מיקו – מאת יעל ודן תורן

זה סיפור מוזר ומשונה

שהתחיל בחדר מדרגות

כשוורו מצאה גור קטן

אחרי שחטף מכות

 

היא אמרה לדן  שלקח אותו

לדניאל הרופא

שאמר ברוך אל תדאג

על בטוח הוא יצא מזה

 

החתול יצא טיפש מאד

טיפש ולא אינטליגנטי

חתול קטן יפה מאד

יותר יפה ממני

 

זה חתול אפור עם ורוד

שכל הזמן רוצה לברוח

חתול פחדן ומסוכן

שנושך לי את המח

פרס מפעל חיים למאיר גולדברג הערב

כמבקשים ממאיר שיר, הוא מביא , ומאז שיש אינטרנט שולח במייל עשרה טקסטים

 הוא לא חותם ולא כותב כל הזכויות והחרא הרגיל פשוט יש לו את העימוד והפונט שלו ותמיד תדע שזה הוא

באחת הפעמים האלו הוא שלח לי את השיר הבא, והבוקר עם הכותרת של ציפי וביבי לנצח אני שואל את עצמי איך הוא יודע את הדברים כמה שנים לפני שהם קורים פלא שאימפריות נופלות לאט?

 

ממשלות

 

ממשלות יכולות להשלות ולשלוט

ואין ברירה יש מלחמה גם בין אדם ואדמה

וגם השמש שלא יודעת גבולות

מאירה תרומתה בעיקר לצמא
ואם לא להתאהב, חושב האיש ברחוב

לפחות להירטב, יהיה לי טוב

ממטרות פזורות דעת, ממטרים שטופי זימה

מה שלא יבוא הפעם שיבוא כבר ויהי מה

 

אם לא להתאהב, חושב האיש ברחוב

לפחות להירטב

ליד חנות הבשר ברחוב שנקר

איש בבגדים אפורים

הולך ברחוב שנקר

בוקר שמש קריר ליד חנות הבשר

צמוד אליו הולך חתול

גם הוא אפור

עם אוזניים מחודדות ומבט נחוש

האיש נכנס לסובארו

נו כן גם כן אפורה

ישנה חבוטה

החתול נדחק במהירות  ומתיישב

בכיסא ליד הנהג

מבחוץ רואים איש אפור באוטו אפור

החתול נמוך מידי

אבל תאמינו לי הוא שם

יושב זקוף אוזניו רוטטות בתנועה לא רצונית

בבוקר אני שואל אותך- מה יהיה איתם?

את חושבת על זה שניה ואז עונה

הסיפור שלהם ימשיך

כשהצבע יתחלף

חריגה

טלפון מהבנק מעיר אותי מאוחר
זאת דנית אתה בחריגה
אני מציעה שתפתח פקם
בשביל זה אני קם
שרירי המעיים מתחילים להתכווץ אני מתחיל להתרוצץ
מי עוד לא שילם אלוהים ירחם
באוטו נתי רביץ ממליץ שאלשין
על מי שמעלים
אני מצלצל למלשינון
הלו זה האזרח ד
תשובה נוחי ובן דב כבר שילמו?
זה לא בשבילי אני שואל זה בשביל דנית
שלא תילחץ בסהכ היא כמו כולם רוצה לחזור הבייתה בשלום
עוד לא? טוב אנסה מחר
יום טוב
שלום

המסע לצד האחר

האם סיפרתי לכם על מסעי אל הצד האחר?

שם נודע לי שהעולם הוא סופי

שחומרים מתכלים

והרוחני למרות שהוא נשגב

נשאב לביוב ומוזרם אל הים

ובדרך יושב לו פקיד

וגוזר את הקופון

לא בשבילו

אלא עבור הפריץ

שמעניין לו את קצה השפיץ

שהנה עוד מעט

ישבר הקפיץ

והעגלה תעצור

ולא יהיה איך לחזור?

 

האם סיפרתי לכם על המפגשים שהיו לי בצד האחר?

שלאו צה שאמר "הגדול שבעצים נולד מגרעין זעיר"

שכח לספר שלכל עץ יש מחיר ושהכסף משחיט.

ושלנון ישוב על מדרכה בפני ליין

מלמל לעברי "  כשכתבתי דמיינו
שאין מדינות

לא דמיינתי שיבוא היום

שימכרו אותן למשפחות העשירות"

 

האם שכחתי לספר שאין תשובות יש רק שאלות

ושלא יצאנו מחרות לעבדות אלא להיפך נכנסנו לתוכה

בזרוע נטויה וברגל בטוחה

ורק הטבע רק הטבע אינו משתוקק לאושר