תהליך יצירה

סגר יום שבת (ה1 לסגר 2 חולון ישראל)

אתמול נסעתי לים ירדתי את כל חולון עד ליוספטל והמשכתי עד לטיילת בת ים לפי גוגל מפות 4.8 ק"מ

מכין את המקור לציוץ

בגבול חולון בת ים  ניידות וחסומית אבל על הואפניים הם לא מסתכלים בכלל הם מחפשים נהגים

ברכב הרגשתי מלך. הגעתי לים קשרתי צילמתי נכנסתי לשחות וחזרתי החזרה קשה ממש עליה אחר עליה כל הבגדים רטובים מזיעה עצרתי לנוח לפעמיים

הבוקר אני כבר אחרי כמה דברים פתאום בא להקשיב שוב לשיר החדש של מט ברינגר (סולן הנישיונל) אני שם ומשה ו קופף לי לרראש

אני כותב ציוץ – זה הכי דומה לכתוב שיר לצייץ הראשון ב280 :

אני יוצא מהבית הבוקר להליכה, בכל זאת קמתי ב4, אני יורד לגן הפסלים הכחול פתאום אני רואה חתול שחור עם אוזניים מחודדות ושפם סטייל דאלי וצעק לי קארפה דיאם!!! קראפה דיאם!!!! עצרתי לטעון את הפאקס3 שלי ולחשוב דיאם למי? אבל הוא ממשיך אז הלכתיאחריו פתאום הוא נכנס תוך בור ביוב והתגלצ'>>

אבל זה לא מספיק לי ואני מוסיף

בלי לחשוב יותר מידי קפצתי במורד הצינטור כשהגעתיבאתי הסתובבתי כמו מטורף בכלא פוקד על עצמי דמיין שאין מדינות וגם לא דתות אבל כל שעולה לי זה עוגית מזל שכץ נתן לי אלמנתו אומרת ביקש להוריש לך זהירות חזק הורדתי 3 ביחד והייתי צריך לשיר את אמפריות בטקס וזכרתי רק את המילה ילד חתול וילד

ואז פתאום זה בא הרגשה של שיר, אני שם את השיר של מט שוב ואז כותב:

במורד הצינור

אחרון שיכבה את האור

המלאך גבריאל אם אתה שואל

אנחנו בסגר גמור

ארנב לבן רודף חתול-שחור

בס-תופים-גיטרה

זאת רק אני שרה

אל תכעסי

אני לא חוזר

זה לא מעשי

תעשי מה שתעשי

את כברלא מתוקה שלי

תני לי עוד סיגריה

עוד שורה בשיר של החיים

כדור אדום הסל כחול

צייר לי כבשה

על העור במכחול

העבר של העתיד

משהו שנזכרתי בו בחג הטקסט נכתב כמובן על הסגר בשטחים אבל כנראה מי שסוגר נסגר

מישהו כתב על שלט בשנקין
איפה אתם בסגר?
אנחנו למשל  בבית, ולא נקרא בכלל
בבוקר חבר אמר לי בבריכה
שהוא קיבל באי מייל
תקציר של ההגדה
"היה קרב נגד המצרים, הם ניצחו
בואו נאכל"

כיתת אומן במפתח סול

לפני כמה שבועות עשיתי כיתת אומן באולם שטריקר בתל אביב ( ליתר דיוק ב 18.11.19) על כתיבת שירים ויצירה עבור עמותת סול שעובדת עם הלומי קרב (הקלטה וצילום : ירון אלדמע )

הנה הלינקים ל6 חלקי התכנית, תהנו

לשחות

בריכה לימודית רמת אביב, נוסע בקו 25 לומד לנשום במים כמו שג'נגו ישיר אחרי הרבה שנים. https://www.youtube.com/watch?v=6xb8fIHWOiA  המים נכנסים לאף, הטעם הזה שיורד לגרון של הכלור, כל פעם שזה יקרה בעתיד אני מיד חוזר לרגע הראשון הזה. אח"כ לקנות צ'יפס מלוח. מלוח מידי בשקית כחולה עם חור של רעב בבטן ולנסוע כמו הגדולים באוטובוס המאוחר חזרה לעיר.

ואז בגורדון, עם המים הקרים המלוחים לקפוץ ראש לעמוקים, לשחות לצד השני לסדר את הנשימה וכמה שנים אחרי זה באותם מים מול מצלמה, תאורן עם בלנדה, מקליט, בום מן, צלם ראשי, פוקוס פולר, מאפרת, עוזרת במאי ראשונה ושניה , במאי ,עוזר בבמאי ועוד כמה סקרנים אני אומר לה 'כנסי למים שפן' והיא אומרת לי שהיא בהריון.

ושוב באותה בריכה חוזר מהפאבליק עם גופיק מתחת לעיתון כמו שלמדנו מפידל מוקדם מאד בבוקר שואבים קשית לבנה

ואח"כ עם איילי המציל ואורי המציל ושי המציל ועמיקם אין מציל בבריכה של הסנטר מחכה בתור, שוחה 25 דקות, מתקלח וחוזר לרוטשילד. וכמה שנים אחרי זה מלמד אותך לשחות , המצילה היפה אומרת 'אם הוא ילמד להיות עם הראש מתחת למים, תוך חצי שנה הוא שוחה' ובגיל 5 כבר שחית שם עם הילדה החד הורית השברירית ועם אריאל בן של גידי שהיה קופץ מהכתפיים של אבא שלו ראש למים וגם אתה רצית ולמדנו לעשות את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד.

שנורקל בסיני, שנורקל בכינרת, שנורקל באילת, בסיני, בסיני סיני

ובים של אכזיב, על הגב בין שני צידי השובר משני צידי המשבר עוף בחול, ים כחול, ומישהו עם פאנטם מטייל על סולם מינור הרמוני במקצב פיליפיני.

ובבריזה בחולון סיבוב ראשון לפני עשור כל העצבים יוצאים בתוך המים ואני מאמין למחשבות של עצמי כמו טירון שנזרק לקרב בלי נשק.

והערב באותה בריכה 25 דקות של נשימה תנועה, נשימה, מחשבה, הכרה, וחזרה לנשימה, תנועה, נשימה. אולי פחות מהיר על המסלול, גם זה לא בטוח, אבל הרבה יותר חד, הרבה יותר כאן.