תודה לאש

אין דבר יותר טוב מלהחזיק את המפרט בין האצבע לבוהן של היד השמאלית


למשוך את המקרפון לפה ולשיר


האש הזאת שמושכת אותי אליה, גורמת לי לנסוע קלימוטרים


לחשוב על שמות לנגן מנגינות


האש הזאת נדלקה לפני שנים


ותודה שהיא עוד פה.


בזכותה אני ממשיך לרצות


ללכת בעקבות רצוני


עד כדי כך שהוא הפך להיות אני


הגיטרה תלויה, משקולת על הצוואר, אבן רחים


מסובבת אותי מסביב למדורה


כמו עז מסביב לבאר


זאת באמת הרגשה נפלאה


ובתודה לאש


את המיקרופן אני מושך, המפרט רטוב מזיעה


וצורח: וואא אההה

מאת

דן תורן

דן הוא זמר רוק (שוב השקר הזה, אימפריות נופלות לאט, לבן על לבן) וכותב שירים לאחרים ( בך לא נוגע- יהודית רביץ, מפנה מקום ברי סחרוף, גידי שרון ליפשיץ, ביום של הפצצה רמי קליינשטיין ,ועוד רבים אחרים), תורן הוא גם שחקן ( אחד משלנו, שנת אפס, משחק החיים ועוד) מאחוריו יותר משלושים שנות יצירה אישית והדרכה יצירתית של אומנים הן בתחילת דרכם – כמורה לכתיבה יוצרת והן כאלה שכבר ביססו את מעמדם כמובילים בארץ. במהלך השנים דן עבד על יצירת אלבומים בין השאר עם יהודית רביץ, דיוויד ברוזה, מאור כהן ברי סחרוף שי צברי, גיא ויהל ועוד רבים אחרים.

0 thoughts on “תודה לאש”

  1. כל הכבוד דן =]
    אצלי יש גם מין סוג של אש כזאת רק בלי המיקרופון…..רק אני הגיטרה והמפרט….לפחות בינתיים…מקווה שמתישהו שגם לי תיהיה היזדמנות עם מיקרופון..או לפחות בלהקה…=]
    המשך כך!

  2. "לאהוב את מה שאתה עושה זה חופש – לעשות את מה שאתה אוהב זה אושר."

    אמירה נכונה להפליא….:)

  3. אהלן, דן.
    מה שלומך?

    האש הזו…
    יש מצב שהיא מדבקת? 🙂

    אני מאד מצפה לחמם אותך כשתגיע לנתניה.
    הייתי רוצה לבצע 5 שירים, לאחד מהם אני קורא "שקוראים לו דני רובס", וזה take off על "שקוראים לו סופרמן" יחד עם שיר ישן ישן של דני רובס, ואיתו אני מתכנן לחתום את ההופעה.

    פרט אליו, יש שיר של רחל המשוררת שיצא לי להלחין, ואני אשמח לנגן גם אותו, ואם תמצא לנכון, אשמח אם תקשר אותי ליהודית רביץ כדי להציע לה לבצע אותו (היא תפורה עליו בול).

    בקיצור, יש לך למה להגיע לדאג וטוני שוב, ואני מבטיח שזה שאני אחמם אותך יביא לך בכיף עוד איזה 5-10 אנשים לפחות (בכל זאת יש לי יתרון מקומיות קל 🙂 ).

    מאד נהניתי בשתי ההופעות שלך השבוע. 🙂
    יצא ממש במקרה שהגעתי לשתיהן, לא תכננתי אף אחת מהן.
    ותמיד מבעס אותי שאני היחיד שצועק את מה שצריך ב"חופשה בעליי". 🙂

    שיהיה שבוע מוצלח,
    אסף.

  4. אהבתי דן אני די מזדהה עם האש הזו.
    אהה וואלה עכשיו נזכרתי שאתה שמאלי…
    את הסקופ גיליתי מזמן.

  5. אהבתי! בארבעת החודשים האחרונים יצא לי להתחמם קצת באש של קבוצת אנשים מוכשרים. הצטרפתי ללהקה בתפקיד "בירוקרטי" וזה היה מלהיב מאד לראות מקרוב אנשים יוצרים. אבל האש קתצ שרפה לי את הקצוות, אז אני לוקחת מהם חופש… אני מקווה שיום אחד אמצא אותה גם בי.
    דן – שוב תודה על העזרה ותודה על האש שבך שמחממת לכולנו את הלב!

  6. אני כבר מחכה בקוצר רוח ל"מה נשמע" עם יואב קוטנר
    ביום חמישי!!!
    אנשים אל תפספסו דן יהיה שם!
    (:

  7. מרגישה הזדהות עם הקטע של יד שמאל..
    אבל לא יודעת למה לי יותר קל ביד ימין..או שזה מה שמלמדים אותי פשוט? חח

    זו באמת ההרגשה הכי טובה שיש..
    מול קהל והכל.
    אם רק היה לי אומץ..וכישרון..

  8. אני מניחה שאם זה היה מישהו אחר כבר הייתי מוצאת את דרכי הממורמרת להשתלח בו ולקנא בו על זה שיש לו שם שכולם מכירים ובגלל זה כולם קוראים את הבלוג שלו, אבל אני לא באמת יכולה לעשות את זה. חוץ מזה, אני הגעתי לבלוג הזה במקרה לגמרי, הפונקציה הרנדומלית שלחה אותי לפה. אז מי אני שאתלונן. כיף לקרוא, בכל מקרה. בלי קשר לשם.

  9. וואו, כמה שאני מזדהה… האדרנלין השוטף את הגוף על הבמה וגם ימים אחרי… איזה ריגוש… איזה כיף!!! מקווה שיום יבוא ויהיה לי את האומץ ללכת על זה ולעשות עם זה משהו… בנתיים אני שרה לי בבמות פתוחות רק בכדי למלא את הצורך… האם אי פעם חשבת לעצמך שזה עסק לא משתלם, שמה הסיכויים שלך להצליח בזה…? אני פשוט מפחדת מהקפיצה אל הלא נודע… מה"לא"…. יש לי כל כך הרבה שאלות אליך… אבל בטוח שלא אוכל לפרוס את כולן כאן בלוג…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.