לכבוד חג החרות קובץ שירים חדשים על אחרות

קובץ שירים מן האחר

מאת קבוצת קולט-קאט 29  מסדנת השירים של מאיר גולדברג ודן תורן

אנחנו מלמדים לכתוב שירים מתוך מחשבה
שהשירים צריכים להיוולד ממקורות השראה שונים כדי לצאת יחידים ומיוחדים. העיקרון
הוא פשוט אנחנו נותנים בכל מפגש טריגר או שניים לכתיבה מתוך כוונה לעורר את הכתיבה
ואז מעודדים  את הכותבים לערוך את השיר
בדקדקנות רבה ככל האפשר, כמו שחבר שלנו אמר פעם- אני משתדל לכתוב כאילו אני לא
אקרא את זה לעולם ועורך את זה כאילו מישהו אחר כתב את זה.          

          במהלך כל סדנה אנחנו משתדלים להמציא לפחות תרגיל או שניים חדשים לחלוטין, הפעם בקבוצת
הממשיכים הנוכחית ( ממשיכים, כלומר שזו הסדנה השנייה שהם לוקחים אצלנו) הצענו לכתוב
שיר בגוף ראשון כשהדובר הוא או היא  מישהו
אחר עדיף אחר ממש  שלא
באמת מכירים, שירים רבים וטובים נכתבו לפי העיקרון הזה אם לחשוב למשל על כמה
דוגמאות אמנם באנגלית  אבל כאילו נכתבו
לאותו תרגיל:

http://www.lyrics007.com/The%20Who%20Lyrics/Behind%20Blue%20Eyes%20Lyrics.html

או 

http://www.lyrics007.com/Dire%20Straits%20Lyrics/Money%20For%20Nothing%20Lyrics.html

וגם 

http://www.azlyrics.com/lyrics/bobdylan/isis.html

וגם , יותר חדש פחות מוכר, אבל לא פחות יפה

http://www.azlyrics.com/lyrics/reginaspektor/samson.html

אז זהו, הנה השירים כאן על שולחן החג,

קצת לפני שאנחנו זוכרים את החופש שלנו ואיך זכינו בו, ומספרים בו עד אור הבוקר, נזכר
שכל אדם באשר הוא אדם רוצה לצאת מעבדות
לחרות, מקווים שתיהנו, ומקווים לשמוע אותם מולחנים יום אחד…

בברכת חג שמח

מאיר גולדברג ודן תורן

 ***


הם היו אחרים אבי רוזנבלום

זה הבית שלי. הנה תראה.

בית שמש, עשרים קילומטר ימינה

היו שם עיזים והייתה שם באר

ושדה של חוביזות ועץ קלמנטינה

זה הבית שלי. הנה תראה

עוד אפשר לזהות בתמונה 

את הריח של מטבח מחבק

אחרי יום בשדה וצלעות של יום חג,

 

וחיוך של אורח הם היו אחרים,

ופשוטים וקשים מהיד אל הפה,

מהלב אל היד וקור שחודר לתוך הורידים

כל בוקר בדרך המתוקה למסגד

זה הבית שלי. הנה תראה.

עוד אפשר לדמיין נמייה מסתתרת

וסבתא עוטפת בסיפור מנחם

וסבא נוזף על צלחת נשברת

זה הבית שלי. הנה תראה.

ועכשיו מה נשאר? רק שברים של מרמור

וכעס ועצב ועולם מהנהן

שגונח סימפטיה לכל הסיפור

הם היו אחרים, ופשוטים וקשים

מהיד אל הפה, מהלב אל היד

וקור שחודר לתוך הורידים

כל בוקר בדרך המתוקה למסגד

***

ג'בליה לירז גרין

הסערה שטפה את המחנה צפוף פה בג'בליה

הכי צפוף בעולם אך כשגשם שוטף

אני עוצמת עיניים ומדמיינת את ונציה

בבית של 40 מטר רבוע אני מנסה למצוא לי פינה

לחלום בשקט על גונדולה שתיקח אותי מכאן

יחד עם הזרם

 

