ראיון עם יוסף אל דרור לכבוד הסרט הנפלא שלו בלי דם

ג'ו ואני חברים מניסן נתיב בית הספר וגם הבן אדם עליו השלום, בכל אופן הייתה לנו קבוצת כתיבת שירים בבית ספר. בין שאר הדברים שג'ו עשה הוא כתב את המילים של לבן על לבן אז כתבתי לו אתמול אחרי הקרנהת הבכורה של בלי דם בראשון בערב,

30.4.2019, 19:56 – דן תורן: ג'ו רוצה לעשות ראיון ווטסאפ לבלוג שלי על הסרט? זה קל
הנה דוגמה: http://dantorenblog.com/2019/04/10/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A1%D7%90%D7%A4-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%98-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99/
30.4.2019, 20:08 – ג'ו: יאללה. איך זה מתבצע?
30.4.2019, 20:12 – דן תורן: אז ככה.. 😊 אני שולח לך שאלות כאן ואתה עונה כשיש לך זמן ואח"כ אני מפרסם את זה
30.4.2019, 20:22 – דן תורן: סבב 👌?
30.4.2019, 20:31 – ג'ו: לגמרי.
30.4.2019, 20:32 – דן תורן: ובכן ככה, ראיתי את בלי דם שלש פעמים וכל פעם נהנתי יותר איך אתה מסביר את זה? חח
30.4.2019, 20:33 – דן תורן: כלומר יכול להיות שזה סרט שמבקש יותר מצפיה אחת?
30.4.2019, 20:34 – דן תורן: ראיתי שאתה חתום על גם הקאסטינג בסרט, מה היה חשוב לך כשבחרת את השחקניות והשחקנים לסרט?
30.4.2019, 20:34 – ג'ו: אה, רגע, שאלה תשובה? חשבתי בזמני החופשי. אני בהרדמה. אגמור, אסמן.
30.4.2019, 20:34 – דן תורן: אין לנו דד ליין בבלוג.. 😊
30.4.2019, 20:34 – ג'ו: (:
30.4.2019, 20:35 – דן תורן: עזוב את הטלפון לך תרדים ותן להתרכז
30.4.2019, 20:35 – ג'ו: טוב. תודה.
30.4.2019, 20:35 – דן תורן: ❣🤘🏼
30.4.2019, 20:36 – דן תורן: רק בפעם השלישית שמתי לסטירה שהמורה לתאטרון נותן לתלמידה בכניסה לדירה שלה
30.4.2019, 20:57 – דן תורן: לא יכולתי שלא לחשוב על רוצה מכות, אתה לא חייב להגיב לכל אסוציאציה שעולה לי.. 😊
30.4.2019, 20:58 – דן תורן: המורה משתמש במזכירה אלקטרונית לארוך הסרט, יש עדיין להשיג? כלומר לדעתך יש להן עדיין קהל?
30.4.2019, 20:59 – דן תורן: החטיפות לסוריה שהחוקר מדבר עליהן, מאיפה הרעיון? זה מפחיד
30.4.2019, 21:01 – דן תורן: אני אוהב שרוני אומר לשכנה 'ראיתי שלט לא להפריע, אמרתי נפריע, אני מפריע?' זאת ממש בדיחה. היו עוד בדיחות מודעות בתסריט? היו כאלה שהורדת?
30.4.2019, 21:03 – דן תורן: הסצנה שבה נהג המונית מספר לגיבור שהיה מסיע את הגשש.. זה יפה ומוזר.. מה זה? געגוע למשהו? אולי לעג לגעגוע להומור ישן?
30.4.2019, 21:05 – דן תורן: כשהדילרית יושבת על המורה בחלוק רחצה ומצלמת אותו ב אייפון שלה היא אומרת לו 'אל תדאג יוצאים פה טוב' זה אתה אומר לשחקנים?
30.4.2019, 21:06 – דן תורן: לסיום יש משהו שאתה רוצה להגיד שלא שאלתי? ותן לינק להקרנות ותמונה או פוסטר של הסרט בבקשה. תודה רבה, דה דיין

