צ'לסי הוטל

השיר המופרסם של לאונרד כהן


שמספר סיפור קצר שהיה לכותב עם ג'אניס ג'ופלין במלון כל הכוכבים המתים בניו יורק


תרגום- סגול 59


מעכשיו אפשר לשמוע בLIVE בהופעות שלי

זוכר את הליל, בצ'לסי הוטל, זוכר שהיה לנו טוב,


מצצת ברכות, על סדין מרוט, כשהלימוזינה חיכתה ברחוב,


מכל הסיבות, אז בניו יורק, כשרדפנו אחרי כסף וסקס,


אם היתה אהבה, לעוסקים בשירה, אז כנראה שזה כל מה שיש…


 


ואז את ברחת, נכון חמודה,פשוט הפנית את הגב לקהל,


התחמקת, לא אמרת אפילו פעם אחת, "אני צריכה אותך", "לא צריכה אותך", "אני צריכה אותך", "לא צריכה אותך",


 וכל השטויות בעולם.


 


זוכר את הליל, שם בצ'לסי הוטל, מפורסמת, כן היית נסיכה,


אמרת שאת אוהבת רק גברים מז'ורנל, אבל בשבילי את תעשי הנחה,


וסגרת אגרופים, בשביל כל האנשים, שמדוכאים ממודלים של יופי,


ואז קמת ואמרת "אנחנו מכוערים, אבל המוזיקה נתנה לנו אופי"


 


ואז את ברחת, נכון חמודה,פשוט הפנית את הגב לקהל,


התחמקת, לא אמרת אפילו פעם אחת, "אני צריכה אותך", "לא צריכה אותך", "אני צריכה אותך", "לא צריכה אותך",


 וכל השטויות בעולם.


 


לא רוצה לרמוז שהייתה אהבה, לא סופר כל ציפור בשמיים,


זוכר את הליל, בצ'לסי הוטל, רק אותך, כבר שכחתי, בינתיים.