באר המשאלות שלי ריקה

מוצפת רגשות ג'בליה

ואני לא עוצרת לדקה

נסחפת רחוק עד איטליה

הגשם לא מפסיק לרדת והתור לרופא אינסופי

דחוק פה בג'בליה הכי דחוק בעולם

אך כשהשמש יוצאת אני עוצמת עיניים

ורואה את מילאנו במחנה של קילומטר וחצי רבוע

אני מנסה למצוא לי מקום לבכות בלחש

לתוך מגזין האופנה שאונרא הביאו במשלוח האחרון

באר המשאלות שלי ריקה

מוצפת רגשות ג'בליה

ואני לא עוצרת לדקה

נסחפת רחוק עד איטליה

יא אבא, יא אמא, יא ראב קחו אותי מכאן

אל מקום בו ארגיש באמת נסיכה,ואאמין שיש עתיד

 

***

 

תכלת ולבן טל בוארון

 

יושב מלאך חסר כנף

בפינת ירח

כיצד איבד כנפו

סודו שמור עימו

יושב ומתייפח                                               

 

בחוץ זו שעת המלאכים

בין תכלת ללבן

קשישה חסרת חיוך

כוכב באור דהוי

בגן על
הספסל                    

 

זנב סוס גולש עד למותנה

כמוּגָה ופנינה

פיסות של שחר קר

מושחת על נייר                                      

ברוך עם מכחולה

 

לאט הרימה מבטה

אל תכלת ולבן

פתחה קופסא קטנה

סודה שמור עימה

ציירה כנף זכה

 

יושב מלאך חסר כנף

בפינת ירח

פתאום פסק בכיו

כיצד צמחה כנפו

עכשיו כולו זורח

 

***

אני רוצה  ראומה חיות 

אני רוצה שתבואי כבר אליי                                                             

תפשטי את המדים שלך                                                            

תישארי מולי בתחתוני התחרה                                                  

שקניתי לך בהפתעה ביום האהבה    

מעט לפני ששכבנו ובכית                  

מעט אחרי שאיימתי להרוג אותך                                                    

עם האקדח שהיה מונח על השידה                                                 

ליד הטישו, המאפרה והמנורה האדומה

 

אני רוצה להעביר את כף ידי                                                          

על שדייך הזקורים, שעולים ויורדים                                                

על עורך החלק שעוד טרם נסדק                                                     

לשכב לצדך ולדעת שאת שלי                                                      

לעולמים… לתמיד, שלא תלכי                                                      

כמו שהאקדח שלי צמוד, קרוב                                                             

זאת הדרך היחידה לאהוב                                                               

אם לא תמותי את אמות אני

אני רוצה שתאהבי גם את בחזרה                                                            

כמו הכוויה שעשיתי לעצמי שנה שעברה                                                    

כשרקדת עם ההוא באיזה מועדון                                                    

הצמדתי סיגריה לעצמי כדי לא לאבד ת'רישיון                                               

אני ממש שונא לאיים עלייך כל הזמן                                                      

אבל את עושה לי דווקא, זה מכוון                                                                      

את כלבה, כזאת זונה בת-זונה                                                                           
אני שונא לאהוב אותך

 

***

מקום קטן בעולם יואב טל

 

בסוף יום עבודה ארוך

חוזר לבית של ההורים

נכנס למטבח מת מרעב

לראות מה נשאר בסירים

 

הגשם יורד, הנעליים בחוץ

שאמא לא תקטר כל החברים שלי

מזמן התחתנו ואין קשר יותר

 

תמיד אני בצד השני של הכפר

ומה יהיה איתי  מה יהיה מחר?

אל הגבעה הכי גבוהה

באים אורות מאי שם

ואומרים שאולי גם לי

יש מקום קטן בעולם.

בבוקר אני קם אל העיתון

פוליטיקאים מושחתים

האויב הציוני איים היום

ובבית מלחמת אחים

 

אחי נביל עמוק בדת

במסגד כל היום ואמא רצתה

שיהיה רופא הלך החלום

 

אבא אומר, "תגיד לי ילד
מתי כבר תסתדר"

אני אומר לו, "אבא לא
יכול עכשיו, אני נורא ממהר"

 

פעם מישהו מעולם אחר

נגע לי עמוק בלב אבל אני

לא כזה אמיץ אני פוחד.

 

תמיד אני בצד השני של הכפר

ומה יהיה איתי

מה יהיה מחר?

אל הגבעה הכי גבוהה

באים אורות מאי שם

ואומרים שאולי גם לי

יש מקום קטן בעולם.

 

***

אור כתום / עדי ארד

אור כתום ,החושך מסנוור

את כל כך יפה ולא יודעת

אור כתום ,החושך מסנוור

יפה כל כך ובהירה ברעש.