לצורך הקריאה אני משייך את השאלות לתשובות,
-דן תורן: ובכן ככה, ראיתי את בלי דם שלש פעמים וכל פעם נהנתי יותר איך אתה מסביר את זה? חח
כלומר יכול להיות שזה סרט שמבקש יותר מצפיה אחת
1.5.2019, 0:03 – ג'ו: אני אענה ברצינות. זה בגלל שהסרט הוא לא אינפורמטיבי אלא מרומז. אם הוא היה אינפורמטיבי, ברגע שהיית יודע את העלילה ומה אמרו היית יודע הכל. ברגע שהסרט מפעיל אותך אסוציאטיבית, או מאפשר לך לפרש אותו בכמה דרכים, אתה רואה בו, ולמעשה בעצמך, דברים חדשים כל פעם. בקיצור, כמו שמאני, אומר בסרט: ״הכל בראש של הצופה״ .
1.5.2019, 0:04 – ג'ו: האמת, חשבנו לעשות ״צפייה שנייה חינם״, אבל אז חבר אמר לי, רגע, זה אומר שאני לא אהנה פעם ראשונה? לא בא.

-דן תורן: ראיתי שאתה חתום על גם הקאסטינג בסרט, מה היה חשוב לך כשבחרת את השחקניות והשחקנים לסרט?
1.5.2019, 0:05 – ג'ו: היה חשוב לי קודם כל ללהק בעצמי, כי הרגשתי שזה המשך של הכתיבה, כלומר, פעולה אינטימית, ולא רציתי התערבות חיצונית. מה שחיפשתי בשחקנים זה שיהיו יפים, חכמים, מעניינים, ובעיקר בעלי אוזן טובה וטכניקת משחק מפותחת. התהליך הזה דורש המון מיומנות כמו שאתה יודע.

– דן תורן: רק בפעם השלישית שמתי לסטירה שהמורה לתאטרון נותן לתלמידה בכניסה לדירה שלה
לא יכולתי שלא לחשוב על רוצה מכות, אתה לא חייב להגיב לכל אסוציאציה שעולה לי.. 😊
1.5.2019, 0:06 – ג'ו: לא שמת לב לסטירה עד הצפייה השלישית??? אני המום, דה דיין! (אולי כאן המקום להגיד למאזינים, למה אני קורא לך דה דיין. לפני איזה ששים שבעים שנה, יצאנו אני ואתה מקולנוע רב חן, נדמה לי, שם ראינו את הסרט ״צומת מילר״. היתה שם דמות שקוראים לה The Dane‪. ‬
ותוך כדי שחצינו את שרידי כיכר דיזנגוף, החלטתי שהשם הזה הולם אותך בגלל דמיונו לשם שלך ומאז אתה דה דיין)
1.5.2019, 0:08 – ג'ו: כן, זו סטירה שהגיע באיחור של שלושים שנה. (:
אבל לא, זו לא אותה סיטואציה כמו בשיר

– דן תורן: המורה משתמש במזכירה אלקטרונית לארוך הסרט, יש עדיין להשיג? כלומר לדעתך יש להן עדיין קהל?
1.5.2019, 0:09 – ג'ו: היום זה תא קולי אני חושב, אם בכלל. אספר לך אנקדוטה. אבי ז״ל היה רופא וקנה מזכירה אלקטרונית עוד בתחילת שנות השבעים, כי חשב שזה ייתן תחושה של שירות יותר טוב לחולים, שיוכלו להשאיר הודעה בכל שעה. מכיוון שהמכשיר עוד לא היה מוכר בארץ, פציינטים היו מתקשרים ולא מבינים למה הקסטה לא עונה להם, והיו מתחילים לקלל את הדוקטור, שרצה רק טוב. בתור ילדים זה היה שעשוע שלנו להקשיב להיסטריה המוקלטת.

– דן תורן: החטיפות לסוריה שהחוקר מדבר עליהן, מאיפה הרעיון? זה מפחיד
1.5.2019, 0:09 – ג'ו: אני חושב שזה בא מההיקסמות מהקונספט של ״הצד האחר״, גם של הנפש וגם של הגבול, שהם היינו הך במובן מטאפורי אולי.

– דן תורן: אני אוהב שרוני אומר לשכנה 'ראיתי שלט לא להפריע, אמרתי נפריע, אני מפריע?' זאת ממש בדיחה. היו עוד בדיחות מודעות בתסריט? היו כאלה שהורדת?
1.5.2019, 0:10 – ג'ו: כן זו בדיחה מודעת, אבל רק כי הדמות, רוני, רוצה להקסים את השכנה וההומור משמש לו למטרה הזו. אני מנסה להיזכר אם היו בדיחות שירדו… אולי אזכר אחר-כך.

