נשמע טוב עדיין מהדהד. הוא עדיין מיטיב לאחיו ובאזור שלו יש ממש אוויר של חסד, ומעיין סתרים ישראלי בלתי מתחסד או מתייפף עדיין מפעפע שם.
היום כשעברתי ליד המצלמה ועשיתי את הטקס הקבוע שלי, מתבונן במראה האחורית על הרכבים האחרים וכך אומד את המרחק מהצלמה, כדי לנסוע במהירות המותרת עד שאני רחוק מספיק וטככה ולא לחטוף קנס, הבנתי ששיש משהו בחיים שלי ב-13 בשנים האחרונות כמעט יום יומי קבוע, אבל לא סתם דבר קבוע, אלא רגע של קשב-לב, רגע שבו אני זוכר את עצמי שאני נוכח במלואי, ושרשרת הרגעים הזו חוצה מצבי רוח ומצבי חיים והיא תמיד שם איתי. 
שתדע קרל שהסיפור על זה שכשהקמת את בית הספר ולא בא אף תלמיד , אז הלכת לשדרות ירושלים ביפו ומצאת ברחוב ילד שישב בשדרה והתעסק בעניינים שלו, ושכנעת אותו לבוא ללמוד אצלך והפכת אותו לתלמיד הראשון בבית הספר, שלא היה סגור ליום אחד עד היום, זה קטע חזק, חזק לאללה.