ראיון עם דפני ליף בעניין מחסור בהקרנות של סרטה המסקרן

Daphni Leef

דן: היי דפני אז נפגשנו בתחתית אחהצ ( לפני שבועיים) ודיברנו על ראיון לבלוג שלי בעניין מה קורה עם

הקרנות של "לפני שהרגלים נוגעות בקרקע" אז ככה, ממה שאני יודע זה סרט שעשית על התקופה

של  מהפכת האהלים או איך נקרא לה?

דפני: קראו לה בכל כך הרבה דרכים שזה לא משנה כל כך. מה שמשנה זה שהיא קרתה:) ואתה

צודק. עשיתי סרט שהוא סוג של חשבון נפש שלי עם התקופה הזו בחיי וגם עם זו שהגיעה אחריה.

דן: אז עברו שבע שנים מאז 2011 מהקיץ השלישי של האהבה, כמו שאני קראתי לו ועשית

סרט על התקופה ההיא ואני גוסס לראות אותו, לא הספקתי בהקרנות שהיו, איפה אפשר?

דפני: כרגע אי אפשר לצפות בו בשום מקום. הוא נמצא בממלכת הלימבו של הקולנוע הדוקומנטרי.

מדי פעם יש הקרנות שמוזמנות מראש. אבל בין ההקרנה בסינמטק שהייתה לבין השידור שלא קורה

בגוף המשדר, נכון לרגע זה אין איפה לצפות בו.

דן: אוף…. טוב, ספרי קצת על מאחורי הקלעים של היץ סרט עצמרי כזה

דפני: דן, אתה לא יכול לשאול אותי שאלה כל כך כללית ולצפות שתהיה לי תשובה חדה וקולעת.

חוצמזה שאני לא מבינה את השאלה כי אני לא יודעת מ ה המילים "היץ" ו-"עצמרי"

דן: חחח, את צודקת, הדיסגרפיה שלי …..פשוט  כי אני לתומי חשבתי  מיליון איש היו אז בכיכר המדינה

טוב נדלל 900000 שבאו לשמוע את איל גולן כביכול, מה עם המאה הנותרים, הם לא קהל פוטנציאלי?

דפני: חבל ששאלת את השאלה עם כזו ציניות. רוב האנשים שיצאו לרחובות באותו הקיץ היו בעניין

של התכנים של המחאה.  מזכירה לך שברגעי השיא של אותו הקיץ הייתה הסכמה של 89%

מהציבור בנוגע לתוכן. שזה הגיוני. מאחר ש-70 אחוזים כיום מרוויחים 10,000 ומטה. (אתה יכול

לנחש שיש אחוזים גבוהים של עובדי שכר מינימום בתוך השבעים אחוזים האלו, נכון?)

דן: צודקת לגמרי. בתחתית אמרתי לך, אז אולי תדברי עם אסף אמיר שהוא   איש נהדר שהיה אז

בשדרה מלא והוא מפיק קולנוע בעל כח מסוים שישיג לסרט דיל בקשת, ואם לא הוא אז מישהו אחר.

אני  מכיר את מולישגב אני יכול לבקש ממנו שידבר עם אבי ניר מה את אומרת?

דפני: מה שאני לוקחת מההצעה שלך זה את הידידות והרצון לעזור. תודה רבה לך על ההצעה

הנדיבה, אבל אין צורך.

דן: תראי זה אישי מה שאני הולך לשאול עכשיו, בזמן השדרה כתבתי לא פעם ברשתות שאני מאוהב

בך והתכוונתי שאני מאוהב במעשים שלך אני מודה שזה לא גמרי עבר לי ואת?

דפני: ……………

דן: כלומר במבט של שבע שנים לאחור, איך את רואה את דפני של אז? במילים של יותם חבר שלי,

אם היית יכולה לשלוח לה מכתב מהגרסה העדכנית שלך מה היית כותבת לה?

דפני: הייתי כותבת לה קצר ולעניין- "דפני, יש הרבה דברים שאת לא יודעת. אבל יש גם דברים שכן.

תסמכי על האינטואיציה שלך."

דן: פה ושם אני מתקשקש בטוויטר עם סתיו אני אפילו חושב שהיא יכולה להיות ראשת ממשלה

נהדרת יום אחד, מה את אומרת נלך ביחד להצביע לה ביום הזה?

דפני: אין דרך שבה נלך להצביע ביחד דן, אנחנו לא רשומים באותו ישוב.  ובנוגע למה אצביע –

כשהמערכת רקובה לא משנה מי השחקנים. אותי מעסיק מאוד איך משנים את לוח המשחק. ורק כדי

לצאת קצת מאמירות כלליות – איך הופכים את המערכת שמנהלת לנו את החיים לכזו שלא מושתת

על כוח, אלא על שיתוף פעולה. איך מבזרים כוח. איך מקיימים שיחה אמתית בין השלטון לבין

הציבור. תזכור שהמערכת הציבורית היא לא רק העומדים בראש. היא גם הפקידות. הרבה מתכניות

העבודה נמצאות במגירה שם. איך רותמים את המערכת לשינוי. בקיצור, אני עסוקה בשאלות קצת

אחרות.

דן: אני לא הכרתי את האנשים האחרים במטה של השדרה ולא עקבתי ממש אחרי מה קרה איתם, איך

זה עם השנים

דפני: שוב אתה והשאלות הכלליות שלך. אתה מוזמן לשלוח לכל העוסקים במלאכה שאלות על מנת

שיענו. מזכירה לך שגם היה מטה בתל אביב, אבל גם הייתה מנהיגות בכל מאהל. יש הרבה אנשים

שאני עדיין בקשר אתם או ששוקם אתם קשר אחרי כן. יש אנשים שאני גם לא בקשר אתם ולכן אני

לא יודעת מה לענות לך על זה.

דן: טוב, שאלה אחרת, אני יכול לגנוב ממך את הסרט ולהעלות אותו באופן לא חוקי לרשת, איפה אני

יכול למצוא עותק שלו כי לעשות אותו

דפני: כשאתה שואל את זה ככה, ישיר, אין לי ברירה אלא להגיד לך שאני אזרחית שומרת חוק:)

דן: אוקי, מה את עושה בקיץ החם הזה?

דפני: עובדת ועובדת ועובדת ונערכת לתקופת הבחירות בתל אביב (אני לא רצה- משהו אחר…)

דן: אז מתי נראה את הסרט בכל זאת?

דפני: שאלה טובה. מבטיחה שברגע שאדע אגיד לך.

דן: ניסיון אחרון, אם אנשים פרטיים מבקשים את שולחת להם לינק סודי?

דפני: לרוב לא, בגלל שככה יכולה להיות דליפה ואני תחת חוזה.  חוצמזה, אני עדיין מקווה שהסרט

ימצא את דרכו לקהל בזמן שהוא אמור.

דן: טוב נשברתי, אז מתי הולכים לשתות בירה?

דפני: יאללה בוא נפתח יומנים:)

___________________ אחרי שקרא ועימד את הראיון

דן: (לעצמו) עדיין הכי שווה בארץ.