-דן תורן: הסצנה שבה נהג המונית מספר לגיבור שהיה מסיע את הגשש.. זה יפה ומוזר.. מה זה? געגוע למשהו? אולי לעג לגעגוע להומור ישן?
1.5.2019, 0:11 – ג'ו: אני חושב שזה געגוע שלו לתקופה ההיא במובן הישראלי, וגם שלהיותו נהג היתה אז אולי משמעות מעבר לבנאליות של היומיום. להסיע את הגשש זה להוביל מטען חד פעמי ויקר ערך.

– דן תורן: לסיום יש משהו שאתה רוצה להגיד שלא שאלתי? ותן לינק להקרנות ותמונה או פוסטר של הסרט בבקשה. תודה רבה, דה דיין
1.5.2019, 0:15 – ג'ו:

בלי דם הפוסטר


1.5.2019, 0:19 – ג'ו: איך אני מביא לינק מהפייסבוק לפה?

1.5.2019, 0:20 – דן תורן: אני אדאג לזה
1.5.2019, 0:21 – דן תורן: https://m.facebook.com/blidammovie/

1.5.2019, 0:21 – ג'ו: יופי כן. יש שם טריילר, סרטונים ולינקים לכרטיסים
1.5.2019, 0:20 – דן תורן: איזה יופי של תשובות ג'ו, תודה רבה ! 💕 שמע אני לא עורך את הראיון אז אם הכל מקובל עליך אני מוריד את זה לדפוס כמו שהיו אומרים פעם.

1.5.2019, 0:21 – ג'ו: תודה דיין
1.5.2019, 0:22 – דן תורן: מעולה תודה רבה 🙏
1.5.2019, 0:22 – ג'ו: יכול להדפיס
1.5.2019, 0:22 – דן תורן: 🤘🏼💓
1.5.2019, 0:22 – ג'ו: לילה טוב. איזה כיף שראית שלוש פעמים.

ראיון ווטסאפ עם פיטר רוט המנהל האמנותי של 'מגבירים את הלילה'

לכבוד 'מגבירים את הלילה' הסופר מסקרן ערכתי ראיון ווטסאפ קצר עם אח שלי פיטר רוט שהוא המנהל האמנותי של הלילה, כדי שאם אתם כמו שאני הייתי בשנה שעברה ואח"כ התחרטתי לא הלכתי, שאננים, או שעוד לא בחרתם לבוא תוכלו להציץ לתוך הראש של האיש שלכל הדעות הוא מעמודי התווך של המוזיקה הישראלית ועושה את זה מאהבה ובאהבה

פיטר: "ליינאפ לפנים"

הנה הראיון המלא

[14:43, 9/4/2019] דן תורן: פיט

[14:43, 9/4/2019] דן תורן: דנקה פה

[14:45, 9/4/2019] דן תורן: אני יודע שאתה עסוק טילים אבל אני רוצה לשאול אותך ארבע שאלות בעניין מגבירים את הלילה שאתה המנהל האמנותי שלו. נותן לי חמש דקות מזמנך? 🙏🌹

[14:59, 9/4/2019] פיטר רוט: הי אחונה, זה בוואטס??

[15:04, 9/4/2019] דן תורן: ברור

[15:06, 9/4/2019] פיטר רוט: אז יאללה בכיף, אני אענה

[15:15, 9/4/2019] דן תורן: אוקי תודה אח אז ככה שאלה מספר 1 - מה זה בשבילך רוק אנד רול ישראלי

2- מה המקום של הרוק הישראלי במפת המוזיקה בארץ בימינו ( שאלה ששאל אותי סטטיק ולא ידעתי להשיב אמרתי לו
שאברר.. 😊)

3- אורלי ואני באים למגבירים את הלילה מתי אסור לי בשום אופן ללכת להשתין אל תשכח שבשנה הבאה אני בן 60, אבא

4- כיף לנהל אמנותית את הערב הזה? השואל שואל מתוך קנאה ולא של סופרים

6 דקות אחרי השאלות הגיעו התשובות.