 

לא לפחד ורק להיות

לנשום עמוק לתוך השקט

לא לפחד ורק להיות

הדופק עושה לי חסד.

 

אור כתום אישון שחור

את כל כך יפה ומשתגעת

אור כתום מחניק פתאום

את ילדה קטנה בתוך הרעש.

 

לא לפחד ורק להיות…

 

לכי לאהוב,לכי להעיז,לכי להכאיב ולהגיב עוד…

לכי לאהוב לכי להעיז ,לכי להכאיב ולהגיב עוד…

 

***

מחר החתונה אסנת ז.

שלוש בלילה , כל הכפר יישן רק אני עוד ערה

אחי וואסים, תלה את האורות בחצר

על הכיסא מונחת השמלה

זה הלילה שלי, הלילה האחרון מחר החתונה

 

חשבתי שאוכל לנסות לדבר

זאת הייתה מלחמה אבודה

אבא הלם באגרוף בשולחן אימא התחננה,

 

וואסים אמר, דיר בלאק

שאפגע בכבוד המשפחה

בסוף ירדתי על הברכיים,

ואמרתי  – אני מוכנה

 

והוא , האחר, עם העיניים הכחולות

שנגעו בי בתוך הנשמה

נפגשנו באוניברסיטה ,  במעגל  שלום והקשבה

שעות דיברנו על צדק וגם
וקצת על אהבה…

אבל לכפר יש אוזניים, שומעות הכול

כשחזרתי באוטובוס באותו היום  

וואסים כבר חיכה בתחנה.

אחר כך שכבתי, כולי דם במטבח על הרצפה 

זה הלילה שלי, הלילה האחרון – מחר החתונה

שלוש בלילה, כל  הכפר ישן, רק אני עוד

ערה הדמעות שלי צועקות בחושך

נכנעתי לכם!  אהיה מה שתרצו! מחר
החתונה אבל הוא , האחר, עם העיניים הכחולות

שנגעו בי בלי לחשוש, וואסים
יצטרך להרוג אותי כדי להוציא לי אותו מהראש

***

כמוני כרם נועם יעקב

אם הייתם כמוני

בשלושה מסכים ארבעה ערוצים,
סתם דפוק מהחלל החיצון,
אני יודע הכל על דיוויד בואי
ועל ניל אמסטרונג

הייתם יודעים איך זה מרגיש
לאבד את הצפון להסתנוור מהירח

והטעם המר, המבטים של הארץ

הייתם מבינים את הסיבות
אם הייתם כמוני

ע ם שלושה אחים בריאים
בבית עם ארבעה חדרים
יודעים שאתם כאן בטעות
גם אתם הייתם נבהלים
כשהדלתות נטרקות

אם הייתם כמוני
הייתם יודעים שלא הרבצתי לה בכוונה
היא הייתה מאוד יפה
וניסיתי להגיד לה שאני אוהב אותה

השכנה ממול צועקת עליי
"זיו תנמיך את הרעש"
כועסת על אמא
"למה הילד שלך לא עונה"?! 

יש לי עיניים חדות
ואפרת המורה אומרת שאני רואה הכל
אוטיזם פשוט ואמא אמרה שכשאגדל
הכל יהיה לי הרבה יותר ברור

אם הייתם כמוני

 

***

הילאל אמיר ברנט

 

במקום ללכת לבית
ספר, 

עומד איתי פה במחסום,

רק בן שלוש עשרה, אבל
חזק כמו סוס עבודה,

ילד טוב, לא מוציא מילה

 

עומדים שלוש שעות בערך,

הלך כל הבוקר וכבר שיא
החום,

מוזג קפה מהתרמוס, אתה
מכבה עוד סיגריה, 

מסתכל עליך ילד, עיניים
ברצפה 

 

הילאל – כמו השם שלך – ירח

אל מול עיניי הולך
ונאכל,

הילאל – כמו השם שלך – ירח

אל מול עיניי הולך
וגדל, 

לבן וזוהר ושותק,

לא מצליח להסתיר
מאבא את הצד האפל. 

 

צפוף צפוף פה במחסום,

צפוף צפוף גם
בבלאטה, 

ויש פיות הרבה
להאכיל, 

יודע, ילד, שאתה
מבין..  

