העולם של הילדים

לפני שהיו לי ילדים לא הייתי כותב את הקטע הבא.

העולם שייך לילדים. רק בילדות אפשר לחוות את העולם כמו שהוא -קאוטי, יפיפה, מפחיד, מסוכן, מדהים, פסיכודלי, כמו שהוא.

אנחנו עושים זאת בזכות אהבת ההורים ואהבת ילדים בכלל. כל החלק של מלחמות שמפותח היטב בעולם הילדים, היה עובד הרבה

יותר נכון אם היה נשאר דמיוני. להרוג בדמיון זה הרבה יותר טוב מלהרוג במציאות. הילדים הקטנים אפילו לא יכולים לחזור הבייתה לבד מכיכר העיר, אנחנו כן… הלוואי וזה היה כל ההבדל.

יפה לראות ילדים משחקים. מכוער לראות אנשים הורגים עבור אידואלגיה.

עצוב לראות ילדים עניים, ילדים שיש להם מעט סיכוי לממש את הפוטנציאל שלהם. העולם רחוק מלהיות מקום שיויוני. זה עצמו לא נורא. חבל שהעשירים לא תמיד זוכרים שהם חיים באותו עולם עם הענייים. ואם להם זה לא מפריע כי המצודה שלהם מאד גבוהה, והחומה שבנו בתוך ליבם מקיפה אותם היטב, זה לא אומר שהילדים שלהם לא יתקלו בעולם, ואם לא הם אז הילדים שלהם.

אבל שטויות הכסף. ילדים זה משהו ששווה לחיות למענו.

מאת

דן תורן

דן הוא זמר רוק (שוב השקר הזה, אימפריות נופלות לאט, לבן על לבן) וכותב שירים לאחרים ( בך לא נוגע- יהודית רביץ, מפנה מקום ברי סחרוף, גידי שרון ליפשיץ, ביום של הפצצה רמי קליינשטיין ,ועוד רבים אחרים), תורן הוא גם שחקן ( אחד משלנו, שנת אפס, משחק החיים ועוד) מאחוריו יותר משלושים שנות יצירה אישית והדרכה יצירתית של אומנים הן בתחילת דרכם – כמורה לכתיבה יוצרת והן כאלה שכבר ביססו את מעמדם כמובילים בארץ. במהלך השנים דן עבד על יצירת אלבומים בין השאר עם יהודית רביץ, דיוויד ברוזה, מאור כהן ברי סחרוף שי צברי, גיא ויהל ועוד רבים אחרים.

0 thoughts on “העולם של הילדים”

  1. אבל מה בקשר לחינוך של הילדים?
    לפעמים אני מרגישה שיותר מפחיד לי להסתובב ברחוב שבו יש ילדים, מאשר מבוגרים שיש להם מבט קצת מחשיד בעיניים.
    הדור החדש של הילדים נולד לעולם של אלימות, של זימה, של שקרים וגזענות, חוסר סובלנות. עולם מגעיל.
    לא יודעת אם כדאי להביא ילדים לכזה עולם, ושגם הם יהפכו להיות מפלצות קטנות :

  2. הם בהחלט מביאים אושר גדול!
    אולי יום אחד אצליח לחוות את רגעי האושר האלה ולהבין
    מזה אומר להיות הורה, שילדו הופך להיות כל עולמו.

    חוצמזה, אתה בעצמך עדיין ילד… 🙂

  3. מבוגרים הם אלו שמחנכים ילדים..
    אולי בגלל זה ילד נראה כ"כ מדהים כשהוא קטן,
    וכשהוא גדל נראה כמו שנהרס, שאולי התמימות אבדה לו..

  4. אינני יכולה לדבר על ילדים מהצד, כי אני בעצמי עוד….בערך ילדה.
    אבל, ילדים זה עם אכזרי, בימים אלו הוא אכזרי.
    אלת שוםדבר.