[15:21, 9/4/2019] פיטר רוט: 1. אמר בזמנו יוסי אלפנט ז"ל, שלהיות רוקר ישראלי זה באד לאק.. נכון שבארץ פחות הורסים חדרי מלון ועברית פחות מתגלגלת על הלשון, אבל לרוק הישראלי יש את החספוס הייחודי שמערב בתוכו את החיים כאן, הצבא, החומוס, והים.
[15:22, 9/4/2019] פיטר רוט: והוא רק שלנו

[15:25, 9/4/2019] פיטר רוט: 2. אני חושב שהרוק חזר למקום הטבעי שלו. בעצם, רק לפרק זמן קצר מאוד הרוק פרח בארץ, באיחור אופנתי כרגיל. מי שאוהב רוק נשאר נאמן וממשיך להגיע להופעות בלי קשר למה שהולך כרגע.

[15:26, 9/4/2019] פיטר רוט: 3. לא הייתי מרשה לעצמי לפספס את ההופעה של פוליקר עם ויגן פרנדלי. הסט יכלול הרבה שירים של בנזין, משהו שלא קורה כל יום

[15:28, 9/4/2019] פיטר רוט: 4. כיף גדול. הרבה בגלל שהאומנים וכל הצוות שמפיק את הארוע נותנים את כל הלב.

[15:28, 9/4/2019] פיטר רוט: ומעבר לכך, מדובר בערימת שירים ממש טובה, וליינאפ לפנים

[15:30, 9/4/2019] דן תורן: תודה רבה פיט יופי של תשובות שלח לי תמונה לפה שאוכל לשים, נתראה שם 💓

[15:31, 9/4/2019] פיטר רוט: יסס

[15:33, 9/4/2019] דן תורן: 🙏✊🎸


[15:35, 9/4/2019] דן תורן: פששש איזה חחיך
[15:45, 9/4/2019] פיטר רוט: חפיף
[15:45, 9/4/2019] דן תורן: נתראה במוצש 👌 💝
פיטר רוט




כרטיסים: http://tinyurl.com/yydko6a7

ראיון עם דניאלה ספקטור נו פילטר על 'בהתחלה'

השיר 'בהתחלה' של דניאלה ספקטור עשה לי את זה ביג טיים כמו שאומרים אני כל הזמן רוצה לחזור לשמוע אותו והוא עורר אצלי כמה שאלות ואמרתי לעצמי שאני מנגן עם ג'נגו הקינג והבסיסט שלה ושאלתי אותו אם היא תסכים להתראיין לבלוג שלי על השיר והיא הסכימה אז הנה הראיון שנערך בווטסאפ בימים האחרונים אנפילטרד אנבריג'ד אנסנסורד

הנה השיר https://www.youtube.com/watch?v=-A2et4xwfHI המילים בקרדיטים

[19:21, 23/3/2019] דן תורן: דני אם מותר לקרוא לך בשם של בחורה שאני מכיר רק מהחלומות שלי, שמח שהסכמת להתראיין לבלוג שלי חח אז אני רוצה לשאול כמה שאלות על הטקסט של בהתחלה

שלי, שמח שהסכמת להתראיין לבלוג שלי חח אז אני רוצה לשאול כמה שאלות על הטקסט של בהתחלה

[19:21, 23/3/2019] דן תורן: אפשר כאן?

תעני כשיהיה לך זמן וחשק.. לא בוער

 [21:20, 23/3/2019] דניאלה ספקטור: הי הי, בכיף גדול(:

שלח

אוכל רק מחר להתפנות לזה

אז בטח אחזיר לך מחר או מחרתיים

 [21:21, 23/3/2019] דניאלה ספקטור: כיף שאתה כותב על השיר, תודה!

[21:21, 23/3/2019] דן תורן: כן השיר נשאר איתי הרבה זמן

[21:21, 23/3/2019] דן תורן: זה קורה לי בזמן האחרון עם שירים… מחול.. 😊

[21:21, 23/3/2019] דן תורן: פיבי בריג'רז

[21:21, 23/3/2019] דן תורן: קורט וייל

[21:22, 23/3/2019] דן תורן: קונן אוברסט

[21:22, 23/3/2019] דן תורן: ואת..

[21:22, 23/3/2019] דניאלה ספקטור: מחמאה גדולה 🙌

[21:22, 23/3/2019] דן תורן: 🎯❤

[21:22, 23/3/2019] דן תורן: תכף אנסח

[21:22, 23/3/2019] דן תורן: אני מקליט כמה סקיצות למחר

[22:01, 23/3/2019] דן תורן: ובכן דני

הבית הראשון הוא תיאור ויזיאולי ברור ויפה של זוג בלידה

מנקודת מבטה של הדוברת

מאוחר בערב בחדר יולדות

על הרצפה בחושך בין המכונות

אתה אחזת בי ניסיתי להרפות

ולא עזבת גם בתוך הצעקות

האם הבית הזה נכתב ראשון?