 

סבא כבר סיפר לך על
יפו,

הבית שירד ישר לים,

אל תשתוק יא אבני אל
תשתוק,

יום אחד אינשאללה עוד תחזור
לשם..

 

הילאל – כמו השם שלך – ירח

אל מול עיניי הולך
ונאכל,

הילאל – כמו השם שלך – ירח

אל מול עיניי הולך
וגדל, 

לבן וזוהר ושותק,

לא מצליח להסתיר
מאבא את הצד האפל. 

***

 

תעודה כחולה נעמה צור

 

אני נוהא מחברון                                                                                             

בעל משתפ, מסומם, בכלא                                                                                                        

הלך השבכ, הלך הכסף,                                                                                

חמשה ילדים עכשיו אנחנו ביפו

 

השכנים שונאים אותנו.

רודפים אחרי הבן.  בסך הכל בן 13.

צועקים לו בן משתפ בן משתפ

מאיימים עליו. מסכן. הוא לא ישן.

 

אין לי אהבה אין לי חברות

ואין לי עבודה שלא לדבר על שמלה חדשה

אבל לא נורא כי יש לי תעודה.

 

כשבעלי בחופשה הוא בא אלינו.

לא רוצה עוד ילד.

אבל הוא אף פעם לא שואל.

ואני- איזה כוח יש לי עליו.

הרופא נתן תרופה                                                                             
       

בשביל המצב רוח.

אני לא יודעת מה יהיה.

כולם אומרים "יהיה בסדר." אינשאללה יהיה.

 

אין לי אהבה אין לי חברות

ואין לי עבודה שלא לדבר על שמלה חדשה

אבל לא נורא כי יש לי תעודה.

 

***

חיים אחרים/ דן תורן

כשלמדתי פילוסופיה של הלשון בביר זיית

הייתי מקשיב למרצה
מסתכל מהחלון ושואל

למה אני עושה את זה?
יצר האדם רע מנעוריו
אבל כל התינוקות נולדים שווים

אני טוב בשאלות
אבל חלש במעשים

בחג הזה הייתי רוצה

לא לרדת מהפסים

כשסגרו את האוניברסיטה בביר זיית
חזרתי להורים אבא משתבלל 
אימא שמחה כשאני אוכל
ואני שואל אלוהים אדירים
האם אזכה לחיים אחרים?

***

ציפור קטנה (או: סרטים מצוירים בקבטיה) מאיר
גולדברג


  

אין להם מה לעשות איתי,
אז הושיבו אותי מול הטלוויזיה

אני נח על הספה מהבוקר,
כשעאבד יוצא לאלף את הבז

רואה סרטים מצוירים,
לפעמים גם חדשות מאל ג'זירה

עד הלילה, שאז בא הנכד
קאסים, אני כמעט לא זז

חסן הבן כבר מבוגר מדי,
לפעמים הוא יושב איתי גם כן

הקטנים צוחקים על השטיח
ומתווכחים מי זה ג'רי ומי תום

אשתו האוסטרית של חמיד
מביאה לי תה, אני אומר לה "דאנקה"

ומתפקע בפה בלי שיניים,
כשגם רואד ראנר נעצר במחסום

  

יותר משמונים שנה

נותנות לכל הדברים

משקל של ציפור קטנה

בסרטים מצוירים

 

 

הייתי בן ארבע עשרה
כשעזבנו את הבית ביפו

ויש לי זיכרונות מבית
הספר, מסמיר המורה הגיבור

אני לא זוכר אם הייתי
אמיץ בעצמי, או ילד כאפות

ולא מתי הבנתי, והאם,
שכבר אין לנו לאן לחזור

ככה יושב כאן ומביט ומבין
שהעולם עוד משתגע

רק שעכשיו אפשר לצפות
בזה, ואוי לעיניים שככה רואות

לטרפה של הבז, אמרו פעם,
אין נחמה ביפי כנפיה

אבל היום, אף אחד לא
משתמש במילים כל כך גבוהות

 

יותר משמונים שנה

נותנות לכל הדברים

משקל של ציפור קטנה

בסרטים מצוירים

 

***

 

יחי החופשאוף

כל עוד

טשרניחובסקי בכסית

מת להגיד לך שטעית

מקשיב לקראוס שר נמוך

על קרוסלה   ועל סוס

 