  5. אחח הילדות. ארטיק נוזל על החולצה, הדרך מבי"ס הביתה בצהרי יום חם, חצי לחם עם עריסה ונקניק (סטייה באר שבעית) אצל נפתלי במכולת, אלבומי תמונות, גולות, גוגואים…אטארי וקומודור 64, לשכב על המיטה בצהריים, לבהות בתקרה, בלי דאגה ממשית אחת בעולם.

    תחושה שלא תחזור אף פעם, כנראה.

  6. אמנם אני עדיין ילדה, אבל אני בכל זאת חושבת שאתה צודק.
    אבל איך שלא תסתכל על זה, הילדים היום הם הרבה פחות תמימים. ככה שהיום, ילדות זה גם לא כזה דבר שמלווה בהרבה דימיון.
    לא כשנולדים בזמן של מלחמה ואי אפשר לרדת לגינה לבד לשחק אפילו.
    זה דיי מסריח, ת’אמת.

    והחינוך שהילדים של היום מקבלים הוא שונה… ככה שילדים הופכים להיות סוטים קטנים…ילדות הופכות להיות דומות מיום ליום לבריטני/כריסטינה.
    לאן נעלמו כל גיבורי הילדות סטייל בולי האיש שלג (ככה קראו לו?) והפלסטלינה מונסטרס?

  7. מאוד יפה. נהנתי לקרוא.
    ודן, המון בהצלחה בתוכנית בערוץ החדש הופ הורים.

  8. "כולנו ילדים של החיים". זוכר את המשפט?

    נשמע שאתה מאוד רוטן על העשירים והחומה שלהם. לא נראה לי חכם לשפוט אותם, את אותם עשירים שהגיעו לשם בזכות עצמם. ילדים זה אוצר באמת מדהים, אבל להתבגר זה לא פחות יפה… להבין את העולם הזה לא פחות יפה. ויש דברים שמבינים כשגודלים. "כשתגדל תבין"

  9. כנראה בגלל שאין לי ילדים אני לא ממש יכול להתייחס לזה כמו שאתה התייחסת לזה , או כמו שאתה כתבת את זה…
    בכל מה שקשור לילדות , אולי הילדות היחידה שאני יכול לחשוב עליה זו הילדות שלי ועל התמימות שאבדה בדרך…
    אני בהחלט מסוגל להזדהות עם מה שרשמת כאן…

  10. דן, טוב אני מניחה שאתה לא קורא את התגובות אבל אם כן:
    ילדים עם כל הנאיביות שנדמה שהיא אין סופית ומעוררת גיחוך בקרב המבוגרים איננה כה חזקה כשם שנדמה לנו.
    ילדים יודעים להנות מהעולם, הם לא מסתבכים והדילמות לא אופפות אותם. ילדים מנצלים את הזמן בכיף!
    קשה לי להאמין שתיכנס לבלוג שלי אבל אם כן מחכה שם פוסט נהדר שמאמת את דבריך, יום טוב!

  11. תודה טלי…רק על עצמי לספר ידעתי כמו שאמרה המשוררת יום טוב גם היום.

  12. ילדים זה אכן דבר מופלא, גם אם בילדותי חוויתי על בשרי ונפשי את אלימותם ואכזריותם. אני חושבת שבמהות ובגדול – הרוב של הילדים הוא טוב וקסום.

    הילדים המחורבנים הם בדרך כלל אלה שבאים ללמד אותנו שהעולם הוא לא רק פיות ואגדות וגם זה חשוב בחיים, אין טוב בלי רע – גם לילד תמים…

    בקיצור, אני מאמינה בטוב ובבגרותי פועלת במקסימום על מנת לשפר את המצב בעולם כדי שלילדים יהיה טוב יותר וכדי שאני ארגיש שלמה להביא ילדים לעולם הזה, גם אם הוא רחוק מלהיות מושלם.

    אוף, כמה פלסף… ביי 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.