למה אני שואל…..כי הבית הבא

כבר הרבה פחות ברור

אני יודעת שבסוף זה ייגמר

הבוקר יחזור השער ייסגר

אבל עכשיו אני בתוך המעגל

אתה הולך איתי אבל אני לבד

הוא נראה המשך של הסיפור של חדר  החידה

אבל זה הרבה יותר מעורפל ומעלה כמה שאלות

למשל

מה יגמר? הכאבים? האהבה? החיים?

איזה שער ייסגר?

אם זה דימוי אז מה הוא מסתיר?

והשאלה העיקרית- איך החלטת לעבור מהקונקרטי למופשט ולמה?

המבנה של השיר נהדר לקח לי זמן להבין שיש כאן רק שני בתים

ופזמון סטייל גוספל שהולך ומתגבר

תדבר אליי, אל תניח לי לשקוע

יש אחיזה, יש אדם ויש כאן יד

היית שם כשאיבדתי את הכוח

בהתחלה, אני ראיתי את הסוף

שוב איזה סוף היא ראתה בהתחלה?

זה מסתורי ומסקרן וזה מעלה שאלות

הפזמון מרגש טילים גם אם אני לא מבין את המשפט על הסוף

תודה על השיר

למחרת

[22:33, 23/3/2019] דניאלה ספקטור: קיבלתי! ערב טוב

[22:33, 23/3/2019] דן תורן: 🤘💜

[22:57, 26/3/2019] דניאלה ספקטור: האם הבית הזה נכתב ראשון?

כן, השיר נכתב כמו שהוא מושר, מההתחלה לסוף (:

מה יגמר? הכאבים? האהבה? החיים?

השיר קורה בחדר לידה, ההתמודדות היא עם כאב וחושך גדול,

אני יודעת שזה זמני, אבל כשאתה בתוך חווייה גדולה ומטלטלת,

הידיעה שהיא תחלוף ושהבוקר יפציע, מרגישה רחוקה וחסרת משמעות.

בהתקרבות ללידה או למוות, נפתח שער, הצצה למשהו שהוא מעבר לסדר הרגיל של הדברים.

מעבר לכוחותינו, או לשליטתנו. אנחנו חוזרים למימדים האמיתיים שלנו בטבע.

השער הזה הוא זכות והזדמנות להציץ דרכו. בחיי היום יום הוא נשאר רחוק מאיתנו, סגור,

אנחנו שוכחים.

והשאלה העיקרית- איך החלטת לעבור מהקונקרטי למופשט ולמה?

באופן אינטואיטיבי. לא מתוך החלטה.

בשירים ובחיים אני נעה בין הקונקרטי למופשט במחשבה כל הזמן,

הדברים הם גם הם עצמם, קונקרטיים, אבל הם גם דימוי למשהו אחר, כל הזמן.

שוב איזה סוף היא ראתה בהתחלה?

אני מדברת על החיבור בין ההתחלה של החיים לסופם.

יש שם חוקיות דומה, אותו השער ואותה התמסרות לכוח גדול מאיתנו.

תודה על השאלות הטובות!

כיף

[23:12, 26/3/2019] דן תורן: יססס 👌 כבוד ותודה

[23:13, 26/3/2019] דן תורן: משינה בארבי שרים b sides יצאתי לעשן.. 😊

ראיון עם יותם בן חורין באמצע הטור חוף המערבי

יצאתי עם יותם לטור של שבועיים מלס וגאס עד פורטלנד וחזרה , 11 הופעות ורק אחת מהן לקהל ישראלי(הערב באפלו אלטו) בהופעות לקהל האמריקאי אני פותח לו בחמישה שירים ו מצטרף אליו לחמישה בסוף ההופעה, זאת חוויה שאני עוד לא מעכל, חלום של שנים שפוגש מציאות אלטרנטיבית של אנשים כמונו חולי מוזיקה שבאים להפועות ומפרגנים ומחבקים ומתרגשים
אנשים נהדרים בכל מקום . ישנים מעט נוהגים הרבה צוחקים מלא ,אני עוד לא בטוח שאני מקיף את גוגל החוויה הזאת. אז בסיאטל אתמול ישבנו במטבח של הבחורה ששמרנו לה על החתול ליומיים לדבר
ראיון עם יותם

ראיון עם דפני ליף בעניין מחסור בהקרנות של סרטה המסקרן

Daphni Leef

דן: היי דפני אז נפגשנו בתחתית אחהצ ( לפני שבועיים) ודיברנו על ראיון לבלוג שלי בעניין מה קורה עם

הקרנות של "לפני שהרגלים נוגעות בקרקע" אז ככה, ממה שאני יודע זה סרט שעשית על התקופה

של  מהפכת האהלים או איך נקרא לה?