אריק איינשטיין  כתר המזרח

השער התחתון עוד לא נפתח

רחל המרכלת איתי בגן

מת לנגן אבל עוד לא מוכן

 

כל עוד כל עוד כל עוד זה מתגלגל

 

יורד למטרו עם עם יובל

שומע אותך שרה בשבילו

שנה אחרי זה על מדים

אצלו בדירה אנחנו מנגנים

 

הרמן הכהן שתיים מת

הכלב אכל אותו בלי רחמים

Kiss me kiss me

 kiss me של ה-Cure

תהפוך תקליט תביא כדור

 

כל עוד…

 

חורף כזה כבר לא זוכרים

לא זקני צפת ולא הצעירים

בחומוס בר ימי שלישי

רבין מת הערב לא מנגנים

 

הללויה , בן יהודה

So long Mari- Ann  בלי חשמל

ככר המדינה רוח חדשה

כמעט נשארתי עם אותה אישה

 

 

 

* מתוך קפטן דנימו ונערי הסיפור- הופעה ראשונה בתל אביב 13.4 תאטרון תמונע

סבא אילן

מוקדש באהבה לאילן עמית היקר שהיה איש עם הרבה אור והיה גם סבא לילדים שלי

סבא אילן

מה שאתה רואה בעיניים עצומות

אנחנו אף פעם  לא נראה

סבא אילן

חידות במתמטיקה תשבצים ושאלות

פותר ושוב פותר בלתי נלאה

סבא אילן

צ'י קונג והליכון עושה את התנועות

מקשיב תמיד, תמיד עונה

 

סבא אילן באמת שזה לא טבעי

לחשוב שפעם היה לך אי

סבא אילן זה בכלל לא טפשי

אחד ועוד אחד הם בעצם אחד

אל תיקח את זה אישי

 

סבא אילן

מה שאתה רואה בעיניים עצומות

אנחנו אף פעם  לא נראה

סבא אילן

ראשי ממשלות שואלות את דעתך

אבל אתה מעדיף ספרי שירה

סבא אילן

מסביר בשקט את סיבת הראש

רואה בדיוק מה שקרה

תובנדעת

התובנדעת נמצאת במרחק שווה כמו השיר ממוחו הלוהט של הכותב הפתוח
התובנדעת מוכרת היטב למטמטיקאים מתכנתים מדענים מלחינים חוקרי טבע ומח ואולי היא בעצם אחותו הבכורה של כל אדם מה שבטוח שרק קריאת שמי 'דן' בצ'אינה טאון שבבית החולים איכלוב יכולה להפסיק אותי באמצע המאפה הזה. כי בי נשבעתי ברגע שארים את אצבע ידי השמאלית ממסך המגע בנאווט פד הזה השיר הזה מוכן וגם אם יצא לא מדויק ולא מספיק או יותר מידי
כמו כל עוגה שיצאה מהתנור אי אפשר לשנות אפשר לטעום אפשר לגעת אבל מה שיש כאן זאת רק תובנדעת ובחצות היא לא תחזור להיות סנדל או דלעת
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-

המחלה היא התרופה (מתוך קפטן דנימו יצא בקרוב)

74, קונה גיטרה מבועז השמאלי 

לא צריך להפוך מיתרים 

עכשיו יש לי את שלי 

 78ברמאללה 

שבת בטירונות 

יושב על אבן מנגן 

אבנים מתגלגלות 

 

המחלה היא התרופה 

לוקח אוויר לוקח תנופה 

לכל מבוך יש יציאה 

ואם אותר לי להגיד 

המחלה היא התרופה 

 

97נוסע לרע 

שיר אחד בניו יורק 

קונה גיטרה 7 דולר 

מקליט ואז מוכר 

הייתה לי פעם 12 

שוודית מקסימה 

שכחתי אותה באיזו דירה 

עד היום יש לי צביטה 


המחלה היא התרופה…. 


 84 אצל דני שנינו עם הסטונז 

דפיקה בדלת, מפורסם 

מבקש מאיתנו לשתוק 

2006 ,לבד באכזיב 

מדורה אני מנגן 

קרוב מידי לאש 

הלג'נד נפתחה 


המחלה היא התרופה… 


השיר הזה נכתב בדרך להופעה 

המחלה היא מוזיקה 

גיטרה פתרון 

למי שיש אצבעות דלוקות 

מיתר קרוע בנשמה 

התשובה בתוך השאלה המחלה היא התרופה