בפעם הראשונה

בפעם הראשונה שראיתי את הים

עמדתי נדהם

קולי נעלם
הייתי צמא אל מול הכחול 
עדיין אני שם
על שפת הים
בפעם הראשונה שהלכתי במדבר

עכשיו אני נזכר
בגרוני הניחר
הירח זהר האיר את החול
הייתי נוכח
כפרח נשכח
וכשירו בי בכיכר
אני מוכרח לומר
זה לא הרגיש מוזר
לוותר על כל השאר


רק הריח של הים
ורוח המדבר
עוד נשאר 
עוד נשאר

דנימו מדבר מלב ים

יש לך טיפה

איך תשמור אותה?

תחזיר אותה לים

כך אמר לי החכם

ואני לא מנסה כאן לחסוך

טיפה ועוד טיפה

וגם לא לצבור

מטיפה לטיפה

את הגשר נעבור

אני גם לא בטוח

שנשאר לי משהו 

אפילו לא טיפה

ואם אני צמא?
האם תספיק לי טיפה?