דפני: קראו לה בכל כך הרבה דרכים שזה לא משנה כל כך. מה שמשנה זה שהיא קרתה:) ואתה

צודק. עשיתי סרט שהוא סוג של חשבון נפש שלי עם התקופה הזו בחיי וגם עם זו שהגיעה אחריה.

דן: אז עברו שבע שנים מאז 2011 מהקיץ השלישי של האהבה, כמו שאני קראתי לו ועשית

סרט על התקופה ההיא ואני גוסס לראות אותו, לא הספקתי בהקרנות שהיו, איפה אפשר?

דפני: כרגע אי אפשר לצפות בו בשום מקום. הוא נמצא בממלכת הלימבו של הקולנוע הדוקומנטרי.

מדי פעם יש הקרנות שמוזמנות מראש. אבל בין ההקרנה בסינמטק שהייתה לבין השידור שלא קורה

בגוף המשדר, נכון לרגע זה אין איפה לצפות בו.

דן: אוף…. טוב, ספרי קצת על מאחורי הקלעים של היץ סרט עצמרי כזה

דפני: דן, אתה לא יכול לשאול אותי שאלה כל כך כללית ולצפות שתהיה לי תשובה חדה וקולעת.

חוצמזה שאני לא מבינה את השאלה כי אני לא יודעת מ ה המילים "היץ" ו-"עצמרי"

דן: חחח, את צודקת, הדיסגרפיה שלי …..פשוט  כי אני לתומי חשבתי  מיליון איש היו אז בכיכר המדינה

טוב נדלל 900000 שבאו לשמוע את איל גולן כביכול, מה עם המאה הנותרים, הם לא קהל פוטנציאלי?

דפני: חבל ששאלת את השאלה עם כזו ציניות. רוב האנשים שיצאו לרחובות באותו הקיץ היו בעניין

של התכנים של המחאה.  מזכירה לך שברגעי השיא של אותו הקיץ הייתה הסכמה של 89%

מהציבור בנוגע לתוכן. שזה הגיוני. מאחר ש-70 אחוזים כיום מרוויחים 10,000 ומטה. (אתה יכול

לנחש שיש אחוזים גבוהים של עובדי שכר מינימום בתוך השבעים אחוזים האלו, נכון?)

דן: צודקת לגמרי. בתחתית אמרתי לך, אז אולי תדברי עם אסף אמיר שהוא   איש נהדר שהיה אז

בשדרה מלא והוא מפיק קולנוע בעל כח מסוים שישיג לסרט דיל בקשת, ואם לא הוא אז מישהו אחר.

אני  מכיר את מולישגב אני יכול לבקש ממנו שידבר עם אבי ניר מה את אומרת?

דפני: מה שאני לוקחת מההצעה שלך זה את הידידות והרצון לעזור. תודה רבה לך על ההצעה

הנדיבה, אבל אין צורך.

דן: תראי זה אישי מה שאני הולך לשאול עכשיו, בזמן השדרה כתבתי לא פעם ברשתות שאני מאוהב

בך והתכוונתי שאני מאוהב במעשים שלך אני מודה שזה לא גמרי עבר לי ואת?

דפני: ……………

דן: כלומר במבט של שבע שנים לאחור, איך את רואה את דפני של אז? במילים של יותם חבר שלי,

אם היית יכולה לשלוח לה מכתב מהגרסה העדכנית שלך מה היית כותבת לה?

דפני: הייתי כותבת לה קצר ולעניין- "דפני, יש הרבה דברים שאת לא יודעת. אבל יש גם דברים שכן.

תסמכי על האינטואיציה שלך."

דן: פה ושם אני מתקשקש בטוויטר עם סתיו אני אפילו חושב שהיא יכולה להיות ראשת ממשלה

נהדרת יום אחד, מה את אומרת נלך ביחד להצביע לה ביום הזה?

דפני: אין דרך שבה נלך להצביע ביחד דן, אנחנו לא רשומים באותו ישוב.  ובנוגע למה אצביע –

כשהמערכת רקובה לא משנה מי השחקנים. אותי מעסיק מאוד איך משנים את לוח המשחק. ורק כדי

לצאת קצת מאמירות כלליות – איך הופכים את המערכת שמנהלת לנו את החיים לכזו שלא מושתת

על כוח, אלא על שיתוף פעולה. איך מבזרים כוח. איך מקיימים שיחה אמתית בין השלטון לבין

הציבור. תזכור שהמערכת הציבורית היא לא רק העומדים בראש. היא גם הפקידות. הרבה מתכניות

העבודה נמצאות במגירה שם. איך רותמים את המערכת לשינוי. בקיצור, אני עסוקה בשאלות קצת

אחרות.

דן: אני לא הכרתי את האנשים האחרים במטה של השדרה ולא עקבתי ממש אחרי מה קרה איתם, איך

זה עם השנים

דפני: שוב אתה והשאלות הכלליות שלך. אתה מוזמן לשלוח לכל העוסקים במלאכה שאלות על מנת

שיענו. מזכירה לך שגם היה מטה בתל אביב, אבל גם הייתה מנהיגות בכל מאהל. יש הרבה אנשים

שאני עדיין בקשר אתם או ששוקם אתם קשר אחרי כן. יש אנשים שאני גם לא בקשר אתם ולכן אני

לא יודעת מה לענות לך על זה.

דן: טוב, שאלה אחרת, אני יכול לגנוב ממך את הסרט ולהעלות אותו באופן לא חוקי לרשת, איפה אני

יכול למצוא עותק שלו כי לעשות אותו

דפני: כשאתה שואל את זה ככה, ישיר, אין לי ברירה אלא להגיד לך שאני אזרחית שומרת חוק:)

דן: אוקי, מה את עושה בקיץ החם הזה?

דפני: עובדת ועובדת ועובדת ונערכת לתקופת הבחירות בתל אביב (אני לא רצה- משהו אחר…)

דן: אז מתי נראה את הסרט בכל זאת?

דפני: שאלה טובה. מבטיחה שברגע שאדע אגיד לך.

דן: ניסיון אחרון, אם אנשים פרטיים מבקשים את שולחת להם לינק סודי?

דפני: לרוב לא, בגלל שככה יכולה להיות דליפה ואני תחת חוזה.  חוצמזה, אני עדיין מקווה שהסרט

ימצא את דרכו לקהל בזמן שהוא אמור.

דן: טוב נשברתי, אז מתי הולכים לשתות בירה?

דפני: יאללה בוא נפתח יומנים:)

___________________ אחרי שקרא ועימד את הראיון

דן: (לעצמו) עדיין הכי שווה בארץ.

עמיר לב *חשמל מהשמש*עמיר לב*חשמל מהשמש*עמיר לב*חשמל

עמיר לב מוציא את האלבום התשיעי שלו 'חשמל מהשמש' ספוילר *** האלבום נפלא. אנחנו חברים כבר למעלה מעשור, הלכתי להופעה שמעתי את האלבום כמה פעמים וצלצלתי לעמיר

הנה השיחה –

https://soundcloud.com/dan-toren/amir-lev

אני באופן אישי רוצה שתלכו להופעה שלו, כדאי לכם מאוד

עמיר לב -גיטרה, שירה / נווה קורן – תופים / נתן זהר – עוּד / היתאם בשארה – כלי הקשה / סאונד:שלומי גוילי

צילום: תומר גילת    

 

מופעים במופע חגיגי לכבוד צאת האלבום בבארבי תל אביב ב 30.6 כרטיסים https://www.barby.co.il/showcat.aspx?id2=2067

הפייסבוק הרשמי של עמיר https://www.facebook.com/amirlevofficial/

 

צילום: יואב רודה

 

עמיקם תורן ( דוד שלי) אומן אנגלי בינלאומי חשוב ( ומצליח) מציג פה עכשיו בארץ וזה לא דומה לשום דבר

עמיקם תורן הוא דוד שלי, דוד אהוב וכיפי שגר בלונדון מאז שנות השבעים המוקדמות, שהיה מרגש לנסוע אליו שהייתי בתיכון, הוא מצחיק ומעניין לדבר איתו, הוא פתוח וכן לגבי דעותיו על החיים ויש הרבה מה ללמוד ממננו, אבל חוץ מזה הוא אומן. בעצם הוא קודם כל אומן. אומן  שבעשור האחרון הפך למבוקש, העובדות שלו נמכרות ברחבי הגלובוס והוא מקור גאווה עצומה למשפחה שלנו

עכשיו הוא בארץ, לרגל תערוכה של עבודות חדשות שלו בגלריה נגא, זה הלינק לתערוכה בגלריה

http://www.nogagallery.com/exhibition/reproductions/

 

 

דיברתי איתו על התערוכה המרתקת שלו ( אני לא אוביקטיבי בעליל אני מת על העבודות שלו מאז שהייתי נער)

הנה ההקלטה –  שיחה עם עמיקם תורן

והנה תרגום לעברית  של הטקסט שמלווה את התערוכה :

עמיקם תורן

תערוכת יחיד – REPRODUCTION

18.5.18-23.6.18

 

טקסט : ג'ון סלייס

 

עמיקם תורן מגדיר עצמו כ"יוצר-הוגה". הצימוד מרמז לקדימותם של חומריות מסוימת והעיסוק הפיזי בחומרים וביצירתם (ואף בפירוקם), כאשר תהליך החשיבה מגיע בהמשך ומתכתב באופן הדוק עם התוצר החומרי. ואכן, הקשר בין רעיון לחומריות, או בין תוכן לצורה, הוא ציר מרכזי בפרקטיקה העשירה ובעלת החשיבות ההיסטורית של תורן, בעוד שמושג הייצוג חוזר שוב ושוב כנושא מרכזי בעשייתו.

עמיקם תורן עובד לעיתים קרובות בסדרות . בסדרת הרפרודוקציות הוא מקבץ ומגבש חלקים גדולים מן העשייה והחשיבה שלו לאורך ארבעים שנות יצירה. עבודות אלה הן ישירות באופן מתעתע ולכאורה קלות לתיאור, עד שמנסים לקשור את אופן עשייתן למסגרת המושגית שבה הן פועלות. טלו ציור מן המוכן, הסירו את הציור ממסגרת העץ שעליה נמתח ושטחו אותו תוך חשיפת הפינות והקפלים, ואז גזרו שתיים או ארבע מן הפינות, או את עמודי הבד שתוחמים את השוליים העליונים והתחתונים או הימניים והשמאליים של הציור. הדביקו את חתיכות הציור הגזור על בד חדש. הפרגמנטים המחוברים לבד המתוח הופכים למסגרת שמקיפה את הרפרודוקציה. טחנו את שאריות צבע השמן המבודד עד להסרת כל הפיגמנט, ערבבו פיגמנט זה עם אקריליק חסר צבע ליצירת צבע חדש. החזירו את הצבע לבד החדש מתוך ייצוג שווה ומלא של הפיגמנטים ופלטת הצבעים שבהם השתמש הצייר  המקורי. העבודה הגמורה מאזכרת את הציור המקורי באמצעות כותרת תיאורית – סופה, טבע דומם, או נוף, שעדיין שמורים בזיכרון או כבר נשכחו. מה שבמבט ראשון מכריז על עצמו כציור מונוכרומטי, במבט שני חושף את המנעד המלא של פלטת הצבעים שבה השתמש הציור הקודם ועדיין נוכחת כאן – מוכתבת על ידי הציור המקורי.

זוהי פעולה מורכבת ורבת עוצמה – השטחה של השטוח. השטיחות האינהרנטית של מישור התמונה מודגשת ומועצמת במהלך זה. הכול נוכח ברפרודוקציות של תורן, הציור ופעולת יצירת הציור ממוסגרים וממוסגרים מחדש, הישן הופך לחדש ותנאי הייצוג שכל יצירת אמנות בעלת משמעות נוגעת בהם, לא רק משוכפלים אלא גם נחשפים במה שהוא ספק צילום רנטגן ספק פעולת נתיחה. עבודות אלה מציעות גם שיח על וביקורת של יחסי השארות בין הצילום לציור ולרפרודוקציה של הציור. הרפרודוקציות של עמיקם תורן הן ארכיאולוגיה של הפעולה, המדיום והפרקטיקה, אשר חוקרות את פעולת הציור ואת האובייקט הציורי בקפדנות וברצינות יוצאות דופן.

ובמילים שלי- שווה לכם מאד ללכת לראות גם אם אתם לא אנשים שמרבים לראות אומנות, פשוט כי  זאת תערוכה קולית ביותר